פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם המזכיר הצבאי פועל למען האחים עופר?

      תושבי ערד עתרו לבג"צ בשל טענה כי המזכיר הצבאי, יוחנן לוקר, ביקש מסגן שר הבריאות לאפשר חוות דעת על כריית הפוספטים בשדה בריר, למרות אזהרות מוקדמות שכרייה זו תביא למות תושבים

      האם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה התערב למען האחים עופר? כך לפחות טוענים 270 תושבים מערד וסביבתה וארגונים לשמירת הסביבה. בעתירה שהוגשה השבוע לבית המשפט הגבוה לצדק, באמצעות עורך הדין אפי מיכאלי, מצביעים התושבים על כך שהמזכיר הצבאי, יוחנן לוקר, נפגש עם סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, וד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד וביקש מהם לקבל חוות דעת לפיה ניתן לבצע כריית פוספטים באזור שדה בריר. בקשה זאת מגיעה למרות חוות דעת של מומחי רפואה נשימתית, לפיהן כרייה באזור זה תביא למותם של כשבעה בני אדם בשנה.

      בעתירה ניטען, כי לוקר הציג בפני ליצמן וגרוטו טענה לקיומו של אינטרס ביטחוני בהקמתו של המכרה ולכן הם מתבקשים לקבל חוות דעת בריאותית נוספת שתמומן על-ידי משרד ראש הממשלה. זאת לאחר שהמשרד הביע התנגדות להקמת המכרה מסיבות בריאותיות.

      שדה בריר הוא אזור המשתרע על פני 13 אלף דונמים, בסמיכות לעיר ערד ולכמה ישובים בדואים, בהם גם ישובים מוכרים. כמו כן, נמצאים בסביבתו מוסדות חינוך ואתרי תיירות מבוקשים. על פי הערכות מומחים, יש בו למעלה מ-80 מיליון טונות של פוספטים.

      הפקת הפוספטים מחייבת ביצוע כריה ברבדים לא עמוקים, וכן הדבר מחייב הפעלה רחבה של כלים כבדים, לצורך ביצוע איסוף המחצבים ושינועם. הפוספטים, המיועדים לתעשיית הדשנים ועיבודם נעשים במפעל רותם אמפרט, באזור התעשייה רותם. מפעל זה, שייך לקבוצת 'כמיקלים לישראל' (כי"ל), שבשליטת האחים עופר.

      התערבות שאינה במקומה?

      מנכ"ל כי"ל דשנים, דני חן, הצהיר לפני מספר שבועות בראיון בשבת תרבות בבאר שבע, כי הכרייה לא תסכן את תושבי הסביבה. כאמור, הדברים עומדים בניגוד לחוות דעת שהועברו על ידי גורמים מקצועיים, בהם של משרד הבריאות עצמו. מהנדסת מחוז הדרום של המשרד, הדסה אדן הודיעה על התנגדות המשרד לכרייה וזאת על סמך אותן חוות דעת: "לנו בכלל לא ברור למה משרד ראש הממשלה התערב בסוגיה הזאת", אמרו שניים ממובילי המאבק נגד הכרייה, דוקטור שרית עוקד, שהיתה מועמדת לראשות עיריית ערד, ותושב העיר יעקב לקס (לקסי).

      לטענת מובילי המאבק, המכרה הזה מאיים על חייהם: "כל ילדי ונכדי גרים בעיר" סיפר לקס, "על פי חוות דעת, הכרייה תגביר את הסיכון למחלות בקרב אנשים רגישים, קשישים וילדים. כלומר ישירות בי ובנכדי". בהצביעו על החומרים העלולים לסיכון, הדגיש לקסי שני מרכיבים: גז הרדון הרעיל והמסרטן וחומר בשם 'פולוניום 210', שמיליגרם אחד שלו יכול להביא למות אדם במשקל של 80 קילוגרם. לטענת השניים, כמות האבק באוויר תגדל בצורה משמעותית והרוחות יסיעו את החומרים הרעילים אל העיר ואל הישובים הנמצאים סמוך לאתר.

      "העתירה שלנו היא נגד מדינת ישראל, ראש הממשלה והמזכיר הצבאי שלו ונגד משרד הבריאות. אנחנו חושבים שהבדיקה הנוספת שבוצעה על ידי פרופסור שמואל שפירא עבור משרד הבריאות, נכנסו שיקולים שאינם קשורים לבריאות, בהם שיקולים ביטחוניים. אנחנו רוצים שיסבירו לנו, מה הם השיקולים האלה", אמרה עוקד. לדבריה, הדו"ח של שפירא הוכרז כחסוי מבחינה ביטחונית ולכן הם אינם יכולים לעיין בו. "העניין הזה לא נראה לנו. מבחינתנו, אמרו לנו אנשי משרד הבריאות שהמכרה הזה הוא מסוכן וככה אנחנו רואים אותו. איך פתאום הוא נעשה לא מסוכן?", תהו.

      עניין המכרה הועלה השבוע בדיוני וועדת הפנים של הכנסת, שם השתתף גם איתמר גרוטו, שהודיע כי למרות הלחץ המופעל עליו, אין בכוונתו לשנות את דעתו נגד הפעלת המכרה. בעתירה דורשים התושבים, כי המזכיר הצבאי יפסיק להתערב בהחלטת הגורמים המקצועיים של משרד הבריאות ושלא תשונה החלטת משרד הבריאות נגד הכרייה בשדה בריר. כמו כן דורשים התושבים לדעת, מהו השיקול הביטחוני המחייב את ביצוע הכרייה בשטח המוזכר.

      מחברת רותם אמפרט נמסר בתגובה: "החלטת משרד הבריאות למנות בודק אובייקטיבי היא החלטה שמתקנת החלטה מנהלתית פסולה, לפיה ד"ר בר חנא מונה להכריע בין חוות הדעת שלו עצמו כחוקר פרטי לבין חוות דעת אחרות שסתרו את דעתו. חברת רותם אמפרט משוכנעת כי אין סכנה בריאותית בכרייה בשדה בריר אך היא חוזרת ואומרת כי אם יתברר בבדיקה בלתי תלויה כי יש סכנה שכזו - היא לא תכרה בשדה בריר".

      לשכת רוה"מ סרבה להגיב.