>> שנאת בעלי הון עלולה להעביר אנשים על דעתם. כך קרה גם הפעם, כשחברת הכנסת, המצוינת בדרך כלל, שלי יחימוביץ', בחרה להתגולל על איש העסקים ובעליה של חברת פרטנר אילן בן-דב. "כסף ציבורי!" היא זועקת כשהיא מסבירה מדוע חטא בן-דב כשחברת סקיילקס שבבעלותו העבירה 9 מיליון שקל לחברה אחרת שלו, דרך הלוטוס, שנותנת - שימו לב לשערורייה - טיפולי שיניים בחינם לזקנים וטף שלא יכולים לקבל את השירות בדרך אחרת.
אין ברירה, חברים, צריך לתלות את האיש בכיכר העיר. טיפולי שיניים בחינם לעניי עירנו? לא הגזים קצת? מי צריך אותו בכלל? יחימוביץ' כבר תדאג לזה. הכנסת הרי תתגייס מיד. 15 מיליון שקל - קטן עליהם.
בואו נפרק לרגע את המושג כסף ציבורי. מדובר ברווחים של חברה, שרובם ילכו לבעלי השליטה, קרי לבן-דב, ואילו מיעוטם ילכו לציבור. האם לא ראוי כי הן בעלי השליטה והן הציבור יתרמו מהם גם לקהילה? האם יחימוביץ', כחוסכת וכבעלת קופת גמל ולכן שותפה לרווחים, באמת דורשת כי כל אגורה מרווחיה של החברה תגיע לכיסה? יחימוביץ' נושאת את דגל הסולידריות. איפה הסולידריות כשזה מגיע לכסף שהיא יכולה להרוויח? למה לא להגיד תודה על זה שחלקו, לא כולו, חלקו הולך למטרה ראויה?
הטיעון כאילו בן-דב צריך לתרום רק מכספו האישי הוא מגוחך. סוף-סוף למדו חברות בישראל שתקציבן חייב לכלול גם תרומה לקהילה. מה עכשיו, יחימוביץ', להפסיק עם זה? להיתלות בתקציב הרווחה של המדינה, זה שאת, בין היתר, אחראית לו? זה שלא יכול לשלם לעובדים סוציאלים ולגננות?
ובמה שונה בן-דב מחברת פלאפון, שמעבירה מיליון שקל בכל שנה לעמותת פסגות לחינוך, וראויה לכל שבח? ובמה הוא נבדל ממיקרוסופט שתורמת מחשבים? מה, זה לא כסף ציבורי? שנעצור את העניין הנורא הזה אחת ולתמיד? המילייה לא אוהב את בן-דב. יש משהו לא מפוענח בדמותו של האיש, אבל הפעם הוא בסדר. הלוואי שכל "כסף ציבורי" היה הולך בדיוק למטרות כאלה.
תרומה ביד אחת ועסקים ביד שנייה
טלי חרותי-סובר
25.2.2011 / 7:08