וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עד מפתח בפרשת הולילנד: קינן ודנקנר סייעו לי

שרון שפורר

2.3.2011 / 9:45

לפי תצהירו של שמואל דכנר, אחת הדמויות המרכזיות בפרשת הולילנד, מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן ויו"ר הבנק לשעבר, דני דנקנר הקלו בחזרת חובותיו לבנק הפועלים

מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן ויושב ראש הבנק לשעבר דני דנקנר סייעו לכאורה לשמואל דכנר - אחת הדמויות המרכזיות בפרשת הולילנד, בפרשת חברת תעשיות מלח שנשלטה בעבר על ידי משפחת דנקנר ובפרשת רשות המסים 2 - בכך שדחו פירעון מיידי של חוב שהיה על דכנר להחזיר לבנק. כך עולה מתצהיר שהגיש באחרונה דכנר לבית המשפט בתביעה שמנהל נגדו בימים אלו הבנק להחזר החוב שנותר. התצהיר, שנחשף כאן לראשונה, מפרט שורת האשמות קשות נגד קינן ודנקנר בעת שאחזו בתפקידים בולטים בצמרת בנק הפועלים.

התצהיר חושף התנהלות בעייתית לכאורה של העמדת אשראי למקורביו של דנקנר באמצעות קינן, שהיה מעורב באופן ישיר בהקלות לדכנר. על פי חשד המשטרה, דנקנר מכיר את דכנר מפרשה אחרת - פרשת תעשיות מלח. בפרשה זו המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד דני דנקנר, בחשד ששיחד במשך שנים באמצעות חברת תעשיות מלח דמויות מפתח במינהל מקרקעי ישראל ובהן גם אחד מעצורי פרשת הולילנד, יו"ר המינהל לשעבר, יעקב אפרתי.

אפרתי, שנחשב למקורבו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שימש בשנים 2003-2004 יו"ר המינהל וגם נגדו המליצה המשטרה להגיש כתב אישום בפרשה.

כפי שפורסם בעבר, המשטרה חושדת כי לפחות מיליון שקלים מכספי השוחד נועדו לקידום עסקת הקרקעות שבין חברת תעשיות מלח למדינת ישראל. חשדות המשטרה מבוססים, בין היתר, על מסמכי תעשיות מלח המעידים על העברת מאות אלפי שקלים עבור מאיר רבין (עוזרו של שמואל דכנר), שהועסק מטעם יזמי נדל"ן ובהם הלל צ'רני כמקדם פרויקטים, עבור עבודה שהוגדרה על גבי החשבוניות "דמי ייעוץ". ככל הידוע, הכספים שולמו לשניים ב-2003 ו-2004, והגדרתם כדמי תיווך נועדה על פי החשד להסוות את מטרתם האמיתית. רבין הוא קרוב משפחתו של אפרתי.

תחילת הפרשה - ב-2007

התצהיר חושף כי ב-2007 נחלץ דנקנר לעזרתו של דכנר, שנקלע לחובות כבדים, בעיקר בשל הלוואות של יותר מ-10 מיליון שקלים שנטל בשוק האפור. במחצית הראשונה של 2007 - בזמן שציון קינן עדיין היה מנהל החטיבה הקמעונאית האחראית על סניפי הבנק ובזמן שדנקנר עדיין שימש סגן יו"ר הבנק - נטל דכנר, באמצעות חברת אמיאור שבשליטתו, הלוואה של מיליון שקלים מבנק הפועלים. ההלוואה הובטחה באמצעות עשרה צ'קים שמסר דכנר לבנק ואשר ניתנו לו על ידי חברת הולילנד תיירות שבשליטתו של הלל צ'רני. הולילנד תיירות היא החברה שהחזיקה בקרקע שעליה נבנה פרויקט הולילנד וצ'רני הינו אחד החשודים בפרשת הולילנד.

על פי התצהיר שהגיש דכנר, באמצעות הצ'קים של צ'רני שהעמיד דכנר כערבות נפרעה מחצית מההלוואה, אלא שבהמשך בעקבות סכסוך בין צ'רני לדכנר - הנוגע לפרויקט הולילנד - ביטל צ'רני את כל הצ'קים שנותרו בידי הבנק.

דכנר פרע חלק נוסף מההלוואה בסך 300 אלף שקלים, אך לא הצליח לפרוע עוד כ-280 אלף שקלים נוספים שנבעו מיתרת ההלוואה ומריבית וקנסות שהטיל עליו הבנק. בשלב מסוים, כאשר הבין דכנר כי אינו מצליח לפרוע את יתר ההלוואה, הוא פנה על פי התצהיר באופן ישיר ובאמצעות מקורביו לבנק, בבקשה להארכת תוקף מועד הפירעון. לדבריו, הוא הביא לידיעת הנהלת הסניף המרכזי בו פעל ברוטשילד 50 בתל אביב את העובדה כי בדעתו לתבוע את צ'רני ואת הולילנד תיירות על ביטול הצ'קים. על פי התצהיר, מי שטיפל בבקשותיו היה ציון קינן, אז כבר ראש החטיבה העסקית האמונה על מתן אשראי לחברות הגדולות במשק, ומי שסייע לו לקבל את הסכמת קינן היה מאיר רבין, עצור נוסף בפרשת הולילנד ובפרשת תעשיות מלח. "מי שסייע לי לקבל את הסכמתו של מר קינן להארכת המועד לסילוק ההלוואה היה עוזרי באותם ימים מאיר רבין, שבאמצעות קשריו האישיים עם מר דני דנקנר השיג את הסכמת הממונה על האשראי בבנק שלא להעמיד את ההלוואה לפירעון ולהמתין עד שאצליח להשיג מימון לסילוקה", כתב דכנר בתצהיר.

לטענת דכנר, הוא פנה לקינן ולדנקנר לאחר שבקשתו בסניף המרכזי של הפועלים נדחתה: "פעלתי בדרך זו אצל גורמים בכירים ביותר בהנהלת הבנק אחרי שנדחתה בקשתי תחילה אצל הסניף עצמו. אני מניח כי באמצעות התערבותו של קינן הושגה הסכמת הבנק לא להעמיד את ההלוואה לפירעון", נכתב בתצהיר. לדברי דכנר הוא הבהיר אז "לכל הגורמים בבנק כי החברה בבעלותו (אמיאור - ש"ש) חדלה מפעילות וכי לו עצמו לא נותרו עוד מקורות מימון כלשהם ולכן הדרך היחידה בה יוכל לשלם כספים לבנק היא באמצעות גביית חוב מהולילנד תיירות... לרווחתי, על רקע נסיבות אלו בתוספת קשרים שפעלו לטובתי, הסכים הבנק לבקשה ולא דחק בי עוד כלל וכלל בקשר לאותה הלוואה".

חזקיהו זעם על המהלך

דכנר טוען כי במאי 2009 שינה הבנק את עמדתו. זה המקום לציין כי במקביל התחוללה כבר סערה בצמרת בנק הפועלים. בסוף מארס 2009 התפטר במפתיע מנכ"ל הבנק דאז צבי זיו, יום לפני פרסום הדו"חות הכספיים של הבנק, על רקע חילוקי דעות להם לא ניתן הסבר ליו"ר הבנק דנקנר. הדירקטוריון בראשות דנקנר מינה במינוי בזק את קינן לתפקיד המנכ"ל. המפקח על הבנקים רוני חזקיהו זעם על המהלך ודרש לבטל את המינוי ולהקים ועדת איתור לתפקיד. במקביל, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר דרש בצעד נדיר במערכת הבנקאות להדיח את דנקנר מתפקיד יו"ר דירקטוריון הבנק, לדבריו בשל התנהלות בעייתית בניהולו של הבנק.

כמה חודשים לאחר מכן, אחרי מאבק שניהלה בעלת השליטה בבנק שרי אריסון נגד פישר, דנקנר הודח. ועדת איתור לתפקיד מנכ"ל הבנק הוקמה ולאחר שלא ניגשו מועמדים לתפקיד מלבדו של קינן - הוא מונה לתפקיד.

על פי התצהיר של דכנר, בעיצומה של הסערה ובעת שלטענתו הוא שרוי במצב בריאותי קשה, הגיעו לביתו שתי פקידות מבנק הפועלים וביקשו להחתימו על מסמכים שונים. דכנר טוען כעת כי לא יכול היה לתת את דעתו למהות המסמכים וכי "אינו יודע מה הסבירו לו הפקידות או ניסו להסביר לו (אם בכלל)". לדבריו, באותם מסמכים קבע הבנק את המועד לסילוק יתרת ההלוואה ל-30 בנובמבר 2009, וזאת "בניגוד להסכמת הבנק שקיבל בראשית 2008 כי לא יעמיד את ההלוואה לפירעון עד לקבלת הכספים מידי צ'רני".

בינואר 2010, כמה חודשים לפני שנחשפה פרשת הולילנד, פתח בנק הפועלים בהליכים לגביית החוב של דכנר בבית משפט השלום בתל אביב, שהגיע אז לסכום של 278 אלף שקלים. בימים אלו מתנהל גישור בין הצדדים שצפוי להגיע לסיומו, כאשר דכנר מיוצג על ידי עו"ד אילן סובל ממשרד עורכי הדין יצחקניא ושות', ואילו את בנק הפועלים מייצג משרד עורכי הדין מולאור ושות'.

דנקנר וקינן בחקירת המשטרה - בפרשה אחרת

בתצהיר עליו חתם דכנר באוקטובר 2010 הוא טוען כלפי בנק הפועלים כי "שיקוליו בהתנהלות מולו מונעים משיקולים של טינה ונקמנות". לדבריו, הוא התפלא בתחילה כיצד הבנק מסרב לכל הצעה במסגרת משא ומתן להחזר החוב שניהל מולו, אבל "לאחרונה הובאו לידיעתי דברים שאמרה נציגה בכירה של הבנק, מהם למדתי כי מנוי וגמור עם הנהלת הבנק לעשות כל שניתן נגדי וזאת על רקע עמדתם כי גרמתי נזק רב למר דני דנקנר המקורב מאוד לגברת שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק".

כזכור, נגד דנקנר וקינן עומדת המלצת המשטרה להעמיד אותם לדין פלילי בפרשה נוספת. ב-2008, בעוד דנקנר מכהן כיו"ר הבנק וקינן כיהן כמנהל החטיבה העסקית בבנק - קיבל דנקנר מהפועלים אשראי של כ-14 מיליון שקלים. הלוואה כזו אמורה לעבור אישור של ועדה מיוחדת לעסקאות בעלי עניין וצדדים קשורים בבנק ולהיות מגובה במסמכים המעידים על מצבו הפיננסי של דנקנר. על פי החשד, קינן סייע לדנקנר לקצר את ההליכים ולקבל את ההלוואה ללא צירוף דו"ח עושר כנדרש, וכל זאת בהיותו כפוף לדנקנר.

עד לסגירת הגיליון לא התקבלה תגובתו של יורם ראב"ד, עורך דינו של דני דנקנר. דוברת קבוצת אריסון סירבה להתייחס לדברים.

דוברת בנק הפועלים, עפרה פרויס, מסרה כי "הטענות שהעלה מר דכנר בבקשתו לקבל רשות להתגונן כנגד תביעת החוב שהגיש נגדו הבנק הן טענות כוזבות והזויות. מר קינן לא היה מעורב בכל צורה שהיא באשראי שניתן למר דכנר ואף לא היתה לו ידיעה עליו. טענותיו של מר דכנר הועלו, ככל הנראה, מתוך תקוות שווא, שעצם העלאתן תניע את הבנק לתת לו הקלות. ואולם, הטיפול באשראי נעשה במשך כל הזמן בדרך הבנקאית הרגילה והראויה. עוד בינואר 2010 הגיש הבנק נגד מר דכנר תביעה לפירעון חובו והוא לא ראה בטענותיו של מר דכנר, סיבה לתת לו ויתורים כלשהם. הבנק אינו מוכן לותר, הוא אינו נבהל מהאשמות חסרות שחר וממשיך בתביעתו כנגד מר דכנר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully