מדוע כחלון צריך לאמץ את ההמלצות

>> רגולטור לא יכול להילחם לאורך זמן מול כוחות טכנולוגיים ועסקיים שמניעים את האבולוציה בשווקים. כוחות אלה יכניעו בסופו של דבר גם את הרגולטור העקשן ביותר, שכן אין חזק מהם. כעת עומד הרגולטור הישראלי לקבוע שיא חדש בעמידתו האיתנה נגד כוחות חזקים ממנו, לאחר שבמשך יותר ממחצית עשור הוא הצליח למנוע באומץ גיבוש שוק התקשורת המקומי לכדי מספר קבוצות גדולות. אומץ אולי כן, אך חוכמה, ממש לא.

במשך שנים חשב משרד התקשורת כי הוא יכול לעצב בעצמו את מאזן הכוחות בשוק. מתוך פטרנליסטיות ארכאית, המשרד חשב כי בכוחו להחליש את בזק ולחזק על חשבונה את hot. בעיות הניהול והעדר ההשקעות ב-hot לא עניינו אותו. הוא המשיך להעניק ל-hot מטרייה רגולטורית שעלתה לצרכן התקשורת מיליארדים. מטרייה זו כללה שני אלמנטים עיקריים: פיקוח תעריפים על בזק וכפייה של הפרדה מבנית בין זרועותיה.



כלי רגולציה אלה עברו מהעולם כבר לפני שנים. פיקוח מחירים על חברות הבזק כבר לא קיים במשך שנים רבות בעולם המפותח. מודל הכופה על החברות הפרדה מבנית, כלומר מודל הסדרה שאינו מאפשר לחברות המחזיקות בתשתיות קוויות, כלומר בזק, לספק בעצמן גם שירותי אינטרנט (isp), גם הוא לא קיים יותר. בכל השווקים בעולם התגבשו כבר לפני שנים קבוצות תקשורת גדולות שמספקות ללקוח סל רחב של מוצרים, ואילו רק בישראל משרד התקשורת עוצר זאת בגופו, כאילו מדובר התחמשות אטומית של אירן.



ואז הגיע אמיר חייק. במקור, קיבל חייק את המנדט כדי להסיר מראשו של שר התקשורת את התיק של קביעת תעריפי בזק. משה כחלון הבין כי את האבסורד הגלום בהמשך קביעת תעריפי בזק, אך רצה לקנות לעצמו זמן. תפקידו העיקרי של חייק היה להעניק לכחלון את הגמישות הזאת ולקחת ממנו את תפוח האדמה הלוהט הזה. אך חייק היה פעלתן הרבה מעבר לצפוי: הוא זיהה מיד את הקיבעון המחשבתי שמאפיין את המשרד מזה שנים.



המדיניות שעליה ממליץ חייק מהווה שינוי מהותי ומחויב מציאות. היא מנטרלת את ?הדון-קישוטיות' המיותרת של המשרד, וקובעת סט כללי התמודדות בעולם תקשורת מודרני. לא עוד מעורבות מיותרת של המשרד בקביעת נתחי השוק, אלא מדיניות אחידה אשר מחייבת באופן זהה את כל החברות בשוק. מדיניות אשר מעלה על נס את התחרות כגורם המווסת את כוחן של החברות מול הצרכן, ומאפשרת ליצירתיות וחדשניות עסקית של החברות לקבוע את מאזן הכוחות, וללא הגנות סינטטיות המאפשרות לחברות לשקוע לחוסר תחרותיות כרונית, ראו מקרה hot.



באופן פרדוקסלי, ההתמודדות העיקרית של חייק אינה צפויה מול חברות התקשורת. כולן צפויות לקבל את המלצותיו, בהסתייגות לא מהותית זו או אחרת. הבעיה העיקרית של חייק תהיה מול המשרד עצמו, אשר יתקשה לנטרל עצמו מחלק ניכר מסמכויותיו. בשביל זה צריך את כחלון. כפי שלקח על עצמו לפרק את טריאופול הסלולר, צריך כחלון לקחת את הרגולציה של משרד התקשורת לדור הבא ולאמץ את המלצות חייק.