סרטן בשיחה ממתינה

>> זה היה רק עניין של זמן עד שהוויכוח המדעי, המנומס לכאורה, על אחת השאלות המטרידות את האנושות בשנים האחרונות - האם הסלולר מסרטן - ייהפך למנומס הרבה פחות ויעבור לפסים בוטים.

אות הפתיחה לדרמה ניתן לפני שבוע: בכנס שהתקיים באוניברסיטת תל אביב תחת הכותרת הפרובוקטיבית "קרינה סלולרית וסרטן - מדע או דמיון", עלה לבמה רשם הסרטן הלאומי, ד"ר מיכה ברחנא, והציג ממצאי מחקר שערך בנושא הקשר בין השימוש בסלולר להתפתחות גידולי סרטן מוח מסוג גליומה. בפיו של ברחנא היו בשורות מעודדות ביותר: המחקר שערך, ובו אסף נתונים על יותר מ-4,000 מקרים של גליומה, מצביע על ירידה בשיעור הגידולים בשני העשורים האחרונים, שבהם חל זינוק אדיר בשימוש בטלפונים סלולריים בישראל.



ברחנא, שמנהל את מאגר הנתונים הלאומי של מחלות הסרטן במשרד הבריאות, אף הוסיף כי באופן לא מוסבר נרשמה החל מ-2000 ירידה במקרי סרטן המוח בצד ימין, הצד שבו מדברים רוב משתמשי הטלפון הסלולרי. "יש הרבה אמוציות בנושא, אך להמלצות ולחוקים אין בסיס מדעי", סיכם ברחנא. האמירה המפתיעה של ברחנא, שזכתה לכותרות גדולות בכלי התקשורת, הפתיעה מאוד גם את הבוסים שלו במשרד הבריאות, שכלל לא ידעו שברחנא מתכוון להציג את הנתונים האלה בכנס.



למרבה המבוכה, המשרד נאלץ להוציא הודעה לתקשורת הסותרת את דבריו של ברחנא: "הנתון שלפיו נצפתה ירידה בגידולי מוח אינו מבוקר דיו, לא נבדק על ידי בקרת עמיתים כמקובל במדע ואינו חלק ממחקר מוסדר", נמסר בהודעה. בנוסף, בתשובה לשאלת themarker נמסר כי "המסרים של ד"ר ברחנא לא הגיעו קודם השמעתם להנהלת המשרד, בוודאי לא אופן השמעתם והנחרצות הפרובוקטיבית שבה לוו. ברחנא ייקרא למנכ"ל המשרד לתת את הסבריו". ברחנא עצמו ביקש שלא להגיב עד לגמר הבירור.



אבל לא רק ברחנא - גם דוברים אחרים בכנס השמיעו מסרים מרגיעים ומפויסים: פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה לאונקוגנטיקה בבית חולים שיבא, הציג בין השאר מחקרים על עכברים שנחשפו לאורך כל חייהם לרמות קרינה גבוהות, אך לא נמצאה אצלם עלייה בשיעור תחלואה בסרטן; ופרופ' רוני זגר ממכון ויצמן הציג מחקר שהראה כי תאים בגוף מגיבים לקרינה הבלתי מייננת בתחום התדרים שבהם נעשה שימוש בתקשורת הסלולרית, אך גם שם לא מדובר על השפעה ארוכת טווח שעלולה לגרום לסרטן.



שוק של 788 מיליארד דולר



היחידה שלא הצטרפה למסע ההרגעה היתה פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר בשיבא. סדצקי, שניהלה את החלק הישראלי במחקר האינטרפון הבינלאומי - המחקר הגדול ביותר שנעשה עד כה לבדיקת הקשר בין סלולר לסרטן - הזכירה כי במחקר נמצא ש"העשירון העליון" של המשתמשים הכבדים בסלולר נמצא בסיכון מוגבר. סדצקי ציינה כי אלה המדברים יותר מחצי שעה ביום נמצאים בסיכון של 40% יותר מאחרים לפיתוח גידולי מוח ממאירים, וכי ממצאים חוזרים מצביעים על עלייה בסיכון להתפתחות גידולי מוח וגידולים של בלוטת הרוק.



"זה היה כנס מגמתי מאוד, רואים את זה כבר מהשם שלו", אמרה סדצקי ל-themarker. "אני מצרה על העובדה שבכנס הציגו אנשים בנושאים שהם ממש לא בתחום מומחיותם. אני מצרה גם על כך שהוצגה בכנס עובדה שגויה כאילו יש ירידה בגידולי מוח בישראל, בעוד שהמציאות היא שיש דווקא עלייה".



הבלבול וחוסר ההסכמה שנחשפו בתקרית הכנס משקפים את הבלבול הכללי שמרחף מעל השאלה הגורלית: האם הטלפונים הסלולריים שאנו משתמשים בהם בהתלהבות כזו עלולים לעלות לנו בסרטן. אם להיות מעט ציניים אך מציאותיים - זוהי לא רק שאלה בריאותית, אלא גם שאלה כלכלית מאוד, לאור גודלה האימתני של תעשיית הסלולר, שלפי מריל לינץ' הגיעה לשווי של 788 מיליארד דולר ב-2010 ומגיעה כמעט לכל בית בעולם המערבי.



בלבול בממצאים



אם הכנס המקומי - והוויכוח שבעקבותיו - לא הספיק, השבוע נחשפנו לשני מחקרים חדשים וסותרים בנושא הסלולר: בתחילת השבוע היה זה מחקר בריטי חדש שבחן את הנתונים אודות חולי סרטן שאובחנו בין 1998 ל-2007 ומצא עלייה מזערית בלבד של 0.6 מקרים לכל 100 אלף תושבים בשכיחות סרטני האונה הטמפורלית במוח. במקביל, נמצאה ירידה קלה בשכיחות הסרטן בחלקים אחרים במוח, כמו המוח הקטן, קליפת המוח והאונה הצידית.



ביום רביעי התפרסם מחקר אחר שמצא לראשונה השפעה ביולוגית של סלולר על תאי המוח: המחקר בדק אצל 47 בני אדם את השפעות הסלולר על המוח לאחר שהוצמד אל הראש במשך 50 דקות, ומצא כי בהשוואה לקבוצת ביקורת חל אצלם שינוי בקליטת הסוכר על ידי התאים בצד שבו דיברו.



זוהי רק דוגמה קטנה לשלל המחקרים הסותרים בתחום: אפילו במחקר האינטרפון הבינלאומי, שכלל 13 מדינות ותוצאותיו התפרסמו לפני כמה חודשים, המסקנות היו עמומות ומעורבות: מחד, נמצא כי העשירון העליון של המשתמשים הכבדים בסלולר נמצא בסיכון מוגבר, אך מאידך הדגישו החוקרים, שהתווכחו ביניהם במשך חמש שנים על ניתוח התוצאות, כי מלבד קבוצת המשתמשים הכבדים, נמצא כי בקרב כלל המשתתפים נמצא סיכון נמוך בלבד לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים.



ההסבר לבלבול, לפי סדצקי, פשוט: משך הזמן המועט שעבר מאז שנכנסו הטלפונים הסלולריים לשימוש מאסיבי, לעומת משך הזמן הארוך יחסית שנדרש לסרטן כדי להתפתח. "גם אם גורם סיכון לסרטן הוא משמעותי - הוא צריך להיות בשימוש מספיק מאסיבי כדי שניתן יהיה לראות את התוצאות על כלל האוכלוסייה. יש להביא בחשבון כי גם כמות השימוש המיוצגת במחקרים הנוכחיים נמוכה מדי - 50% מהמשתתפים במחקר האינטרפון דיברו פחות משעתיים וחצי בלבד", אומרת סדצקי.



סדצקי מוסיפה כי "צריך לעבור מספיק זמן מאז שרוב האוכלוסייה החלה להשתמש עד שרואים את ההשלכות. לכן, מחקרים כמו המחקר הבריטי לא מוכיחים שאין קשר בין סלולר לסרטן, אלא רק שהם לא הוכיחו קשר כזה".



מכל מקום, עד שיהיו תשובות ברורות יותר, דבק משרד הבריאות בהמלצתו לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת: להרחיק את הנייד מהגוף, להשתמש באוזניות ודיבוריות, להמעיט בדיבור באזורים עם קליטה נמוכה כמו מעלית ורכבת ולהרחיק את הנייד מילדים.