אוקספורד
>> העובדה שבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת אוקספורד הוקם רק לפני 15 שנה אומרת הכל על היחס של האקדמיה הבריטית לתחום: אנשים מבריקים, כך קובעת התפישה השמרנית, הולכים ללמוד פילוסופיה, ספרות, רפואה ואפילו מדעי המחשב - מינהל עסקים, לעומתם, זה לא מקצוע מכובד.
עד לפני פחות משני עשורים לא חשבו באחת האוניברסיטאות הוותיקות והמוכרות בעולם כי לדיסציפלינה האקדמית הנקראת מינהל עסקים יש בכלל מקום בין כותלי המוסדות, ואז הם נכנעו. כוחות השוק, מסתבר, חזקים אפילו מהסנוביזם האקדמי האירופי.
הביקוש הגובר, העמקת ההתמקדות בתחום במוסדות האקדמיים הטובים בעולם ותרומה של 23 מיליון ליש"ט מוואפיק סעיד, איש עסקים בריטי-סורי שעשה את הונו בסעודיה, הפכה את הרעיון למציאות. ב-1996 החל בית הספר ע"ש סעיד (said) למינהל עסקים לפעול באוניברסיטת אוקספורד, ומאז לומדים בו מדי שנה כ-230 תלמידי mba מ-50 מדינות.
תוכנית הלימודים לתואר שני במינהל עסקים אורכת שנה ומחולקת לארבעה סימסטרים עמוסים. הדגשים בלימודים: מימון (בתוכנית ייחודית) - והרבה יזמות.
יזמות וחדשנות
לא רק ההיסטוריה של בית הספר שונה בנוף המקומי. בעוד שלל המחלקות, בתי הספר והקולג'ים של אוקספורד פועלים בבנייני אבן עתיקים, הרי שסעיד ביזנס סקול שוכן במבנה מודרני ורחב ידיים, שמאופיין בקווים ישרים וכולל חדרי הרצאות חדשניים.
המקימים נחושים בדעתם להביא למקום חשיבה פתוחה, גלובלית ושונה מהמקובל, כשהלימודים כוללים מחקר ויישום כאחד. הם פועלים על פי הרוח הנושבת עכשיו בבריטניה - רוח המעודדת חשיבה יזמית-חופשית שתאתגר את הכלכלה המקומית המקרטעת.
ואכן, יזם פוטנציאלי ימצא באוקספורד כר נרחב ללימודים ופעילות. את הדרך מתווה ד"ר ניר וולקן, ישראלי, חוקר ויזם בפני עצמו - ומי שעומד בשנתיים האחרונות בראש מרכז אוקספורד ליזמות וחדשנות. המרכז מלווה תוכניות רבות במהלך התואר, בהן חובתו של כל סטודנט להקדיש סימסטר אחד לכתיבת תוכנית עסקית ולהציגה בפני קרנות הון סיכון אמיתיות. לא מעט מהתוכניות קורמות עור וגידים אחרי הלימודים. בנוסף, מאפשר בית הספר לסטודנטים להשתלב בסימסטר האחרון בפרויקט ייעוץ בחברה קיימת.
תוכניות אחרות של המרכז קשה למצוא בבתי ספר אחרים. כזו היא, למשל, ה-sbs venture fund - קרן בסך מיליון ליש"ט שנתרמה לבית הספר במטרה לאפשר לוועדה בת תשעה סטודנטים לתרגל השקעה במיזמים בכסף אמיתי. אל הקרן מגיעים רק בוגרים בעלי מיזמים הזקוקים להשקעות סיד (כסף ראשוני). בתהליך ארוך ומעמיק בוחנים הסטודנטים את כל המיזמים ומצמצמים את מספר הבקשות, שלב אחרי שלב, עד שמגיעים לשלוש-ארבע השקעות סופיות שכל אחת מהן יכולה לקבל בממוצע 100 אלף ליש"ט.
ההון שהושקע על ידי הסטודנטים אמנם מתורגם למניות שמחזיקה האוניברסיטה, אבל הרווח אינו המטרה המרכזית - אלא בעיקר האפשרות לתרגל השקעה "על רטוב".
אירוע שנתי נוסף שמתקיים בבית הספר זכה לשם "עמק הסיליקון מגיע לאוקספורד". אחת לשנה מגיעות הדמויות המעניינות והמדוברות בעמק הסיליקון למפגש קרוב עם הסטודנטים. בכינוס הראשון, שהתקיים לפני שלוש שנים, הופיע אחד, ביז סטון, וסיפר על חברה קטנה ולא מוכרת בשם טוויטר. גם מייסד לינקדאין, ריד הופמן מגיע לאוקספורד מדי שנה.
בקרוב מתכנן וולקן לגייס מנטורים נוספים לעזרת הסטודנטים: מעצבים מוכשרים שילוו את כתיבת התוכנית העסקית ויבהירו כי עיצוב המוצר הוא לעתים ההבדל בין כישלון להצלחה.
כלים אלה, כאמור, הופכים את תוכנית ה-mba של סעיד ביזנס סקול ממוקדת יזמות. לומדים שם, כמובן, גם מימון, שיווק וחשבונאות - אבל הרוח הכללית מתאימה יותר לאלה הרוצים להקים או לנהל חברות סטארט-אפ. ואכן, רבים מבוגרי התוכנית של אוקספורד פונים בדיוק לכיוונים האלה.
"תואר שמרחיב את הדעת"
רועי אזולאי (33) למד פיסיקה ומדעי המחשב לתואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון, והיה ראש קבוצת תוכנה בסטארט-אפ דיסקריטקס. "נהניתי לעבוד בסביבה הטכנולוגית המאתגרת, אבל בחלוף השנים הבנתי שאני רוצה להתמקצע דווקא בסביבה העסקית", הוא מספר.
בשלב ראשון בדק אזולאי את התוכניות הישראליות במינהל עסקים, אך העדיף להקדיש לתוכנית הלימודים זמן קצר וממוקד, במקום לעבוד וללמוד במקביל בתוכנית ארוכה. "רציתי ללמוד בחו"ל. גם כי מי שעובד בהיי-טק הישראלי עובד בעצם בסביבה גלובלית, וכשאתה חי בחו"ל אתה מבין את ההתנהלות מכל הזוויות".
אם כבר ללמוד בחו"ל, למה לא לבחור בארה"ב?
"לימודים בארה"ב זה סיפור ארוך ורחוק".
באירופה בחן אזולאי את אינסיאד שבצרפת, בית ספר מוכר שעשרות ישראלים הם בוגריו. "לא רציתי תחומים קלאסיים, כמו ייעוץ או השקעות, לכן התוכנית של אינסיאד לא התאימה לי", הוא מספר. "תוך כדי בירורים נתקלתי באוקספורד, שאינה נחשבת בחירה טבעית וראשונה של ישראלים.
"מצאה חן בעיני הבינלאומיות של בית הספר, שלומדים בו סטודנטים מ-50 מדינות, כמו גם העובדה שהוא חדש ומוטמע בתוך אוניברסיטה בת 800 שנה שמושכת אליה הרבה מאוד אנשי רוח.
"גם המסורת הייחודית, שקובעת כי כל סטודנט שייך גם לקולג' שמספק לו את חיי החברה ומפגיש אותו באופן מובנה עם סטודנטים ומרצים מתחומים אחרים ומאפשרת מפגש אינטרדיסציפלינרי, מצאה חן בעיני מאוד. אתה לא נמצא כל הזמן רק עם תלמידי מינהל עסקים - כך שהרשת החברתית שנוצרת הרבה יותר רחבה", מדגיש אזולאי.
אחרי תהליך קבלה קשוח - הגשת טפסי הרשמה הכוללים ציון gmat גבוה מהממוצע וראיון שהובהר לו כי שעדיף שייעשה במקום - התקבל אזולאי ב-2008 כסטודנט מן המניין. הלימודים היקרים והעובדה שהגיע עם אשתו ובתו, דרשו ממנו, כמו מסטודנטים רבים אחרים, לקחת הלוואה כדי לממן את הלימודים, שעלותם עשויה להגיע ל-350 אלף שקל.
למרות העלות האסטרונומית והשנה המפרכת ממליץ אזולאי בכל פה: "מדובר בתואר שמרחיב את הדעת, יוצר רשת קשרים ענפה וגם פותח דלתות של מעסיקים. אוקספורד היא מותג עולמי חזק - טוב להיות בוגר שלה".
אזולאי ומשפחתו עדיין לא חזרו לישראל. הוא נשאר לעבוד באוניברסיטה ובאחרונה הקים סטארט-אפ שימנכל יחד עם חוקרים מאוקספורד. על אף שעתידו האירופי נראה ורוד מתכננת המשפחה לחזור בקרוב. הם מתגעגעים לחום (תרתי משמע), לישירות ולאוכל בישראל.
באוקספורד מתקיים שבוע האפרטהייד הישראלי. איך מרגיש סטודנט כמוך מול דברים כאלה?
"ביום-יום לא מרגישים פה שום דבר. למדתי בצוותא עם סורים ולבנונים, וכולנו היינו חברים טובים. כשמתחילים לעבוד פה בכלל אין בעיה - במשרד בריטי לעולם לא ידברו על פוליטיקה".
איפה הישראלים
השאלה מדוע עד היום סיימו את בית הספר למינהל עסקים של אוקספורד רק ארבעה ישראלים, מעסיקה מאוד את ד"ר וולקן, העומד בראש המרכז ליזמות וחדשנות של בית הספר.
"הדיקאן בשנים האחרונות, קולין מאייר, הוא יהודי חם שהתנדב בעבר בקיבוץ, וחוקר ישראלי נוסף עובד בבית הספר, כך ששומעים אפילו עברית בקמפוס", אומר וולקן. "עם מעט הישראלים שכן הגיעו היה לנו ניסיון מצוין, ולמרות הכל אנחנו רואים זרם גדול של פונים מארה"ב ומהודו - ומעטים בלבד מישראל".
למה בעצם?
וולקן: "זה עניין של מודעות. מדובר בבית ספר קטן וחדש יחסית. כזה שעדיין לא מוכר היטב לסטודנט הפוטנציאלי. היינו רוצים לראות הרבה יותר ישראלים לומדים אצלנו".
ייתכן כי מה שיסייע לקידום מטרתו היא משרה חדשה שיצר בית הספר יחד עם שגרירות בריטניה בישראל: בוגר בית הספר יגיע לישראל כדי לעזור לשגריר לפצח את תעשיית ההיי-טק המקומית וללמוד כיצד הפכה לקטר הצמיחה הישראלי. בין אם יהיה זה בוגר ישראלי, בריטי או הודי - הוא יחיה פה במשך שנה ויזכה להכיר מקרוב את מגזר הטכנולוגיה הישראלי.
nihul@themarker.com
חושבים לעשות תואר שני במינהל עסקים? קחו בחשבון את אוקספורד
מאת טלי חרותי-סובר
28.2.2011 / 6:48