>> בלי הוצאות על דלק, בלי חיפושי חניה, בלי חופשי חודשי ובלי שרשראות אופניים כבדות - בעוד כחודשיים אפשר יהיה לנוע ברחבי תל אביב ללא צורך בהחזקת מכונית או אופניים פרטיים וללא שימוש בתחבורה ציבורית. אפשר יהיה פשוט לגשת ל"מעגן אופניים", לשחרר זוג מהנעילה באמצעות מחזיק מפתחות עם משדר קטן - ולצאת לדרך. אחרי ההגעה ליעד אפשר יהיה להחזיר את האופניים לתחנת העגינה הקרובה, ולקחת אותם שוב בעת הצורך.?
באפריל תצטרף תל אביב לשורה ארוכה של ערים בעולם ותתחיל להציע אופניים להשכרה, תחת השם תל?אופן. תחנות השכרה ראשונות כבר הוקמו בעיר, ועד אפריל - מועד השקת התוכנית - יוקמו 75 תחנות עגינה כאלה.?
שירות האופניים להשכרה אינו מיועד לתיירים או נופשים אלא דווקא לתושבי העיר, במטרה להפוך את השימוש באופניים לנפוץ יותר בחיי היומיום. במקום להחזיק אופניים בבעלות, האופניים יחכו למשתמשים ברחבי העיר - ניתן יהיה לקחת אותם בנקודה אחת ולהחזירה באחרת. כך יוכלו האופניים להפוך לכלי תחבורה יומיומי, המספק חלופה נוחה למכוניות, מוניות או אוטובוסים עבור נסיעות קצרות בעיר.?
התשלום על האופניים יהיה במנוי יומי ?(14 שקל, או 20 שקל בשבתות וחגים?), מנוי שבועי במחיר 60 שקל או מנוי שנתי שמחירו 280 שקל ?(לתושב העיר - 240 שקל?). השכרות קצרות ?(עד שעה?) יהיו בחינם למנויים, ואחר כך יהיה התעריף חמישה שקלים לחצי שעה, וימשיך לעלות בהדרגה. אי החזרת האופניים תגרור קנס, גם אם נגנבו.?
בשלב הראשון יוקמו 75 תחנות עגינה, עם 1,500 מקומות ו?750 זוגות אופניים. מספרים אלה יוכפלו בתוך שנה. המרחק בין תחנות העגינה יהיה כ?250 מטר בממוצע. ההשכרה תתבצע בעזרת מחזיק מפתחות ובתוכו שבב קטן, שבעזרתו יוכלו המנויים לשחרר את האופניים מתחנת העגינה. דיילים שיוצבו לצד התחנות בחודשים הראשונים יסייעו בהשכרות הראשונות. האופניים עצמם יהיו חסונים ועמידים יותר בפני פגעי מזג האוויר, נפילות והשחתה.?
"הסטטיסטיקות מפרויקטים בעולם מראות שכל זוג אופניים עובר עשר נסיעות ביום. אם נניח שחלק מהנסיעות זה הלוך וחזור, זה אומר 7,000?8,000 משתמשים ביום", אומר שרון קרן, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי בתל אביב. מודל ההפעלה הוא שותפות ציבורית?פרטית באמצעות זכיין.?
חברת fsm זכתה במכרז לעשר שנים, שבמסגרתו תקים ותפעיל את שירות השכרת האופניים. העירייה מעניקה לה ביטחון למינימום הכנסות בשנה, ומעל אותו סכום העירייה והזכיין מתחלקים ברווחים. ההשקעה הראשונית של העירייה היא בהיקף של 69.9 מיליון שקל, ומתוכם משתתף משרד התחבורה ב?20 מיליון שקל. התקציב השנתי יהיה 120 מיליון שקל, אך בעירייה מעריכים כי ישתמשו בהרבה פחות כי לא יצטרכו לכסות על הפסדים.?
מאחורי הקלעים יפעלו משאיות שיעבירו זוגות אופניים לפי הביקוש. "נלמד את דפוס השימוש", אומר קרן. "סביר להניח שבבוקר תהיה תנועה ממרכזי תחבורה למרכז העיר, ובשעות אחר הצהריים תהיה תנועה הפוכה. יש תורה שלמה של תפעול ההשכרה, ואנחנו לומדים יחד עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב. זה ממש מחקר ביצועים ואופטימיזציה".?
עד כאן הכל נראה נהדר, אבל גניבות והשחתה יכולות להרוס במהירות את המיזם כולו. שרון קרן בטוח שזו לא תהיה בעיה: "תימחרנו מראש את הנזקים, וצריך יהיה לחדש רכש לעתים קרובות. יהיו גם גניבות, אבל זה חלק מהסיפור".?
לגבי המקרה של פאריס, שם השכרת האופניים קירטעה בשל ונדליזם בשיעור גבוה מהצפוי, אומר קרן: "הסיבה לבעיה בפאריס היא מבנה העסקה. מה שקרה הוא שבפאריס נתנו לחברה זכויות פרסום במקום כסף. כך יש לחברה אינטרס לייצר רושם שהמיזם לא עובד והם נפגעים מוונדליזם. בתל אביב יצרנו לזכיין מנגנון תמרוץ - אם ישתמש בפחות זוגות אופניים, הוא יקבל בונוס. בניגוד למה שהיה בפאריס, יש לו אינטרס לשמור על האופניים".?
יותר מ?200 ערים ?בעולם כבר מדוושות?
פאריס מתגאה במערכת השכרת האופניים הגדולה והמוכרת ביותר, אך מערכות עירוניות להשכרת אופניים קיימות ביותר מ?200 ערים בעולם. בארה"ב אפשר לשכור אופניים בשיקגו, וושינגטון ובוסטון, בין היתר. באירופה השכרת אופניים מוצעת בעשרות ערים, כולל 32 בצרפת בלבד. גם בסין וביפן פועלות תוכניות דומות, וכן בכמה קמפוסים גדולים בארה"ב.?
הרעיון של השכרת אופניים בעיר נוסה לראשונה בשנות ה?60 בהולנד, אך נכשל אחרי שעשרות זוגות אופניים נמצאו בתעלות אמסטרדם. תוכניות מוצלחות יותר נוסו בשנות ה?70 בצרפת, אך עם הכנסת כרטיס חכם בשנות ה?90 אפשר היה ליצור מערכת יעילה של מנויים. שיטה זו נוסתה לראשונה ב?1996 בפורטסמות' שבבריטניה, ונחלה הצלחה.?
האופניים השכורים תפסו תאוצה בעיר ליון שבצרפת. לאחר כניסתו לפעולה של שירות velov ב?2005 עלה השימוש באופניים בעיר ב?500%. כמה חידושים שהוכנסו שם שימשו מערכות השכרת אופניים אחרות, וייושמו גם בתל אביב, בהם מנעולים חשמליים, מערכות תקשורת בין תחנות העגינה ומערכות איתור על האופניים.?
בפאריס היתה ההצלחה מוגבלת יותר. פרויקט velib נועד להיות הגדול בעולם, אך גניבות והשחתת אופניים עצרו אותו. לאחר כמה שינויים בסדרי ההפעלה הפכו האופניים לכלי נפוץ גם בעיר האורות, וכיום מושכרים שם 17 אלף זוגות אופניים בכ?1,200 תחנות עגינה. מודל הפעלת האופניים הסס על מתן זכויות פרסום לחברה המפעילה, על גבי האופניים ובמקומות אסטרטגיים בעיר. מודלים אחרים מבוססים על שותפות בין העירייה לחברה פרטית ?(כך בתל אביב?), או על שירות שמספקות חברות רכבת או רשתות חניונים. כיום מתכננים לאמץ את המודלים של השכרת אופניים לכלי רכב נוספים. בפאריס, למשל, ייערך ניסוי להשכרת מכוניות חשמליות קטנות.?
המבחן האמיתי: הביצוע?
בשיחות עם ארגונים סביבתיים ומומחי תחבורה לא שמענו ביקורת על תל?אופן, ונראה כי כולם מברכים על היוזמה שנקטה עיריית תל אביב. החשש היחיד שהובע היה שתשתיות שבילי האופניים בעיר לא יספיקו, אך גם תחזית זו יוצאת מהנחה שהמיזם יצליח. המבחן האמיתי של השכרת האופניים יהיה הביצוע - עד כמה יהיה השירות נוח ויעיל, ואם יימצאו אופניים במקום ובזמן הנכון עבור השוכרים. קרן משוכנע בהצלחת הפרויקט, ואומר כי שיחות כבר מתנהלות עם ערים שכנות כמו הרצליה, רמת גן וגבעתיים כדי להרחיב את האזורים שבהם מוצע השירות.
אם אין רכבת קלה, תשכרו אופניים?
מאת דניאל שמיל?
1.3.2011 / 7:06