החשב הכללי בוחן: ערבות בסך 2 מיליארד דולר לחוזה הגז של חברת החשמל

>> החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, בוחן העמדה של ערבות מדינה בסך 2 מיליארד דולר עבור רכש הגז הטבעי של חברת החשמל. הערבות תוענק כנגד יכולתה של חברת החשמל לעמוד בחוזה הגז עם שותפות תמר, בגובה עלויות המימון של פרויקט פיתוח המאגר. העמדת הערבות נבחנת למרות איומי שותפות תמר באחרונה לפתוח את הסכם העקרונות שעליו חתמו עם חברת החשמל - ולייקר את הגז.

הערבות נועדה להבטיח כי החברה תוכל לעמוד בהסכם רכישת הגז משותפות מאגר תמר, ובכך להקל על תנאי המימון שיגייסו עבור פיתוח המאגר, אם ייתקלו בקשיי מימון. הממשלה עדיין לא החליטה על הענקת הערבות, וזו תיבחן בהמשך בידי משרדי ראש הממשלה, האוצר והתשתיות, אם יתברר כי יש בה צורך כדי להבטיח שמאגר תמר יתחיל לפעול ב-2013.



ואולם, לפי המתווה המסתמן כעת, הערבות תהיה בגובה חלקן של השותפות הישראליות בפיתוח המאגר - כ-2 מיליארד דולר מתוך עלות כוללת של 3 מיליארד דולר, ולא תוענק כנגד כל החוזה בין חברת החשמל לשותפות תמר, המוערך ב-9.5 מיליארד דולר. כמו כן, עולה כי הערבות לא תוענק בחינם, אלא תמורת עמלות. דרישת העמלות נועדה להבטיח כי ספקי הגז לא ייהנו מהפחתת עלויות המימון בזכות הסובסידיה לכאורה שהעמידה לרשותם המדינה. במודל שכזה, המדינה תקבל פיצוי על הרווח המימוני שייזקף לספקי הגז כתוצאה מהורדת הריבית שיידרשו לשלם לבנקים.



מודל זה מגובש במתכונת דומה לערבות המדינה שהעמיד באחרונה אגף החשב הכללי ליצרני החשמל הפרטי במשק. מדובר בערבות בסך 7 מיליארד שקל שנועדה להבטיח את רכישת החשמל הפרטי שייצרו בידי חברת החשמל - ולהקל על הסגירות הפיננסיות בענף. זאת, בעקבות מצוקתה הפיננסית של חברת החשמל וחשש של הבנקים מיציבותה ומיכולתה לעמוד בתשלומים ליזמים הפרטיים. בתום הליך סוער וממושך אושרה ערבות זו בוועדת הכספים של הכנסת, אך זו לא נוצלה עד כה.



באופן דומה, מקווה אגף החשב הכללי כי ערבות המדינה להבטחת רכישות הגז של חברת החשמל תפתור את קשיי המימון שבהם נתקלים יזמי הג, וכי בסופו של דבר הם יצליחו לסגור את הסכם המימון מבלי להזדקק כלל לערבות.



המטרה: הסרת הטענות בדבר בעיות מימון



לפי הערכות, חברות הגז טוענות כי הערבות נדרשת בגלל הורדת דירוג החוב של חברת החשמל באחרונה על ידי חברת הדירוג העולמית s&p, לדירוג השקעה ספקולטיבית (bb פלוס). הורדת הדירוג, כך נטען, מדאיגה את הבנקים הזרים הצפויים לממן את פרויקט הפיתוח של המאגר, בהתבסס על חוזה העוגן מול חברת החשמל. ערבות המדינה הופכת את התחייבות הרכישה של חברת החשמל להתחייבות מדינה, ותעלה את דירוג האשראי של החוב.



בדירוג המשופר לא אמורים ספקי הגז להיתקל בקשיי מימון ובכך יוסר מכשול המימון מדרכם ויתייתרו טענותיהם נגד מסקנות ועדת ששינסקי. מצד שני, היענות לדרישה זו של חברות הגז עומדת בסתירה לעמדתה הנחרצת של ועדת ששינסקי, שלפיה אין כל בעיית מימון לפיתוח מאגר תמר, וכי ההקלות שהוטמעו בדו"ח הסופי של הוועדה נתנו מענה נרחב לכל ההסתייגויות שהעלו חברות הגז.



בנוסף, עלולה ערבות מדינה לחברת החשמל לגרור השלכות רוחב, כמו דרישת יצרני החשמל הפרטי ערבות דומה מצד המדינה לחוזי רכש הגז שלהם מול ספקיות הגז. יצרני החשמל הפרטי יוכלו לטעון כי הערבות לחברת החשמל מפלה אותם לרעה בכך שהיא מוזילה את חוזי הגז הטבעי של המונופול ומעניקה לחברה יתרון על פני היצרנים הפרטיים.



בסוף 2009 חתמה שותפות תמר עם חברת החשמל על הסכם כוונות לרכישת 2.7 מיליארד מ"ק (bcm) גז טבעי בשנה למשך 15 שנה, בהיקף כולל של 9.5 מיליארד דולר. תחילת האספקה תוכננה ליולי 2013. דירקטוריון החברת חשמל הנחה את הנהלת החברה לחתום על חוזי אספקה מחייבים בתוך חצי שנה. ואולם, בחלוף התקופה נסוגו שותפות תמר מהמשא ומתן והקפיאו את הדיונים עד היום. באחרונה פורסם כי שותפות תמר מבקשות לפתוח את הסיכומים שהושגו ולשנות את תנאי העסקה.