>> חאלד כבוב, שופט פלילי מוערך, ישב, בין היתר, בתיקים מתוקשרים כמו פרשת פלד-גבעוני; פרשת הלבנת ההון בדסק הצרפתי של סניף הירקון של בנק הפועלים בתל אביב; עבירות ההונאה של גרגורי לרנר; והרשעתו של מאבטח הרמטכ"ל לשעבר ארז אפרתי בניסיון לבצע מעשה סדום. כבוב הרצה בפני עורכי הדין הצעירים על השפעת התקשורת על שופטים, ועליו בפרט. הוא ציין כי "השפעת התקשורת על השופט פחותה ממה שאנשים חושבים, משערים וחוששים".
עם זאת, הבהיר כבוב כי "תיק מתוקשר גורם לי ויברציה. אני מגיע בבוקר לאולם ויודע שהתיק כבר סוקר בעיתונים. השפעת התקשורת עלי באופן אישי באה לידי ביטוי בכך שאני יודע שאם יש לפני תיק מתוקשר, אני נכנס למגננה, ונוקט זהירות יתר בהתבטאויותי באולם, כולל הקפדה על קוצו של יוד, אפילו כדי לשכנע את עצמי שלא הושפעתי מפרסומים בתקשורת. אין לי דרך אחרת להתמודד עם התופעה הזו", אמר כבוב.
לדבריו, "התקשורת כיום היא הרשות הראשונה, היא משפיעה על ההליך המשפטי ועל הציבור בכלל. במהלך הקראה של הכרעת דין, עוד לפני שיצאתי מהאולם, ההכרעה כבר פורסמה בתקשורת. זו המציאות ואי אפשר לשנות אותה. התקשורת מכתיבה את לוח הזמנים. אנחנו חשופים למציאות שלא הכרנו כמותה, והיא משפיעה על השופט. השופט מנסה למזער את השפעת התקשורת, אבל יש לה השפעה גם על ההגנה והתביעה, שהן צד להליך".
למרות זאת, סבור השופט כי "בעידן הטוויטר והפייסבוק אין מקום לסוביודיצה ולהגבלת התקשורת בחקיקה".
על נוכחותם של עיתונאים באולם אמר כבוב: "זה מקשה עלי בפליטות הפה שלי. אני יושב בדיון וצריך לשמור על פאסון כאילו אני ספינקס. זה מביא אותך לשתוק. אני נזהר מאמירות ולא חופשי באולם כפי שהייתי פעם".
כבוב: "תיק מתוקשר גורם לי ויברציה"
הילה רז
27.2.2011 / 7:02