מבעיה נשית לנושא משפחתי

>> מי לא מכיר את הסיטואציה הבאה: השעה 17:00-16:00, והגננות עייפות ורוצות לסגור את הגן. רוב האמהות (ואב אחד לדוגמה) כבר הגיעו, מלבד "אשת הקריירה". היא - עורכת דין, אשת היי-טק או מנהלת זוטרה - יוצאת תמיד עשר דקות מאוחר מדי ומגיעה מתנשפת ומתנצלת אל השער, כדי לגלות ששוב עומד שם גוזל אחד. שלה.

מאז שהחלו נשים לצאת לעבודה היה נושא הטיפול בדור הצעיר בעיקר עניין שלהן. גם כיום, כשתחום ה"וורק-לייף באלאנס" נהפך מושג מוכר כל כך, אפשר לספור על כף יד אחת את האבות שמגיעים יום-יום אל הגן.



ילדים הם בעיה נשית. זו הסיבה שמספרן של הנשים במשרות חלקיות יותר מכפול מזה של גברים (39% מול 18% בלבד), זו גם הסיבה למספר שעות העבודה הזעום של נשים - רק 75% מהיקף השעות של הגברים - וזו אחת הסיבות לפערי השכר.



מסקר שערך themarker בספטמבר 2009 עלה כי 60% מהנשים מגיעות הביתה לפני 17:00, לעומת 15% בלבד מהגברים. 58% מהגברים במקצועות חופשיים הודו כי הם מבלים עם ילדיהם רק שעתיים ביום או פחות.



בשנים האחרונות החל תהליך של שינוי, וגברים מגיעים הביתה מוקדם יותר פעם או פעמיים בשבוע. נשים שמתקדמות וצריכות יותר סיוע, כמו גם המשפט "אם לא תעשה את זה עכשיו, תקבל את זה בהסכם הגירושים", שנהפך לאיום - גלוי או מוסווה - יוצרים יותר שיתוף.



איש לא יודע כמה גברים אכן מגיעים הביתה באופן וולונטרי, ואם הם אכן מתפנים לילדיהם או פשוט ממשיכים לעבוד מהנייד. ואולם מדובר בצעד נכון, במיוחד כשחלק מהגברים מדווחים כי לאחר שהודיעו במשרד כי הם מתכוונים לצאת מוקדם יותר הורמו לא מעט גבות.



אז מה עושים? על פי פרופ' דליה מור, דקאן הפקולטה למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, אין ברירה אלא לשנות את התפישה ולהפוך את הטיפול בילדים אחרי שעות העבודה מעניין נשי לעניין משפחתי. לדבריה, השוויון המיוחל לא יגיע מזעקות פמיניסטיות, אלא מחיבור הגברים אל הנושא.



"כשהם יבינו מה הם מפסידים כשהם נמצאים בעבודה במקום בבית, הם ירצו לחזור מוקדם יותר", אומרת מור. "שיתוף גברים בגידול ילדים הוא הדרך לסייע לנשים לפרוץ גם בתחום הקריירה, מכיוון שהנטל יהיה שווה בהרבה".



התוכנית הממשלתית החדשה מנסה לתקוף את הנושא בדיוק מהכיוון הזה - טיפול בילדים הוא נושא ששני בני הזוג צריכים להיות שותפים לו. הפריווילגיה לצאת מוקדם פעם בשבוע היא כבר לא עניין וולונטרי של מי שיכול להרשות לעצמו, אלא ניתנת על מגש של כסף, ועובדים יעודדו לנצלה. גם ההוראה להודיע מראש על ישיבות אחרי הצהריים חשובה, מכיוון שהיא תפסיק להדיר נשים או גברים שרוצים להיות עם ילדיהם אחרי הצהריים מצומתי קבלת החלטות.



כעת השאלה העולה היא מה בין תוכנית יפה לביצוע, ואם עקרונותיה החשובים אכן יופנמו בקרב עובדי הממשלה ויחלחלו לעובדי המשק בכלל. או במלים אחרות - מתי נפסיק להגיד באופן אוטומטי "אמא תבוא לקחת אותך מהגן, חמודי", ובמקום זאת נאמר "אמא או אבא יגיעו".