"שילוב נשים בתפקידים בכירים - רק בחקיקה"

>> "בחמש השנים האחרונות כמעט נעצר הגידול במספר הנשים בתפקידים בכירים בעולם, והוא מגיע לכ-15% בלבד", קובעת איילין לאנג, הנשיאה והמנכ"לית של קטליסט, ארגון מחקר וייעוץ אמריקאי הפועל לקידום נשים למנהיגות העסקית.



הנתון הנמוך הזה מפתיע, לדברי לאנג, בהתחשב בכך שיש לא מעט סיבות לכך שהממוצע היה אמור לגדול באופן משמעותי. "נשים כבר נמצאות בתפקידי קבלת החלטות בחברות", היא אומרת, "ולרבות יש השכלה ותארים אקדמיים. מעל הכל - המחקרים מראים שיש התאמה בין שילוב נשים בתפקידי מנהיגות לביצועים פיננסיים. אבל כל זה לא בא לידי ביטוי".

ב-15 השנים האחרונות בודק הארגון שבראשו עומדת לאנג את ההתאמה בין מספר הנשים המנהלות לביצועי התאגידים במגוון ענפי תעשייה. לפי נתוני 2010, מקרב החברות הנכללות ברשימת פורצ'ן 500 בארה"ב, רק 14.4% מכלל המנהלים הבכירים היו נשים. המצב אמנם טוב יותר מ-2009, אז היו 13.5% נשים בהנהלות הבכירות, אבל לטענת לאנג מדובר עדיין במספרים נמוכים במיוחד. הנתונים נמוכים אף יותר כשמדובר בבעלי המשכורות הגבוהות בחברות, שם רק 7.6% הן נשים.



הנתונים שנאספו בידי לאנג מעידים על כך שלא חל שינוי במגמה לפיה רק מיעוט נשי מכהן בתפקידי מפתח בארגונים - גם לא בדור הצעיר של העובדים. מתברר כי בני דור ה-y סובלים מאותן בעיות של שילוב נשים בדיוק כמו הדורות שלפניהם. הם אולי פועלים בעולם שוויוני ופתוח ששואב את ערכיו ודרכי פעולתו מרשתות חברתיות - ונשים פעילות במדיה חברתית בדיוק כמו הגברים - אבל כשנכנסים לארגון, ההיררכיה המסורתית נשמרת. "במשך 20 שנה אנשים אמרו ?ניתן לזה זמן, ובדור הבא זה יהיה בסדר', אבל בארגונים לא חל שום שינוי", אומרת לאנג.



המסקנה שלה היא שהתהליכים האלה לא קורים מעצמם. "צריך לשנות סטריאוטיפים ודרושה לכך מודעות וכוונה", היא אומרת. להדגמת דבריה היא מציגה נתונים של מחקר חדש שערכה קטליסט בקרב כ-5,000 גברים ונשים, בוגרי תואר mba ממדינות שונות בעולם.



המחקר הראה באופן חד-משמעי כי כבר במקום העבודה הראשון שלהם לאחר סיום התואר, גברים מתחילים את הקריירה בתפקידים טובים יותר שכרוכים ביותר אחריות; התפקידים שממלאות נשים והתגמול הכספי שלהן משתרך מאחורי אלה של הגברים.



מהמחקר עולה כי נשים משתכרות בעבודה הראשונה שלהן 4,600 דולר בממוצע פחות מגברים, אפילו אם הם בעלי אותו תואר כמו הנשים, אותו ניסיון בתעשייה הספציפית, ואותם נתונים גיאוגרפיים ומשפחתיים. "הפער רק גדל והולך", מוסיפה לאנג.



"הגברים צריכים לדחוף ולקדם"



לאנג תגיע לישראל בשבוע הבא כדי להשתתף בכנס "נשים ועסקים" של themarker, בשיתוף עיריית תל אביב-יפו. בכנס יושק לראשונה מיזם קטליסט הישראלי, וייחשפו בו שיעור הנשים בעולם העסקים בישראל, בקרב החברות הנסחרות בבורסת תל אביב (מדד תל אביב 100). המפקד הישראלי הוא פרי יוזמה של קבוצת שטראוס ושדולת הנשים בישראל, ובוצע על ידי מכון מחקר גיאוקרטוגרפיה.



לאנג, ששברה בעצמה חסמים בקריירה שלה, מוכרת כחלוצת המנהלות בתחומי ההיי-טק והאינטרנט. היא היתה המנהלת המייסדת של חברת התוכנה אלטה ויסטה, ומילאה תפקידים בכירים אחרים בתחום ההיי-טק, שבהם חלשה על עסקים בשווי 500 מיליון דולר.



לאנג אף העניקה ייעוץ למנכ"לים וליזמים כחברת דירקטוריון, מדריכה עסקית ומשקיעה בחברות טכנולוגיה בבעלות נשים. היא מונתה לנשיאת קטליסט ב-2003 ולמנכ"לית ב-2008, וכיהנה לאורך השנים בדירקטוריונים רבים - של גופים ציבוריים, פרטיים וכאלה הפועלים ללא כוונת רווח.



לאנג מחמיאה לישראל כמדינה המובילה בעולם באימוץ חקיקה המחייבת מינוי נשים למועצות מנהלים, בהתייחסה לחוק מ-1993 המחייב ייצוג הולם לשני המינים במועצת מנהלים ציבורית. עד כמה החקיקה הזו סייעה לקידום נשים לתפקידי מנהיגות בישראל? התשובה, מן הסתם, תתברר בעת חשיפת התוצאות הישראליות של המיזם.



לדברי לאנג, בעולם כבר הוכח כי חקיקה למינוי נשים יעילה יותר מלחץ ציבורי או הצבת יעדים ללא נקיטת סנקציה חוקית. לדבריה, בגרמניה, איטליה ובריטניה הממשלות הצהירו כי הן מצפות לראות כ-25% מהתפקידים הבכירים מאוישים בידי נשים - בפועל, נשים מהוות רק 12.5% מצוות ההנהלה הבכירה ומועצת המנהלים ב-100 החברות הגדולות במדינות. בקבוצת החברות שלאחריה, הנתון הוא כ-8% בלבד.



לעומת זאת, בנורווגיה, שב-2008 היתה המדינה השנייה בעולם אחרי ישראל לחוקק חוק מינוי נשים, 40% מחברי מועצות המנהלים - כפי שדורש החוק - מאוישים בידי נשים.



"שנים אמרו שלא מוצאים נשים לתפקידים בכירים, אבל כשהחוק חייב - החברות הנורווגיות מצאו", אומרת לאנג. בעקבות נורווגיה הכריזו גם ספרד, צרפת ואיסלנד כי יאמצו חקיקה דומה.



קטליסט הוא ארגון חברים המתמחה באיסוף נתונים ובביצוע תהליכי מדידה במדינות רבות בעולם, ומורכב מארגונים המצטרפים אליו מיוזמתם. החברות שמצטרפות מעוניינות ליצור שינוי - ולאנג וצוותה לא מסתפקים באיסוף נתונים, אלא מסייעים להם בשילוב נשים. באופן טבעי, שותפיהם בתוך הארגון הן נשים, אבל לא פחות מכך גברים. "נשים להוטות לעבוד אתנו, אבל אנחנו צריכים גם את שיתוף הפעולה הגברי, ולכן בדקנו כיצד אפשר לערב גברים כדי לשנות את התרבות של הארגון".



לאנג סבורה כי גברים בעמדות מפתח חיוניים להשגת השינוי המדובר. "נשים צריכות מנהלים בכירים שיאמנו אותם, יגנו על מעמדן ויתנו להם גיבוי בהתמודדות עם אתגרים. למשל, בחברות רבות יש ישיבות קידום שבמהלכן ההנהגה מקבלת את ההחלטה מי יקבל את המשימה הגדולה לפתח מוצר, להוביל שוק חדש או לנהל לקוח גדול. השאלה היא מה קורה כאשר ההחלטות האלה מתקבלות ואם מישהו סביב השולחן יתמוך בקידום נשים או שהחיפוש יתמקד במועמדים גברים. תמיד מישהו יכול לטעון סטריאוטיפית ש'נשים לא רוצות לנסוע מרחקים גדולים, או לעבוד קשה כמו גברים'. צריך שברגעים האלה הגברים שמחויבים לתהליך יהיו שם כדי לדחוף ולקדם".



כיצד משנים את המציאות הזו? לאנג מצביעה על נושא המודעות כגורם הראשון בדרך לשינוי המצב. לדבריה, המודעות של נשים אינה מספיקה, ויש לגייס את הנהלת הארגון כדי לייצר שינוי. אלא שהארגונים כלל לא רואים את נושא שילוב הנשים כבעיה שלהם. "עד שלא הצבענו על כך שהם מאבדים כישרונות רבים, הארגונים לא התייחסו לכך כאל אתגר מבחינתם. אמרנו להם שהם מפסידים כאשר הם בוחרים מנהיגים רק ?ממחצית החפיסה' של המועמדים".



הצעד השני הוא מדידה. "חייבים למדוד את מספר הנשים. כאשר אנחנו מנסים למצוא את הסיבות לכך שנשים לא מקודמות, אנחנו מגלים כי אין מספיק נתונים. כאשר יש נתונים ומתגלה התמונה האמיתית, מפסיקים התירוצים. המחקרים שלנו הם פלטפורמה לצורך השוואה.



"בשורה התחתונה, אם חברה רצינית בכוונתה לשלב נשים, היא יכולה למצוא ולהכשיר אותן. חברות עם יותר נשים בהנהלה ובמועצת המנהלים משיגות תוצאות טובות יותר. שילוב נשים פשוט יוביל לתוצאות עסקיות טובות יותר".