בגרמניה לבקבוקים?יש 25 נשמות?

>> איך מצמצמים את כמויות הפסולת שאנו מייצרים? בעולם המערבי מקובלת כיום שיטת הטיפול המשולב בפסולת, הכוללת היררכיה של פתרונות.?

הראשון: הפחתה במקור - קיצוץ בכמות הפסולת באמצעים מגוונים ?(למשל, הקטנת נפח אריזות?). השני: שימושים חוזרים באריזות לפני שהן נהפכות לפסולת כדי להאריך את אורך חייהן. השלישי: מיחזור, פתרון שזוכה ליחסי הציבור הטובים ביותר בישראל, לא תמיד בצדק. ?



פעילות המיחזור בישראל לא מנצלת את מלוא הפוטנציאל של התהליך. אין מדובר במחזוריות נצחית, אלא ב?downcycling - תהליך של אובדן הדרגתי באיכות החומר - עד שייהפך לחסר ערך, ולמעשה לפסולת.?



נוח להדגים את הנושא על בקבוקים. רוב בקבוקי השתייה הקלה עשויים מפולימר ממשפחת הפוליאסטר. לאחר שאנו משליכים אותם לכלובי האיסוף, הם משוגרים לתהליך תעשייתי, הכולל שטיפה, גריסה ועיבוד לפתיתים. מהפתיתים מיוצרות סלסילות לפירות ולירקות, תבניות לביצים, סרטי קשירה ומוצרי טקסטיל שונים, כמו פליס, שטיחים, שמיכות ומעילים. בישראל לא הופכים את הפתיתים בחזרה לבקבוק שתייה. כמו כן, סלסילות הפירות, תבניות הביצים ומוצרי הטקסטיל לא ממוחזרים. במסגרת פתרונות הקצה, הזמינים כיום בישראל, זוהי תחנתם הסופית.?



הנזק הוא כפול: ברמת ייצור הבקבוקים מדובר בשימוש בחומרי גלם, שאינם מתחדשים וכן בבזבוז אנרגיה לשם ייצור בקבוקים חדשים, הגורמת לפליטת גזי חממה. שנית, מדובר בפסולת המוטמנת בקרקע, שעשויה לגרום לזיהום קרקע ומים במתכות כבדות. כדי להתמודד עם הנזקים בצורה מוצלחת יותר, יש להתקדם מעולם המיחזור אל עולם השימוש החוזר. בגרמניה, למשל, יותר מ?50% ממכירות קוקה קולה הם בבקבוקים רב?פעמיים. בקבוק המגיע למערך האיסוף מוחזר למפעל, שם הוא עובר ?הרחה?: ביקורת לגילוי חומרים בלתי רצויים בבקבוק, במידה שיתגלו בו שרידי נפט, חומרי ניקוי, אפר סיגריות או חומר זר אחר, הבקבוק ייפסל ויועבר למיחזור.?



בקבוקים שעוברים בהצלחה את הביקורת נכנסים למערך הורדת תווית, שטיפה, הצמדת תווית חדשה, מילוי, החתמת ברקוד הכולל גם את מספר המילויים שהבקבוק עבר - וחזרה לשוק. בקבוק ממוצע בגרמניה זוכה ל?15?25 שימושים לפני שהוא נפסל. זו מהפכה אמיתית. זהו צמצום דרמטי בכמויות הפסולת שנוצרת, וכנגזרת מכך צמצום משמעותי בניצול חומרי הגלם לייצור הבקבוקים ובאנרגיה הנדרשת לשם כך.?



חוק האריזות שאושר בכנסת ב?19 בינואר הוא עידן חדש בחקיקה הסביבתית, אך זו רק ההתחלה. פריצת הדרך בהפחתה של הפסולת בישראל בהיקפים משמעותיים תתרחש רק כשהתעשייה תאמץ טכנולוגיות ופתרונות יצירתיים בתחום השימוש החוזר באריזות.?



כדי שזה יקרה, הרגולציה בישראל צריכה להמשיך להתקדם באומץ ולבנות תמריצים מתאימים להפחתה במקור, לתהליכי שימוש חוזר ולתהליכי מיחזור, השומרים על איכות החומר ומאפשרים תהליך מרובה מחזורים.?



הכותבת היא יזמת ומפיקת הכנס reuse כהזדמנות עסקית, שיתקיים ב?3 במארס