"הצמיחה בישראל בריאה, אך בעייתית"

פרופ' ליאו ליידרמן:

"מעמד הביניים אינו הנהנה העיקרי מהצמיחה"



>> "כל מי שמכיר את המשק הישראלי מקרוב יודע שתמיד רצוי להתייחס בזהירות רבה לנתונים רבעוניים של החשבונאות הלאומית", אומר פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. "בדרך כלל הנתונים האלה תנודתיים מאוד, עוברים תיקונים רטרואקטיביים וכמובן מושפעים מניכוי עונתיות. עם זאת, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עושים כמיטב יכולתם ושיטות העבודה שלהם הן המקובלות בעולם".



לדבריו, כדי להעריך את סביבת הצמיחה של המשק מומלץ להסתמך פחות על נתונים רבעוניים ויותר על האינדיקטורים החודשיים, הבאים לידי ביטוי במדד המשולב של בנק ישראל, וכן על נתונים שנתיים או חצי-שנתיים. "לפי הלמ"ס המשק צמח ב-2010 בשיעור של 4.5% ובמחצית השנייה של השנה בשיעור של 5.4%. אלה נתונים סבירים", אומר ליידרמן. "הם לא משקפים 'בלוף', אלא מציאות שקשה להתווכח איתה. נתונים אלה מקבלים חיזוקים מהאינדיקטורים החודשיים, כמו העלייה החדה בגביית המסים או השיפור הניכר בשוק העבודה".



מדוע התחושה בקרב הציבור היא שאין צמיחה?



"ברור שהתקופה הנוכחית בהחלט לא קלה לשכירים במעמד הבינוני. עם זאת, העובדות מצביעות על עלייה מתמשכת ברמת החיים ובצריכה הפרטית לנפש. ראינו לקראת סוף 2010 שיפור גדול בשוק העבודה כששיעור ההשתתפות בשוק העבודה הגיע לשיא היסטורי. שיעור האבטלה המשיך לרדת והמשק המשיך להתקדם לקראת תעסוקה מלאה. הצריכה הפרטית גדלה ומדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים וטלסקר הראה רמה גבוהה מאוד ויציבה.



"מחקרים רבים מצביעים על כך שתחושות הציבור מושפעות לא רק מהמצב האבסולוטי, אלא גם ממצבם בהשוואה לקבוצות אחרות באוכלוסייה. אין ספק שמבחינת חלוקת ההכנסות במשק, מעמד הביניים הוא לא זה שנהנה מעיקר הדיווידנדים של הצמיחה הכלכלית. למעשה חלה עלייה בכל המדדים לאי-השוויון במשק. אילו פירות הצמיחה היו מתחלקים באופן שוויוני יותר, ייתכן והציבור היה מביע יותר שביעות רצון מהמצב הכלכלי".



איך ענף הבנייה משפיע על מצב המשק?



"ברור שלריבית הנמוכה ולשוק הדיור היתה תרומה בהתאוששות המשק. על פי הלמ"ס, ההשקעה בנכסים קבועים גדלה ב-11.6% ב-2010, וההשקעה בבנייה למגורים צמחה בשיעור דומה. הריבית הנמוכה הגדילה את הביקושים להשקעות בכלל ולדיור בפרט, והדבר תרם בין היתר לעלייה במחירי הדיור. עם זאת, התאוששות המשק נבעה לא רק מענף הדיור, אלא מרשימה ארוכה של ענפים נוספים שבהם נרשמה צמיחה בפעילות".



האם הצמיחה בישראל בריאה?



"הצמיחה בישראל בהחלט בריאה - אך מעט בעייתית. בצד החיובי, בניגוד לארה"ב למשל, אין אצלנו תוכניות תמריצים של הממשלה והדפסות כסף מאסיביות של הבנק המרכזי, והגירעון התקציבי סביר. כמו כן, שיעורי החיסכון בישראל גבוהים - וכרגע המשק לא יוצר חובות נוספים כלפי העולם, אלא להיפך. יתר על כן, כל ענפי המשק צמחו בשנה החולפת ולא מדובר בקטר אחד שמוביל את הצמיחה.



"מה שבעייתי במיוחד בצמיחה שלנו היא היותה מלווה בגידול באי-השוויון במשק. חשוב שקובעי המדיניות יבינו שעליהם לדון בצורה מפורשת ביעדים החברתיים, כולל חלוקת ההכנסות במשק, ולגזור מזה צעדי מדיניות שיבואו לידי ביטוי במערכת המס ובתקציב המדינה בשנים הקרובות. הגישה של 'קודם כל נדאג לצמיחה ורק אחר כך לחלוקת ההכנסות', מפנה את מקומה בכל העולם לגישה שמטפלת באופן בו זמני בצמיחה ובאי-השוויון".



איך ישפיעו האירועים במדינות השכנות, כולל העלאות מחירי הדלק, על ישראל?



"בינתיים ההשפעה הישירה עלינו אינה גדולה וברובה אינה ייחודית לנו (מעבר לעצירת אספקת הגז ממצרים). האירועים החזירו את הסיכונים לשווקים - פרמיית הסיכון של ישראל עלתה ל-175 נקודות בסיס - יותר מכל המדינות המפותחות. גם אם מחיר הנפט בעולם יישאר ברמה של 100-120 דולר, לא צפוי מיתון עולמי, אלא האטה מסוימת בצמיחה. כמובן שהסיכון המאקרו-כלכלי העיקרי של עליות נוספות במחירי האנרגיה בעולם הוא של סטגפלציה, שבין היתר תחייב את הבנקים המרכזיים להעלות ריבית גם בתקופה של האטה כלכלית.



"לגבי ישראל, אם יתברר שמדובר במצב גיאו-פוליטי חדש, יכולות להיות לכך השלכות ארוכות טווח על המשק - אבל בינתיים זה לא המצב. ביחס לבורסות העולם וישראל, אין ספק שאחרי ה'ראלי' הממושך של החודשים האחרונים, שוקי המניות היו בשלים לתיקון מסוים. ברור ש'אפקט קדאפי' פועל בכיוון הזה, תוך הגברת הסיכונים הכלכליים האמיתיים.



"בהנחה שהמצב יתייצב בקרוב ומחירי הנפט יפסיקו לעלות, סביר שכל עוד רמת הריבית בחו"ל ובישראל תישאר נמוכה, הדבר ימשיך לתת רוח גבית לשוקי המניות. בהקשר הזה, סביר להניח שבשוק המניות הגלובלי, חוששים יותר מהעלאות הריבית של נגיד הבנק הפדרלי בן ברננקי, שעדיין לא נראות באופק, מאשר מעליית מחיר הדלק בגלל קדאפי".



ד"ר אלדד שידלובסקי:



"פירות הצמיחה חילחלו גם לעשירונים החלשים"



>> "המשק הישראלי צומח בצורה נאה", אומר ד"ר אלדד שידלובסקי, ראש אגף כלכלה ומחקר באוצר. "המשק צמח ב-4.5% ב-2010 - זה נתון מרשים, במיוחד בהשוואה למדינות העולם המפותח. ב-2009 המשק צמח ב-0.8% וגם זה נתון מרשים, כשזוכרים כי 2009 היתה שנה של משבר בכלכלה העולמית ורוב המדינות המפותחות רשמו צמיחה שלילית. אם מסתכלים על נתוני המשק בשנים האחרונות, הצמיחה בישראל גבוהה".



האם הצמיחה חילחלה לכל שכבות האוכלוסייה?



"הנושא הזה עניין אותנו ובדקנו אותנו במיוחד. מנתונים ל-2004-2008, הנתונים המעודכנים יותר שיש לנו, עולה כי התוצר לנפש גדל בצורה נאה - 3.1% בממוצע לנפש. ההכנסה נטו למשקי בית עלתה בשנים אלה בממוצע ב-3% בשנה. מפילוח לפי עשירונים עולה כי בשני העשירונים הנמוכים ביותר, הראשון והשני, ההכנסה הממוצעת נטו למשק בית עלתה ב-2.9% בממוצע בשנה. כך שאי אפשר להגיד שפירות הצמיחה לא חילחלו גם לעשירונים החלשים.



"ההכנסה הממוצעת נטו של משק בית בעשירון השלישי עלתה ב-3.3% ושל הרביעי ב-3.6%. הכנסת העשירון החמישי עלתה בממוצע בשנה ב-2%, השישי ב-4.1%, השביעי ב-1.5% והשמיני ב-2.6%. כך שגם מעמד הביניים נהנה מהצמיחה. בכל מקרה לא רואים מעמד ביינים שנשחק.



"הכנסת משק בית בעשירון התשיעי גדלה ב-3% ובעשירון העשירי הגבוה ביותר ב-3.7%. אי אפשר איפוא לומר שהצמיחה לא חילחלה. אי אפשר לומר שרק שני העשירונים העליונים נהנו ממנה. מאידך זה נכון שיש אי-שוויון".



אז מהיכן נובעת הביקורת הציבורית על נתוני הלמ"ס?



"אין לי תשובה מדעית לשאלה. אולי מהתסכול בציבור על הפערים בחברה, מהקריאה בעיתונים על אנשים אמידים מאוד. תלוי מה נקודת ההשוואה שלך. אם אתה משווה את עצמך להכי עשירים, אז כולנו מתוסכלים. ואולם, הנתונים מוכיחים שאין ספק כי כולם הרגישו בצמיחה".



האם לתחום הדיור היתה תרומה מיוחדת לצמיחה במשק?



"היתה לו תרומה, אבל לצד ענפים אחרים. ההשקעות בבנייה גדלו ב-2010 ב-11.4% בדומה לעלייה של 11.6% בהשקעות בנכסים קבועים. הצריכה הפרטית עלתה יפה בשנה שעברה ב-5%? וגם יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-12.9%".



מה יקרה לריבית השנה?



"לדעתי הריבית תעלה ב-2011 לאזור ה-3%-3.5% בסוף השנה, ותייצב את ענף הנדל"ן. אין ולא היתה לנו בועה בתחום הנדל"ן. אמרו כי אנשים משקיעים בנדל"ן בגלל הריבית הנמוכה. עכשיו הריבית עולה והחשש מהשקעות ספקולטיביות בנדל"ן פוחת. עם זאת, הריבית הריאלית עדין שלילית".



איילת ניר:



"מצב המשק הישראלי טוב - אבל לא עד כדי כך טוב"



>> "האם נתוני הצמיחה נכונים? - זו שאלה מעניינת", אומרת איילת ניר, כלכלנית ראשית ומנהלת המחלקה הכלכלית באי.בי.אי בית השקעות בע"מ. "השאלה היא מהי הגדרת הנכון או הלא נכון במקרה זה. אם נתחיל מהסוף, הרי שאין שיטה אחת מושלמת למדידת הצמיחה".



לדברי ניר, "יש כמה שיטות ולכל אחת יתרונות וחסרונות. אם המבחן הוא של מה מקובל בעולם, אז מדינות כמו ארה"ב, יפן וקנדה מפרסמות גם הן את נתוני הצמיחה בפורמט של הלמ"ס, אשר בוחן את שיעור השינוי הרבעוני במונחים שנתיים בהתבסס על סדרה מנוכת עונתיות. כמובן שדרך החישוב של הלמ"ס אינה מושלמת ויש בה פגמים. היא קצת מנפחת את המספרים. בנוסף, אם ברבעון מסוים היה גידול חריג ייתכן כי ברבעון שלאחריו תירשם ירידה, אף שרמת הפעילות הכלכלית היתה טובה. זו הסיבה שלא כדאי להסתמך בניתוח המשק על נתונים רבעוניים, כי אם על תקופה ארוכה יותר של לפחות חצי שנה".



מדוע יש ביקורת על נתוני הלמ"ס?



"במקרה הנוכחי הביקורת נובעת מכך שקיבלנו נתון חריג ביחס לתחזיות, ומהאיתות הלא נכון שהוא עשוי להעביר למקבלי ההחלטות. היצוא, למשל, עלה במונחים שנתיים ב-10.3%. אז למה היצואנים זועקים? אם נסתכל על הנתונים ללא יהלומים וחברות הזנק, נגלה כי ברבעון האחרון של השנה היצוא צמח בשיעור מתון של 1.1% בלבד במונחים שנתיים, לאחר ירידה של 2.3% ברבעון שקדם לו. עכשיו זה כבר נראה ברור יותר למה היצואנים זועקים. אם קוראים על צמיחה של 7.8% במשק, חושבים שהכל בסדר אצלנו, אבל לא כך הוא. נכון שמצב המשק הישראלי טוב - אבל הוא לא עד כדי כך טוב, לא טוב ברמה של 7.8%".



למה בציבור אין תחושת צמיחה?



"שיעור האבטלה במשק ירד ושיעור המשתתפים בכוח העבודה האזרחי מצוי בשיא. האם יש צמיחה במשק? כן. הצמיחה מורגשת במצב הכבישים שמשתפר, בגידול במספר המועסקים ובביקוש לעובדים. ואולם, הציבור מגדיר צמיחה באופן שונה. הבעיה העיקרית במשק היא שהפערים גדלים והולכים, בעוד שיש שנהנים מאוד מפירות הצמיחה, אחרים, ומדובר באוכלוסייה שהיקפה רק גדל והולך, אינם מרגישים את פירותיה.



"הציבור מרגיש צמיחה כאשר השכר שלו עולה, וכוח הקנייה שלו משתפר. אלא שחלק יותר ויותר גדול מהאוכלוסייה העובדת מתקשה ביום יום: העלו את המע"מ, ייקרו את המים, ייקרו את הדלק ואת שווי השימוש בכלי הרכב. הוא לא יכול להרשות לעצמו לקנות דירה כי המחירים יקרים, ואם הוא קנה - החזר המשכנתא עולה, ואם הוא בשכירות אז שכר הדירה עולה מדי שנה. במקביל לכל אלה, ההכנסה הפנויה שלו לא עלתה מספיק כדי לפצות על ההתייקרויות. במלים אחרות, חלק נכבד מציבור משקי הבית נאלץ להדק את החגורה.



"מעמד הביניים מרגיש שרודפים אותו, מכניסים לו יד לכיס ולא מאפשרים לו לצמוח. אז נכון שמחירי מסכי הטלוויזיה והמחשבים יורדים, אבל הציבור נכנס לפחות פעם בשבוע לרשת מזון ורואה את המחירים המתייקרים, הוא ממלא דלק כל כמה ימים ורואה איך ההוצאה עלתה. כך שהצמיחה אכן לא חילחלה לכל שכבות האוכלוסייה.



איך משפיע שוק הדיור והריבית הנמוכה על הצמיחה?



"תרומת הריבית לצמיחה עצומה. בנק ישראל הפחית את הריבית ל-0.5% בנקודת השפל, וגרם בעקבות זאת לתנועת הון גדולה מחסכונות לטווח קצר לצריכה והשקעה, בין היתר בנדל"ן למגורים. בנוסף, חברות במשק ניצלו את הריבית הנמוכה כדי לגייס הון זול ולבצע השקעות. ירידת הריבית הצליחה למתן את ההשפעה השלילית של המשבר הכלכלי העולמי על קצב הצמיחה במשק ב-2009 ו-2010.



"אלא שאין טוב בלי רע, וכיום רמת המחירים בשוק הנדל"ן למגורים מעוררת חשש מפני היווצרות והתפוצצות של בועה, דבר שעשוי לפגוע פגיעה קשה בקצב הצמיחה. זו אחת הסיבות לעליית הריבית במשק".



האם זו צמיחה בריאה? מה יקרה כשהריבית תעלה?



"גידול בצריכה הפרטית זו צמיחה בריאה, אם הגידול מתחלק בין צריכה של מוצרים בני קיימא לבין אלו שאינם. אחרת, אנחנו בעיקר צורכים מוצרים מיובאים. צריך שתהיה צמיחה יותר מאוזנת: פחות צריכה פרטית מיובאת והוצאה ציבורית ויותר יצוא.



"עליית הריבית על פני זמן תייקר את ההשקעות ותייצר תנועת הון הפוכה מצריכה והשקעה לחיסכון, דבר שימתן את קצב הצמיחה. כיום רמת הריבית עדיין מרחיבה אך בעתיד אנו צופים כי הריבית תרסן את הפעילות הכלכלית".



בנוגע לאירועים בעולם הערבי אומרת ניר כי על המהומות בלוב צריך להסתכל כחלק ממבט כולל על העולם הערבי. "אם המהומות יגיעו לסעודיה, יהיו לכך השפעות הרבה יותר משמעותיות מהאירועים בלוב". "בשונה מלוב, סעודיה קריטית לייצוא הנפט".



אתמול הודיע הממשל בארה"ב שהוא צפוי להשתמש במאגרי החירום של המדינה אם תהיה סכנה להמשך זרימת הנפט. ניר אומרת כי הודעה זו ציננה את העליות במחיר: "ארה"ב השתמשה במאגרי החירום בעבר בזמן סופת קטרינה. הבעיה היא אם יהיה מחסור ארוך טווח ואז מדובר כבר בסיכון משמעותי. כרגע, אף אחד לא יודע לענות על השאלה הזו. ייתכן ומחר הנפט ימאיר ל-150-160 דולר לזמן קצר ואז יתקן במהרה למטה ברגע שהאירועים יירגעו".



מוטי בסוק וערן אזרן