דן פרופר: "שכר הבכירים הגיע לרמות בלתי סבירות; שיאני השכר הם חלק מתרבות של רדיפת בצע"

"שכר הבכירים הגיע בשנים האחרונות לרמות בלתי סבירות ולעתים הקשר בין ביצועי החברה לשכר לא קיים", אומר דן פרופר יו"ר חברת אסם, בהמשך להחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות את אישור ההמלצות של ועדת שכר הבכירים. חוות דעת פנימיות של מומחים ובכירים שהעידו בפני הוועדה הגיעו לידי themarke.



"שיאי השכר הם חלק מתרבות זרה שחדרה לישראל, תרבות של רדיפת בצע שגורמת לעתים לעיוות תוצאות החברה לטווח קצר - על חשבון הטווח הארוך - כדי לדחוף את שכר המנהל כלפי מעלה" הוסיף פרופר. "אם ייקבע שכר מקסימום יהיה קל מאוד לעקוף את החוק, למשל באמצעות הקמת חברה השייכת למנהל ואשר תיתן שירותי ניהול בקבלן. אין לשכוח שהאחריות לקים החברה, מדיניותה והצלחתה מוטלת על הגוף העליון שלה - הדירקטוריון.



"שכר המנהלים המנופח והמוגזם הוא סימפטום לכשלים וחוליים אחרים בכלכלת ישראל



"טיפול רגולטורי בשכר המנהלים צריך לכלול מיסוי, העצמת כוחו של הדירקטוריון ומניעת משיכת שכר על ידי בעלי השליטה", אמר ירום אריאב לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. לדבריו, במשק הישראלי קיים כשל נוסף הנובע מהיות המשק ריכוזי, עם מידה נמוכה של שכלול ותחרותיות בתחומים רבים.




"התחרותיות הנמוכה משפיעה גם על היווצרות 'שוק' בלתי משוכלל למנהלים בכירים במשק. שכר המנהלים המוגזם הוא למעשה סימפטום לבעיה רחבה יותר רחבה במשק הישראלי, שמתבטאת בריכוזיות גבוהה של המשק ובכשלים בממשל התאגידי. שכר הבכירים בחברות הציבוריות בישראל הגיע לרמות בלתי סבירות שאינן משקפות את ערך ותרומת המנהלים במשק. רמות השכר המוגזמות בקרב המנהלים הבכירים במשק מביאות הן לנזק כלכלי והן לנזק חברתי ומוסרי".



"שכר המנהלים המנופח והמוגזם הוא סימפטום לכשלים וחוליים אחרים בכלכלת ישראל", הוסיף. "לכאורה, טיפול בשכר המנהלים מהווה תרופה לסימפטום, ולא לבעיית היסוד שמחוללת אותו. ואולם טיפול שורש בבעיות כמו הריכוזיות, אמור בפועל להסדיר גם את נושא שכר המנהלים. אלא שבעיית שכר המנהלים ההולכת והמחריפה והולכת לא מאפשרת לחכות לגמר טיפול בבעיות המבניות במשק, ולכן נדרשת הסדרה ספציפית והגבלת שכר המנהלים עוד קודם לכן.




"יש לשקול קביעת מדרגת מס גבוהה של 55% לשכר של יותר מ-100 אלף שקל בחודש, ושל 65% לשכר של יותר מ-250 אלף שקל בחודש. כדי למנוע פתיחת חברות ניהול יש לדאוג למיסוי פרסונלי של ההכנסות מכל הסוגים ברמות הללו. כמו כן, יש לגרום לאי הכרה כהוצאה לצורך מס ברמות שכר מנהלים מעל רמה מסוימת, למשל 100 אלף שקל. עוד מוצע שהכנסות מאופציות למנהלים ימוסו כהכנסה מעבודה ולא כהכנסה הונית, שבה שיעור המס נמוך.



"בנוסף יש לפעול להעצמת כוחו של הדירקטוריון ובפרט כוחם של נציגי הציבור. יש לפעול קביעת שכר המנהלים באסיפה הכללית ולאפשר הצבעה נוחה, למשל דרך האינטרנט. האסיפה הכללית תאשר ברוב מיוחד את מדיניות שכר המנהלים, כולל תקרת השכר הראויה, ותימנע מאישור שכר של המנהל הספציפי. תובטח אי תלותם של הדח"צים (נציגי הציבור בדירקטוריון) באמצעות שיבוצם על ידי רשות ני"ע, מתוך רשימת דח"צים כשירים. יש לקבוע קביעת מספר יותר גדול של דירקטורים בלתי תלויים בבעלי השליטה. קביעת שכר המנהלים תיעשה בוועדת שכר המנהלים שתהיה מורכבת רק מהיו"ר ומשני דח"צים.



"יש למנוע משיכת שכר על ידי בעלי השליטה. לבעל השליטה יש אינטרס למשוך רווחים באמצעות שכר גבוה ומוגזם. יש לקבוע בחוק שבעל שליטה לא יוכל למשוך רווח כשכר ודרך משיכת הרווחים היחידה תהיה באמצעות משיכת דיווידנד. לחלופין, ניתן לקבוע שתקרת השכר לבעלי השליטה תהיה פי חמישה מהשכר הממוצע במשק.



"חקיקה היוצרת תקרת שכר למנהלים בחברות הציבוריות היא אמצעי של מפלט אחרון. אם ההסדרה הוולונטרית לא תתבצע בתוך שישה חודשים, ראוי שהמחוקק יקבע תקרת שכר למנהלים בחברות ציבוריות. תקרת השכר הראוי לא צריכה לקשור את שכר המנהל לשכר העובדים, אלא היא צריכה להיות אבסולוטית, למשל ככפולות של השכר הממוצע במשק, כאשר היא מתעדכנת יחד אתו. הפתרון המועדף יהיה אם יידע הסקטור העסקי לשים לעצמו מגבלות שירסנו את שכר המנהלים בחברות ציבוריות", אמר אריאב.



ההחלטה על דחיית ההצבעה נבעה בעקבות התנגדות להמלצות בקרב שרי ישראל ביתנו ובהם שר התשתיות עוזי לנדאו וכן התנגדותם של שרי ש"ס. בלשכת שר המשפטים חששו מהיעדר רוב בעד ההצעה ולכן הוחלט לדחות את ההצבעה. שרים בממשלה טענו כי יש להגביל את שכר הבכירים ולא להסתפק בהמלצות ועדת נאמן.