סמנכ"לי כספים: החברות הישראליות לא ייפגעו מהאירועים במזה"ת

>> לאירועים במזרח התיכון השפעה מצומצמת על חברות ישראליות - כך עולה מסקר שביצעה בפברואר חברת בייקוניקס בקרב כ-90 סמנכ"לי כספים בחברות מובילות במשק. לפי סמנכ"לי הכספים, רוב החברות המקומיות אינן פעילות במדינות שבהן מתרחשות ההתקוממויות העממיות ובחברות אחרות חוששים מפגיעה עקיפה - בעיקר כתוצאה מהעלייה במחירי האנרגיה, מהתרחקות משקיעים זרים מהאזור ומאיתור ספקים חלופיים לישראלים באזורים יציבים יותר.



על השאלה, האם האירועים במצרים משפיעים או ישפיעו על החברה - השיבו כ-87% מהנשאלים בשלילה וכ-13% בחיוב. כשנשאלו סמנכ"לי הכספים כיצד האירועים ישפיעו - התשובות כללו חששות מאפקט דומינו שישפיע על כל היציבות באזור, עלייה במחירי האנרגיה, הגברת החוסר-ודאות באזור, ירידה בהשקעות זרות והתרחקות משקיעי חוץ מישראל, שינוי בשער הדולר, וחשש כי מקבלי ההחלטות בחברות בחו"ל יעדיפו ספקים ממקומות יציבים יותר, במיוחד כאלה שהחברה הישראלית היא הספק היחיד שלה.

מנגד, לשינויים הפוליטיים בישראל, בהם פיצול מפלגת העבודה, ייחסו המשיבים השפעה גדולה יותר על העסקים. על השאלה, כיצד משפיעים האירועים הפוליטיים בממשלה על החברה - השיבו כ-45% מסמנכ"לי הכספים כי לאירועים אין כלל השפעה, כ-38% ציינו כי הם יוצרים אי-יציבות במקום העבודה בנוגע לשערי המט"ח וכ-13% אמרו כי האירועים פוגעים בעבודה הסדירה מול גופי מימשל.



כ-11% מהמשיבים - התשובות מסתכמות ביותר מ-100%; הנשאלים יכלו לבחור יותר מתשובה אחת - ציינו השפעות אחרות, בהן קבלת החלטות המבוססות על שיקולים פוליטייים ולא בהכרח כלכליים שפוגעים בצמיחה, ירידה בהשקעות תושבי חוץ, פגיעה בדירוג הבינלאומי וביצוא הביטחוני ופגיעה בעבודה מול חברות זרות שמעוניינות ביציבות.



בתשובה לשאלה, כיצד משפיעים האירועים הפוליטים בישראל על המשק - ציינו 48% כי הם יוצרים חוסר יכולת להוביל שינויים ארוכי טווח, 27% אמרו כי הם פוגעים ביציבות המשק מול משקיעים בינלאומיים והשוק הבינלאומי, 25% כי אין לאירועים כל השפעה על המשק ו-6% ציינו השפעות אחרות, בהן תדמית בעייתית.



מאמינים בתוכנית אסטרטגית



תוכניות אסטרטגיות רב-שנתיות אמורות לספק מסגרת פעולה גם כשמתרחשים שינויים לא צפויים, בהם זעזועים גיאופוליטיים. מהסקר עולה כי ברוב החברות הגדולות במשק מודעים לחשיבותה של תוכנית אסטרטגית רב-שנתית. יותר מ-95% מהמשיבים סבורים כי תוכנית אסטרטגית חיונית לצמיחה של חברה ורק כ-4% סבורים שאינה חיונית. בין הנימוקים לחשיבותה - התוכנית מאפשרת ליישם את חזון החברה ולהתאים יעדים להוצאות.



עם זאת, רק 75% מהחברות עובדות על פי תוכנית אסטרטגית, כשרק 25% מהן הטמיעו אותה בתוכניות עבודה פרטניות של אגפי החברה. כ-18% מהחברות כלל אינן עוקבות אחר ביצועה.



על השאלה, האם הארגון עובד לפי תוכנית אסטרטגית רב-שנתית - השיבו כ-26% בשלילה וכ-74% בחיוב. התקופה הממוצעת שעליה מבוססת התוכנית האסטרטגית היא של ארבע שנים. כמחצית (54%) מהחברות שואפות להפוך מובילות בתחומן באמצעות התוכנית האסטרטגית. כ-39% מסמנכ"לי הכספים ציינו כי המטרה המרכזית של התוכנית היא שיפור רווחיות, כ-21% ציינו כי היא נועדה לשפר את אטרקטיביות החברה בעיני משקיעים וכ-15% ציינו שהיא נועדה לבחון חלופות במצבי אי-ודאות. כ-13% מהנשאלים ציינו תשובות אחרות, בהן תכנון הוצאות, בקרה תקציבית והצבת יעדים לטווח ארוך.



על השאלה, האם קיימת בקרה על יישום התוכנית האסטרטגית - השיבו כ-18% בשלילה. כ-33% ציינו כי מיושמת בקרה המתבצעת מדי כמה חודשים; 26% השיבו כי הבקרה מתבצעת פעם בשנה, וכ-28% ציינו כי התוכנית היא כלי עבודה של המחלקות.



לאחר שהמשק הישראלי נחלץ מהמשבר העולמי, הסוגיה שמעסיקה ביותר את החברות היא הגדלת רווחיותן. בתשובה לשאלה, מהו האתגר הגדול ביותר ב-2011 שניצב בפני החברה שבה אתה עובד - ציינו כ-60% את השיפור ברווחיות; כ-21% ציינו שליטה בתזרים המזומנים; 26% את הגברת החדשנות; כ-5% ציינו את ההתארגנות על פי נושאים אקולוגים-ירוקים. ל-15% היו תשובות אחרות, בהן הגברת הפעילות והסכם חדש עם משרד האוצר, גיוס הון, הוכחת המודל העסקי החדש, התארגנות לפיתוח, שיפור תהליכי עבודה, שמירה על נתח שוק וקביעת יעדי התרחבות אגרסיביים.



לאור השינויים בסחר העולמי, צמיחת הכלכלות באסיה ובדרום אמריקה והיחלשות השווקים האמריקאי והאירופי, קראו בכירים בממשלה ובמגזר העסקי לחברות להסיט יצוא מהמערב, כדי לפזר סיכונים ולהבטיח צמיחה. רוב החברות נענות לקריאה - אם כי קרוב ל-40% מהחברות עדיין אינן מסיטות יצוא.



על השאלה, האם החברה פונה לשווקים חדשים - השיבו בשלילה כ-39% מהמשיבים, כשהיתר השיבו בחיוב. כ-29% מהמשיבים ציינו כי הם פונים לשווקים חדשים באירופה, שיעור זהה למזרח הרחוק ו-25% אמרו כי החברות פונות לשוק האמריקאי. לפי כ-91% מסמנכ"לי הכספים, הפנייה לשווקים חדשים נועדה להגדיל את קהל הלקוחות; כ-16% ציינו כי היא נועדה להפחית סיכון או תלות בשוק המקומי; 7% דיברו עלו צמצום עלויות; כ-4% ציינו ניצול משאבים שלא קיימים בישראל, וכ-2% אמרו כי היא נובעת מחדשנות.



כ-45% מהמשיבים מקרב החברות שפונות לשווקים חדשים ציינו כי הצליחו בכך חלקית; כ-35% אמרו כי ביצעו את השינוי בהצלחה רבה, וכ-10% - כי הם רק בתחילת הדרך.



המצפן של סמנכ"ל הכספים



דיויד דונין, מנכ"ל בייקוניקס: "נדמה שכל החברות בישראל מודעות לחשיבות התכנון לטווח ארוך, ורובן גם מיסדו אותו בתוכנית רב-שנתית. עם זאת, מדהים לגלות שרק כרבע תירגמו את התוכנית לכלי עבודה. התמיהה אף מתחזקת לנוכח טענותיהם, כי התנהלות המדינה מקשה על המשק להוביל מהלכים ארוכי טווח".



לדבריו, חשוב לתרגם את התוכנית לכלי עבודה - עקרונות התוכנית הם המצפן של סמנכ"ל הכספים ומאפשרים לו להתמודד עם השינויים כבר בזמן התרחשותם. הטמעת התכנון ככלי עבודה במחלקות השונות מאפשרת, לפי דונין, לכוון לאסטרטגיה ארוכת הטווח תוך שינויים ועדכונים בזמן אמת. ההפיכה במצרים היא רק דוגמה לשינוי שכזה, ותוכנית רב-שנתית צריכה לספק כיוון פעולה גם במקרה זה.