עפים לעננים: הצעצוע החדש של הגיימרים

טרנד מחשוב הענן (cloud computing) כובש את העולם ומחולל מהפכה גם בעולם התוכנה. המשמעות של מחשוב ענן היא קבלת משאבי מחשוב - כמו עיבוד נתונים, אחסון מידע, שליחת הודעות ומסדי נתונים - מהרשת, כלומר ממקור חיצוני. בבסיסו הוא מאפשר הפעלת תוכנות ושימוש ביישומים מתוך האינטרנט, כשהעיבוד מתבצע בשרתים ומרכזי מחשוב הנמצאים ברשת, כלומר בענן.



הטכנולוגיה העיקרית שאיפשרה את המעבר של עיבוד המידע של המשחקים לענן היא האינטרנט המהיר, שמגיע כיום לכל בית. מחשוב הענן משפיע גם על המודלים העסקיים המקובלים בעולם התוכנה. התשלום הוא עבור השימוש בשירות, בניגוד למודל התוכנה המסורתי שהתבסס על רכישת חומרה פיסית והתקנת התוכנה עליה.



ניתן למצוא כיום באינטרנט אפליקציות רבות המבוססות על מחשוב ענן, וזה טבעי ששוק משחקי המחשב יעבור אף הוא לענן. בשנתיים האחרונות עמלים כמה סטארט-אפים על פיתוחי שירותים במודל מחשוב ענן, שלמעשה ייתרו את הצורך לרכוש קונסולת החומרה. השחקן ישחק מביתו, במחשב האישי או מול הטלוויזיה, דרך חיבור האינטרנט. אם לפני כמה שנים הערכה היתה שהשחקנים יוכלו לשחק אך ורק במשחקי קז'ואל, משחקים שכוח העיבוד הממוחשב ורוחב הפס הנדרש להפעלתם ושידורם דרך רשת האינטרנט הוא קטן, כיום המצב משתנה.



תחום משחקי וידיאו מבוססי מחשוב ענן פונה למשחקי טריפל a, כלומר משחקים עשירים וכבדים בגרפיקה שעלות פיתוחם נאמדת בעשרות מיליוני דולרים לפחות. העיבוד הממוחשב הגרפי מתבצע בחוות שרתים מרוחקת ולא בחומרה מקומית אצל המשתמש. לכן אין צורך ברכישת קונסולה יקרה, כמו פלייסטיישן 3 של סוני. כיום יש כמה שירותים עיקריים שמנסים לתת לשחקנים לשחק באמצעות דפדפנים או טלוויזיה.



אחת החברות שפרצו את הדרך בתחום זה היא אוטוי (otoy) מקליפורניה. היא הצליחה להריץ משחק עשיר בגרפיקה כמו קרייסיס (crysis), אחד ממשחקי הפעולה הפופולריים של השנים האחרונות, על גבי מחשב הטבלט אייפד של אפל. האייפד הוא מחשב נהדר לצריכת מדיה, אך הוא לא מסוגל להתמודד עם יכולות עיבוד גרפיות שדורשות כרטיסי מסך יקרים. ואולם באמצעות שירותים כמו אלה של אוטוי ניתן לשחק גם במשחקים שפעם דרשו חומרה יקרה על גבי אייפד, נטבוקים וסמארטפונים.



אחד היתרונות של אוטוי, ולמעשה של שירותים דומים, הוא שהשחקן לא צריך שהמשחק יירד (download) למחשב. לכן מונח כמו "משחק מיידי" (instant gaming) מתאים מאוד להגדרה מה בעצם מציעים שירותי מחשוב ענן לגיימינג.



אין צורך בגרסת דמו למשחק



שירות נוסף שקיים בזירה קרוי gaikai (ביפנית, אוקיאנוס פתוח). באתר החברה היא מצהירה שתאפשר לשחקנים להריץ משחקים כמו call of duty ו-world of warcraft. בשונה משירותים אחרים שמבוססים על מודל של דמי מנוי, הטכנולוגיה של gaikai משתלבת באתרי סחר מקוון ומאפשרת לשחקנים להתנסות מתוך הדפדפן במשחק עצמו בזמן אמת, מבלי שיש צורך להתנסות בגרסת דמו.



השחקנית הידועה והגדולה בתחום היא חברת אונלייב (onlive), שנוסדה על ידי היזם הסדרתי סטיב פרלמן ועבדה כמה שנים מתחת לרדאר עד שחשפה את השירות שלה במארס 2009. היא גם החברה הגדולה בתחום, עם 200 עובדים. עד היום היא גייסה סכום נכבד ממשקיעים כמו וורנר ברדרס, אוטודסק, at&t, בריטיש טלקום. לאחרונה גם יצרנית מכשירי הסלולר הטיוואנית htc השקיעה בחברה סכום של 40 מיליון דולר. הרעיון הוא לאפשר למשתמשי מכשירי הסלולר מדגם htc evo לשחק במשחקים עשירים בגרפיקה מתוך המכשיר. ההערכות כיום הן כי השווי של אונלייב יכול להגיע ל-1.8 מיליארד דולר.



באונלייב נקטו גישה מעט שונה מהמתחרות. בתחילת החודש החברה חשפה מודל תמחור חדש: 10 דולרים בלבד לחודש לגישה בלתי מוגבלת של משחקים. השירות זמין בינתיים רק בארה"ב. בחלק מהמקרים, החברה משתפת פעולה עם מפיצות המשחקים ונותנת לכל שחקן שרוכש משחק את הממיר הייחודי שלה בחינם. הקונסולה של אונלייב עולה 99 דולר. ניתן לשלם עבור משחק שאונלייב מציעה לא רק במודל של תשלום לחודש, אלא גם עבור כמה ימים. הבעיה: אונלייב מציעה מספר דל יחסית של משחקים (70), ולא כולם מתקדמים וחדשים.



יחסית לטרנד טכנולוגי בפריחה, העובדה שיש מעט סטארט-אפים שמנסים לתקוף את טרנד משחקי הווידיאו מבוססי ענן מייצרת הזדמנות לשחקנית האחרונה בזירה: הסטארט-אפ הישראלי פלייקאסט (playcast) שהשלים באחרונה סבב גיוס הון חדש בהיקף של 10 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי שני משקיעים חדשים: קרן jvp הירושלמית וקפיטל mk האמריקאית. בנוסף, הצטרפו לסיבוב משקיעיה הקיימים - קסניה ונצ'רס וח.מר.



פלייקאסט הישראלית מאפשרת לחברות כבלים, לוויין ו-iptv (טלוויזיה באינטרנט) להעניק למנויהן את היכולת לשחק במשחקי מחשב מתקדמים באמצעות ממיר טלוויזיה הרגיל, וללא צורך ברכישת קונסולה או ברכישת המשחקים עצמם. השירות של פלייקאסט מאפשר לחברות הכבלים לשדרג את חבילת השירות ללקוח מבלי שיידרשו להוצאות תשתית משמעותיות מצדו.



אין צורך להחליף את הממירים בבית



עבור חברות המשחקים מדובר בשירות שפותח את עולם המשחקים לציבור רחב יותר, שאינו מוגבל לרכישת הקונסולות. לחברה יש הסכמי תוכן עם כמה מחברות המשחקים המובילות בארה"ב, בהן אקטוויז'ן, אך לא עם אלקטרוניק ארטס (ea). לאחרונה חתמה פלייקאסט על הסכם עם המפעיל הגדול בפורטוגל - פורטוגל טלקום.



איך מצליחה פלייקאסט לאפשר למנוי טלוויזיה לשחק באמצעות השלט? הפתרון של פלייקאסט עובד על ידי שרת וידיאו לדחיסה ושידור של משחקי מחשב. השידור שמפתחת פלייקאסט מאפשר לחברות כבלים וטלפוניה לספק שירותי משחקים בתלת-ממד ברמה המתחרה בקונסולות משחקים, ללא צורך בשינוי הממירים הקיימים או בתשתית הרשת.



פלייקאסט פתרה שתי בעיות שבאופן מסורתי תקעו את התחום המשחקים על גבי ענן. הראשונה: בעיית עיכוב ברוחב פס (latency). החברה מוודאת שמרגע ששחקן הזיז את השלט התגובה במשחק מגיעה בתוך לא יותר מכמה עשרות מילי שניות. פלייקאסט פתרה זאת באמצעות פתרון דחיסת וידיאו מתוחכם.



בעיה שנייה שנפתרה נגעה לעלות של מערכת חומרה שמותקנת בחוות השרתים ומיועדת לטפל בעיבוד המשחק. שירות מחשוב ענן של משחקי וידיאו יכול להיות פתרון נהדר מבחינה טכנולוגית, אך אם הוא לא מייצר ערך כלכלי על פני הפתרונות הקיימים, אין סיבה לשנות את המצב. בפלייקאסט טוענים שפתרון התוכנה שלהם מאפשר למערכת החומרה לתמוך במספר רב של שחקנים.



עיבוד וידיאו ברמה גבוהה מאוד



פלייקאסט הוקמה ב-2007 על ידי גיא דה בר, בכיר לשעבר בחברה הרמוניק ואחיו של שילה דה בר, העורך הראשי לשעבר של "ידיעות אחרונות". לדה בר חבר נתן פטרפרוינד, לשעבר המדען הראשי לטכנולוגיית וידיאו בחברת טכנולוגיות השבבים dspg. ביקור במשרדי פלייקאסט והתרשמות מהמשחקים שניתן לשחק באמצעות gamepad (בקר משחק - ג'ויסטיק) על גבי מסך הטלוויזיה, מספק את הרושם שמדובר בשירות שלא נופל מהשיטה המסורתית של הכנסת תקליטור dvd של המשחק לתוך הקונסולה.



התגובה למשחק מהירה. שחקן רגיל לא יכול לחוש בהבדל. עיבוד הווידיאו של פלייקאסט מצליח לרמות את העין הבלתי מזוינת של השחקנים. דה בר אומר שכשהוא מציג את המשחקים למהנדסי עיבוד וידיאו, הם מצליחים לזהות שנעשה טיפול בווידיאו. אם מתקרבים מאוד למסך הטלוויזיה ובודקים זאת בקפדנות, אפשר להבחין בריבועים כשמופיעים פיצוצים של אש ועשן.



הרעיון למשחק באמצעות הטלוויזיה עלה במוחו של דה בר כבר לפני שנים. "שיחקתי במשחק בשם רד אלרט שכלל גם קטעי וידיאו. חשבתי שיהיה נחמד לשלב קטעי טלוויזיה במשחקים, וששחקן יוכל לשחק בהם באופן פרסונלי. ב-1999 ניסיתי להרים את הפרויקט הזה, אך המסקנה שאליה הגעתי היתה שרוחב הפס ויכולות העיבוד של השרתים לא מאפשרים לעשות זאת. כמה שנים לאחר מכן, כשעבדתי בחברת הרמוניק וניהלתי את מוצרי ה-vod שלהם, הבנתי שהעולם הטכנולוגי כעת בשל לרעיון שכזה. שאפשר להביא את חוויית המשחקים דרך ip באמצעות חברות הכבלים. העוצמה המחשובית של השרתים כיום גדולה לאין ערוך. השבבים שנמצאים כיום בפלייסטיישן 3 הם גרוטאה לעומת השבבים החדשים שיוצאים כיום. אפשר ליצור כיום חוויית וידיאו פרסונלית, שהווידיאו משודר בה למשתמש בזמן אמת בעלויות סבירות מאוד".



דה בר אומר ששוק משחקי הקונסולות נהפך עם השנים לשוק של משחקי יד שנייה. עלות המשחקים לקונסולות יקרה מדי לצרכן הטיפוסי. יותר משחקים נמכרים כיום בזירות יד שניה, אלא שיצרניות הקונסולות לא נהנות מכך. סוני, שפיתחה את פלייסטיישן, ומיקרוסופט, שפיתחה את xbox, מוצאות את עצמן משקיעות הון עתק בפיתוחי קונסולת חומרה. ואולם אם בעבר הן נהנו מחלוקת רווחים עם מפיצות המשחקים שהניבו רווח נאה, כעת הן פחות ופחות שותפות לרווחים ממכירת משחקים.



גם מפיצות המשחקים חוששות מאוד. עליית כוחן של חברות משחקים חברתיים כמו זינגה ופליידום, מושכת אליהן יותר ויותר שחקנים. השווי של זינגה עלה באחרונה על זה ea והוא קרוב ל-10 מיליארד דולר. מפתחות ומפיצות משחקים חוששות שהן מאבדות את השוק.



להערכת דה בר, שיטת הקונסולה לא תחזיק מעמד. "ברור לכולם שהשחקנים שמשלמים מיליוני דולרים לשנה על משחקים ואביזרים מתוחכמים (בעיקר גברים), לא ינהו שבי אחר משחקי הפייסבוק. כלומר יש כאן צורך, אבל צריך למצוא מודל עסקי אחר שנותן מענה לעלות הגבוהה של משחקים קונסולות".



הוא אומר שלא רק שהמשחקים והחומרה נהפכו ליקרים, אלא שגם אורך החיים שלהם קצר מאוד. בניגוד לתעשיית התוכן הטלוויזיוני והקולנוע, חיי משחקים על המדף נמשכים כמה שבועות בלבד. גם אם הם משחקי בלוקבאסטר (רבי-מכר), אומר דה בר.



בשונה מאונלייב, בפלייקאסט החליטו שלא לפתח חומרה ייעודית אלא לעבוד במודל עם חברות הכבלים והלוויין, ולהציע ערוצי משחקים בטלוויזיה. דה בר אומר שזה הגיוני שחברות הכבלים והלוויין כבר יודעות איך לשווק תכנים לצרכנים הסופיים, ולכן אין טעם שפלייקאסט תיקח זאת על עצמה. במקום זאת עדיף שתתרכז בהמשך הפיתוח הטכנולוגי ובחתימה על יותר הסכמים מסחריים עם עוד חברות כבלים ולוויין.



ערוץ חדש לשיווק משחקים



גדי תירוש, שותף בקרן jvp המשקיעה בחברה, אומר שלמעשה המודל העסקי של משחקים מבוססי ענן פותח ערוץ נוסף לשיווק המשחקים. "כמובן שחלק מהחברות המפתחות משחקים ימשיכו להפיץ את המשחקים בחנויות ובאינטרנט - בעיקר כשמדובר בכותרים משמעותיים. ואולם בעוד זמן לא רב המשחק ייצא עם השקתו גם בשירות פלייקאסט. הבעיה מגיעה מהקמעוניות. אם וולמארט, שרושמת לחברות המשחקים צ'ק של מיליארדים, אומרת להן שהתנאי שלה הוא לבלעדיות לזמן מסוים - כנראה שזה יקרה. זה משחק של גדולים, אך המגמה משתנה והולכת", אומר תירוש.



דה בר מספר שמלבד ההסכם עם המפעיל בפורטוגל, החברה עומדת לחתום על חוזה עם שחקן נוסף, באסיה. "אנו ממשיכים לפתח את הטכנולוגיה ולתת תמיכה לקהילת המשחקים של המפעיל הפורטוגלי. נלמד לשכפל את העבודה ממפעיל תקשורת אחד למפעיל אחר. ב-2011 נספק את השירות שלנו כבר לשלושה-ארבעה מפעילים, ונגדיל את מספר הלקוחות אצל כל מפעיל שהתקשרנו אתו".



היה לכם ניסוי עם hot שלא ממש הבשיל. מתי תשיקו שירות מסחרי מלא בישראל?



דה בר: "אני מקווה מאוד שזה יושק בישראל. זה יוריד את האחיינים שלי מהצוואר שלי. הם כל הזמן שואלים מתי הם יוכלו לשחק".



תירוש: "אנחנו מאוד בעד שזה יקרה בישראל. זה יקרה".