המתיחות במזרח התיכון לא הפריעה לגיוסים בקרנות הנאמנות

>> המתיחות במזרח התיכון והעלייה ברמת הסיכון האזורית לא מנעו מענף קרנות הנאמנות להמשיך לגייס סכומים גדולים בפברואר: הקרנות גייסו 1.7 מיליארד שקל, ומתחילת השנה גייסו 5 מיליארד שקל.



"ביום הראשון של האירועים במצרים היתה יציאת כספים גדולה, אך מהר מאוד השוק חזר לגייס. ההתקוממות בלוב כבר לא השפיעה כלל - הציבור המשיך להפקיד כסף לקרנות", אמר גיא שיקר, מנכ"ל כלל פיננסים קרנות נאמנות.

עיקר הגיוסים זרמו לקרנות המסורתיות, קרנות אג"ח חברות ואג"ח כללי, שגייסו 2.4 מיליארד שקל. לעומתן, קרנות האג"ח השקליות וקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד פדו יחד יותר מ-1.4 מיליארד שקל. גם הקרנות המנייתיות והממונפות גייסו יחד יותר מ-200 מיליון שקל.



שיקר טוען שזה המשך ישיר למגמה של הגדלת הסיכון בהשקעות הציבור שראינו ב-2010. "גם פרמיית הסיכון של ישראל, שגדלה כפי שראינו במחירי ה-cds על המדינה, מסבירה את יציאת הכסף מקרנות אג"ח מדינה", הוא הוסיף.



גיוסים יוצאי דופן נרשמו בקרנות חו"ל, שגייסו בפברואר כ-200 מיליון שקל. לדברי שיקר, יותר מ-75% מהכסף הופנו לסחורות: "רואים כניסת כסף גדול לסחורות. זה מורגש גם בקרנות וגם בתעודות הסל. הדבר נגרם מהעלייה בחומרי הגלם בעולם. מעבר לכך, בזמנים של זעזועים הסחורות נהפכות למקלט שנותן ביטחון מסוים".



מבין הגופים בתעשייה בלטו קרנות הנאמנות המסורתיות של אי.בי.אי, שגייסו בפברואר 865 מיליון שקל - יותר מפי 2.5 ממה שגייס המקום השני בענף, מגדל שוקי הון. באי.בי.אי מסבירים כי הגיוסים לא התרכזו בקרן ספציפית והתפזרו על שלל קרנות האג"ח ואג"ח מדינה של בית ההשקעות.



חברת קרנות הנאמנות של פסגות המשיכה את מגמת הפדיונות מסוף 2010, לאחר שהוחלט בבית ההשקעות לגבות דמי ניהול גם בקרנות הכספיות. הקרנות של פסגות פדו בפברואר 570 מיליון שקל, 243 מיליון שקל מתוכם נפדו מקרנות כספיות. מתחילת 2011 נפדו מפסגות יותר מ-900 מיליון שקל.



גופים נוספים שבלטו בפדיונות היו הראל פיננסים ואלטשולר שחם, שפדו כל אחד 289 מיליון שקל בקרנות הכספיות. הראל פיננסים הצליח לאזן חלק מהפדיונות באמצעות גיוס של 150 מיליון שקל לקרנות הכספיות.