סעודיה לא תוכל להרגיע את האזרחים בעזרת שוחד

גרדיאן

>> אף ממלכה אינה אי - בייחוד כשהיא נמצאת בים של מהפיכות. עבדאללה מלך סעודיה, הצופה בהתקפות על שליט לוב מועמר קדאפי מתוך השאננות הרגילה של המונרכיה שלו, סבור שיוכל לקנות את המתנגדים לו במתנות.



כמובן שהיקף השוחד שהציע בשבוע שעבר לדור הצעיר והמנוכר בארצו - 36 מיליארד דולר - הוא משהו שרק מונרכיה עשירה בכספי נפט יכולה לספק. מלך סעודיה מדבר כאב לאוכלוסייה הצעירה - אחרי הכל, זו משפחת המלוכה היחידה שהעניקה את שמה לעמה - והוא מצפה מהם לציית לשם אל-סעוד כפי שהיו מצייתים לאביהם.



ואולם המלך חתר במידת מה תחת סמכותו בכך שלקח על עצמו את תפקיד ה"שוגר דדי". באף מקום אחר בעולם לא זכו האזרחים לנדיבות שכזאת בתמורה לשמירה על השקט.



במהלך התעוררות העולם הערבי שהחלה בתוניסיה, המלך בן ה-86 וכמה מאחיו צפו במהומות כשהם בטוחים שיסודות השליטה הפוליטית המסורתיים שלהם יסייעו להם להתגבר על המשבר: כספי הנפט, ההגנה האמריקאית והשליטה באתרים הקדושים לאסלאם.



ואולם ממלכתו של עבדאללה מוקפת בגלי זעם מהפכני המכים על ביצוריה: תימן מדרום; בחריין ועומאן ממזרח; ומצרים, תוניסיה ולוב ממערב. אפילו ממלכת ירדן השלווה בדרך כלל חשה את רוח השינוי. אין ספק כי בני משפחת המלוכה של סעודיה הזדעזעו עד עמקי נשמתם נוכח המהומות והם חשים מאוימים מצד המהפכות הרצופות והמהירות שהובילו להדחת עמיתיהם בקהיר ובתוניס. כיצד ייתכן, הם שואלים, שבתוך שבועיים עד שלושה הצליחו כמה אלפי פעילים להפיל את האוטוקרטיות במהירות כה רבה?



משפחת המלוכה הסעודית מבקשת להתנגד לדרישות לשינוי פוליטי ומנסה להשתיק אותן בכסף. ואולם הבעיה היא שהם אינם מבינים מה עמם דורש. האינטרנט, פייסבוק, יוטיוב וטוויטר כולם זרים למי שגדלו בעידן שבו הטלפון היה חדשני. העובדה ש-70% מאוכלוסיית הממלכה הם בני פחות מ-30 רק מחריפה את הבעיה. אין זה מפתיע שבני משפחת המלוכה מתייחסים לדרישה העממית להגינות ולייצוג הולם בממשלה כאל תלונה קטנונית שניתן להשתיקה בשוחד ובלחם ושעשועים.



המלך ואחיו לא שקלו לבצע שינויים פוליטיים מרחיקי לכת, כפי שקיוו רבים: יצירת מונרכיה חוקתית, בחירות פרלמנטריות, שחרור כ-8,000 אסירים פוליטיים שכלואים ללא משפט או ייצוג, מאבק בשחיתות, רפורמה של מערכת המשפט והפחתת הפריווילגיות הניתנות לכל 22 אלף חברי בית המלוכה הסעודי, וצמצום השפעת המוסדות הדתיים.



תחת זאת, הם הציעו שוחד כדי לפייס את ההמונים ואת המתמרדים: העלאת שכר של 15% במגזר הציבורי, סיוע לסטודנטים ולמובטלים, ומועדוני ספורט. נראה כי "אם אין לחם, שישחקו כדורגל" הוא המוטו של משפחת המלוכה.



ואולם נדבות פיננסיות אינן מהוות תחליף לרפורמה אמיתית. צעירי המדינה תובעים שינוי מסוג שונה לגמרי. הם מביעים, באתרי האינטרנט ובפייסבוק, את שאיפתם לזכויות אזרחיות וליחס הוגן מצד הממשלה. רבים הכריזו על 11 במארס כיום המהפכה. במידה שהמפגינים ייצאו לרחובות, הם יפרו את החוק הסעודי, שאינו מתיר הפגנות פוליטיות. העונש הצפוי להם: מלקות ומאסר. ואכן, ב-1979 ירה חיל האוויר הסעודי על מפגינים שיעים במחוז המזרחי. עשרות נהרגו ומאות נפצעו.



הלך הרוח השולט בקרב מנהיגי סעודיה הוא הכחשה. בני משפחת המלוכה סבורים שיש להם מעמד מיוחד בעולם הערבי וכי הם נמצאים מחוץ להישג ידה של המהפכה. נגד מי שינסה, הם לא יהססו ליישם את מלותיו של הנסיך נאיף: "מה שלקחנו בכוח החרב נחזיק בכוח החרב".



טכנולוגיות גלובליות כמו אינטרנט ופייסבוק עוררו אנשים בסעודיה להבין כי ההנחה שפיתוח כלכלי ייצור באופן אוטומטי יציבות פוליטית היא שקרית. הדבר התברר באירועים בתוניסיה, מצרים, בחריין - ובייחוד לוב. אין גורם מייצב אוטומטי בשחיתות הכלכלית והחברתית שמנהל המלך עבדאללה.



כדי לשמור על הכתר, חייב בית המלוכה הסעודי לעגן אבולוציה פוליטית שתהלום את המודרניזציה הכלכלית במדינה. התסיסה החדשה עשויה עדיין להתפתח לכיוון של מונרכיה חוקתית. כעת צריך המלך עבדאללה לפעול, לא לשחד.



עם מה מתמודדת סעודיה



סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, ניצבת בפני כמה אתגרים לא פשוטים, בעודה מנסה לגוון את כלכלתה ולשלב את האוכלוסייה הצעירה, הגדלה בקצב מסחרר.



עבדאללה, המלך השישי של סעודיה, שמולך באחת האומות השמרניות בעולם, חזר לביתו ביום רביעי לאחר שלושה חודשים שבהם שהה מחוץ למדינה לצורך טיפול רפואי. בחודשי היעדרו עברו על האזור שינויים מרחיקי לכת: הדחת שליטי מצרים ותוניסיה, מרד בלוב והתפשטות התסיסה החברתית גם למדינות ערביות נוספות. מאחר שסעודיה היא מונרכיה אבסולוטית, רוב קווי המדיניות הכלכלית והחברתית ייקבעו על ידי שליט המדינה.



שר הפנים הנסיך נאיף עבדול-עזיז, המכהן גם כסגן שני לראש הממשלה, נמצא כנראה בעמדת כוח שתאפשר לו להשתלט על המדינה במקרה שבריאותם של המלך ונסיך הכתר לא תאפשר להם להמשיך בתפקידם.



סעודיה התחייבה להוציא 400 מיליארד דולר עד 2013 לצורך שדרוג התשתיות במדינה, והשיקה תוכנית לבניית חמש ערים כלכליות ותעשייתיות כדי ליצור משרות חדשות. ואולם רבים מהפרויקטים מתעכבים, בזמן שאנליסטים מצביעים על התחרות מצד מדינות מבוססות יותר כמו דובאי.



אוכלוסיית סעודיה צפויה לגדול בתוך חמש שנים ב-15.4%, ל-29.3 מיליון איש - בעיקר עקב הגירת עובדים מיומנים לצורך פרויקטים נרחבים, שמטרתם לגוון את כלכלת הנפט של המדינה. מספר המהגרים במדינה, שמוערך כיום ב-6.2 מיליון איש, צפוי לצמוח בשיעור מהיר יותר מזה של אזרחי סעודיה - מה שמצביע על כך שהממלכה תלויה בזרים שיקדמו את תוכניות הפיתוח שלה. עם אוכלוסייה של 25.4 מיליון איש, ההטבות שמציעה סעודיה לנתיניה נמוכות לעומת אלה שמעניקות מדינות אחרות במפרץ, כמו כוויית וקטאר, שאוכלוסייתיהן קטנה בהרבה.



הממלכה לא מפרסמת את נתוני האבטלה באופן סדיר - סוגיה רגישה לרשויות משום שהיא עלולה להמחיש את הסדקים בחלוקת ההון באחת המדינות העשירות בעולם. שיעור האבטלה בקרב נשות סעודיה הוא 28.3% - אמר שר העבודה הסעודי ביוני.



בעיות דיור וחינוך דוחקות



הממלכה זיהתה את האתגרים הכרוכים בהצעת דיור ואדמה לאוכלוסייה הצומחת, אך למרות שנים של הכנות, עדיין לא אישרה חוק משכנתאות שייקל על המימון. נראה גם כי פקידי הממשל מבינים את הצורך ברפורמה של מערכת החינוך כדי להשחיז את מיומנויותם של בוגרי המערכת בשוק העבודה. ואולם מתוך חשש להתנגדות אנשי הדת, הממשלה אינה עורכת רפורמה בתוכני הלימוד.



הממשלה מוציאה מיליארדי דולרים לבניית אוניברסיטאות ובתי ספר חדשים, ומציידת את בתי הספר הישנים במחשבים. ואולם דיפלומטים מעריכים כי 60% מתוכני הלימוד הם תכנים דתיים.



במערכת המשפט מתקדמות הרפורמות, אך באטיות. ב-2009 הדיח המלך עבדאללה את ראש בית המשפט העליון, איש דת קיצוני, כחלק מהמאמץ למודרניזציה של מערכת המשפט, אך דיפלומטים טוענים כי שאר השינויים מבוששים לבוא.



הצעד המוחשי היחיד הוא הקמת בתי משפט לערעורים ולמסחר. ואולם בהיעדר חוקים אחידים, בתי המשפט במחוזות שונים במדינה קובעים פסקי דין שונים לאותו פשע - לעתים קרובות למבוכתה של הממשלה.



המשקיעים הזרים נפגעו ממשבר חובות



המאמצים למשיכת משקיעים רבים יותר נפגעו עקב משבר חובות של כמה חברות משפחתיות, שחשפו תוכניות לפריסת חובות אך סירבו לפרט את היקפם.



בורסת סעודיה, הבורסה הגדולה בעולם הערבי, איפשרה בעלות מוגבלת על מניות, אך כללי החשיפה אינם מתקרבים לסטנדרטים שקיימים בשווקים המפותחים יותר.



בנוסף לכל האיומים הכלכליים, סעודיה מוטרדת מהסתננות לוחמי אל-קאעדה מתימן דרך הגבול בין שתי המדינות, שנפרש לאורך 1,500 ק"מ, ומשמש כר פורה למבריחים. הזרוע המקומית של אל-קאעדה בתימן הכריזה על כוונתה להדיח את משפחת המלוכה הסעודית. באוגוסט 2009 ניסה מחבל מתאבד של אל-קאעדה להרוג את הנסיך מוחמד בין נאיף, שעומד בראש הקמפיין הסעודי למלחמה בטרור.