אתם יושבים בבית קפה או מסעדה במרכז תל אביב, ובשולחן לידכם סועדים את לבם שני מנהלים בכירים של גופים מוסדיים גדולים, שאותם אתם מזהים. המקום שקט, ואתם שומעים אחד מהם אומר לחברו: "רכשנו כמות גדולה של מניית טבע, והתיקים שלנו עכשיו מפוצצים בנייר הזה". מכיוון שאתם משקיעים חובבים, אתם מתלהבים: לראשונה בחייכם הגיע אליכם מידע מעניין, ממקור ראשון, מידע שאין לאחרים. אתם ממהרים לסיים לאכול, יוצאים לרחוב ומוציאים את הטלפון הסלולרי מהכיס.
אבל רק רגע: האם אתם באמת מתקשרים לברוקר וקונים את המניה? מהי בדיוק המשמעות של המידע הזה? האם הוא בכלל שווה משהו? שימו לב: הבכיר לא אמר שהוא עומד לקנות את המניה, אלא שהוא כבר רכש אותה ושהוא מחזיק הרבה ממנה. אתם לא יודעים מתי בוצעה הרכישה, האם הוא מתכוון להמשיך לקנות, או שהאחזקה הגדולה דווקא מדאיגה אותו - והוא שוקל לצמצם אותה. אתם כן יודעים שעד לא מזמן חשב המוסדי שטבע היא השקעה מעניינת במיוחד, שיש למשקיע הזה צבא של אנליסטים מנוסים שבדקו את ההשקעה - ושמפתה להצטרף אליהם.
זה לא תרגיל תיאורטי, ואתם אפילו לא צריכים להתחיל להסתובב בשדרות רוטשילד כדי ליישם אותו. בימים אלה של פרסום דו"חות כספיים נדרשים גם גופי השקעה גדולים לפרסם מידע מפורט על האחזקות שלהם. כל מי שמוכן לעבוד קצת, ולנבור בבסיסי המידע של הרשויות לניירות ערך או באתרי החברות, יכול לדעת מהן המניות הפופולריות המוחזקות על ידי גופים מוסדיים - וגם לסכם את הנתונים ולראות מיהן המניות הפופולריות ביותר. המידע אמנם יהיה בפיגור משמעותי של בין חודשיים לארבעה חודשים, אבל ככל שהדברים נוגעים למניות האהודות ביותר על ידי המשקיעים, אפשר להניח שהתמונה הגדולה עדיין מעודכנת.
בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן סאקס עשה את התרגיל הזה ביחס לקרנות הגידור האמריקאיות. קרנות הגידור הן גופי ההשקעה המתוחכמים, הממולחים והזריזים ביותר, והן מעסיקות את הסוחרים המתוחכמים ביותר. אם רבים מהם בוחרים מניה, כך הגיוני יהיה לחשוב, הרי שזוהי השקעה מעניינת. זו הרי הבחירה של הטובים ביותר בוול סטריט.
מיהן הזוכות? בראש הרשימה נמצאת מניית אפל, חברה ש-195 קרנות גידור מצאו לנכון להחזיק במניותיה ב-31 בדצמבר 2010. זה היה הימור נכון: מניית אפל נמצאת קרוב לשיא כל הזמנים. אחריה נמצאים שלושה בנקים (סיטיגרופ, ג'יי.פי מורגן ובנק אוף אמריקה), ארבע חברות טכנולוגיה נוספות (מיקרוסופט, גוגל, סיסקו ו-hp), חברת תרופות (פייזר) ויצרנית רכב שיצאה לאחרונה מפשיטת רגל (ג'נרל מוטורס). אם תרצו, אלה הן עשר הגדולות של המוחות המבריקים בעולם הפיננסי. כל אלה הן מניות גדולות וסחירות, וכל בעל חשבון ניירות ערך יכול לרכוש אותן מדי ערב במסחר בארה"ב.
בישראל אין שוק עמוק של קרנות גידור, והן ממילא אינן נדרשות לפרסם את פירוט האחזקות שלהן, ולכן הדבר הקרוב ביותר לקרנות הגידור האמריקאיות הן קרנות הנאמנות. הראשונה מבין עשר הגדולות של מנהלי קרנות הנאמנות בישראל היא מניית טבע, שמופיעה גם במקום 34 ברשימת הגדולות של קרנות הגידור בארה"ב, עם 306 קרנות שהחזיקו בה. אחריה כוללת העשירייה הראשונה את ארבעת הבנקים הגדולים, בזק, כיל, מכתשים אגן וקבוצת דלק. יש דמיון בין הרשימה האמריקאית לישראלית: ההימורים על תרופות, בנקאות, נפט וכימיקלים. יש אפילו דמיון בהימור על מחיר האשלג: כיל מופיעה במקום הרביעי בעשירייה הישראלית, ואילו פוטאש מופיעה בטבלה האמריקאית במקום 15.
האם בחירת הגדולים מבטיחה הצלחה? נראה שלא. בישראל, רשימת המניות הפופולריות דומה מאוד לרשימת המניות המרכיבות את מדד ת"א 25, כלומר ל"תיק השוק". יותר מאשר הן בוחרות מניות, רבות מקרנות הנאמנות משקיעות למעשה במדד כולו, לעתים בשינויים קלים בלבד. ההשקעה היא לא בגלל אמון יוצא דופן בהצלחה של חברה מסוימת, אלא כי "זה מה שיש", וכי הדבר האחד שקרנות נאמנות ישראליות מבקשות הוא לא להיתקע מאחור, ולהציג תשואות נמוכות מהמדד ומהממוצע של תעשיית הקרנות כולה.
גם בארה"ב נוכחות ברשימת החביבות על הקרנות אינה מבטיחה תשואה עודפת כלשהי בעתיד. דווקא בהיותם משקיעים מתוחכמים יודעים מנהלי קרנות הגידור לממש ולמכור אחזקות במהירות וללא רחמים. ברגע שיחליטו שהסיכון באחזקת מניה מסוימת הוא גבוה מהסיכוי, ימכרו קרנות הגידור את האחזקות שלהן בתוך ימים בודדים. שום דבר לא מבטיח שהמכירה הזאת לא תקרה יום אחד לאחר שאתם רכשתם את המניה.
האם כדאי לקנות את המניות שהגדולים אוהבים?
איתן אבריאל
27.2.2011 / 7:02