וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הלוביסטים לחצו והח"כים התקפלו: הלקוחות לא יוכלו לקבוע את מועד חיוב התשלום בחשבונות הסלולר

צבי זרחיה

2.3.2011 / 14:46

נוכחותם של הלוביסטים בלטה בוועדה במיוחד כשמספרם עלה בחלק מהדיון על מספר הח"כים



לחצים כבדים של הלוביסטים של חברות הגז, פורום חברות הסלולר, הטלוויזיה בלוויין yes, חברת מירס והשלטון המקומי גרמו לכך שוועדת הכלכלה ריככה היום את הצעת החוק שנועדה לאפשר ללקוחות לבחור בעצמם את מועד החיוב החודשי שבו יחוייב בתשלום.




הצעת החוק שהוגשה על ידי הח"כים אורי מקלב (יהדות התורה), יריב לוין (ליכוד), ומשה גפני (יהדות התורה) קבעה שבעסקה שבה מחוייב חשבון עוסק של צרכן בתשלומים לפי הוראת קבע יאפשר העוסק לצרכן לבחור את מועדי החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום. עוד נקבע כי במקרה שלא נקבע במפורש מועד חיוב, יחייב העוסק את החשבון של הצרכן ב-10 בכל חודש. הצעת החוק לא תחול על הרשויות המקומיות.



החברות הגדולות במשק התנגדו להצעת החוק מאחר שיישומה יגרום להם להענות לבקשותיהם של הלקוחות לחייבם במועדים שונים במהלך החודש.



בימים האחרונים הפעילו לוביסטים לחצים על חברי כנסת בוועדה לרכך את הצעת החוק לטובת הלקוחות. הלוביסטים הסבירו לח"כים שהצעת החוק מהווה סירבול עבור חברותיהם כי יצטרכו לחייב בהרבה מועדים במהלך החודש את חשבונות הלקוחות.



לישיבת הוועדה הגיעו 7 לוביסטים מ-3 משרדי לובינג: משרד הלובינג פוליסי שיגר לוועדה 5 לוביסטים: ארז גילהר, עידית סידיס, דבורה מרגוליס, צבי קסלר, ורומן גרביץ. "פוליסי" מייצג את "פז-גז", חברות הסלולר ומרכז השלטון המקומי.



משרד הלובינג גורן-עמיר המייצג את מירס שיגר את נועה גונן, ומשרד הלובינג כהן-רימון-כהן העובד עבור yes שיגר את מיכאל הרוש.



נוכחותם של הלוביסטים בלטה בוועדה במיוחד כשמספרם עלה בחלק מהדיון על מספר הח"כים שנכחו. בחלק מהדיון נכחו כאמור 7 ח"כים מול 3 ח"כים: יו"ר הועדה ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד), ח"כ יריב לוין (ליכוד), ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), ח"כ עמיר פרץ (עבודה) וח"כ משה גפני (יהדות התורה). גפני ופרץ לא נכחו בכל הדיון.



מקלב אמר לאחר הדיון ל-themarker כי "היה לחץ גדול של הלוביסטים. הרגשנו שעצם זה שבתקשורת עוקבים אחר פעילות הלוביסטים גרם לחברות להוריד את הלחץ. זה לא פשוט לעמוד מול כל החברות".
לוין אמר כי "הדלת שלי פתוחה בפני כל אחד. אני פתוח לשמוע עמדות אבל אני נבחרתי כדי לעמוד איתן לטובת הציבור".



בסופו של דבר קיבלה הוועדה נוסח מרוכך שהציעה מנהלת שירות הלקוחות בישראכארט, לפיה הצרכן יקבע את מועד חיוב הוראות הקבע מבין 4 מועדים אפשריים במהלך החודש: 2,10,15,20. כמו כן, נקבע כי במידה והלקוח לא יבחר את אחד מהמועדים, מועד החיוב יהיה ב-10 בחודש. הוועדה החליטה גם כי ההצעה לא תחול על תשלומי מסים ואגרות לרשויות המקומיות (ובכלל זה ארנונה).



עוד נקבע כי במקרים של עסקות קיימות, מועד החיוב ישונה אך ורק אם הלקוח יפנה לבעל העסק ויבקש זאת במפורש. יו"ר הועדה שאמה-הכהן אמר כי ההצעה היא "בשורה לצרכנים".



במהלך הדיון אמרה נציגת משרד התמ"ת, עו"ד חנה טירי, כי הממשלה מוכנה לתמוך בהצעה בתנאי שהספק הוא זה שיבחר את מועד החיוב מתוך 3 מועדים שיוגדרו בחוק.



טירי הוסיפה עוד כי הממשלה מתנגדת להכליל בחוק הגנת הצרכן רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים. היא הסבירה כי מטרת חוק הגנת הצרכן היא לא להטיל אכיפה על רשויות השלטון. לדבריה, ניתן לכתוב במפורש שההצעה תחול על חשבונות מים אך היא לא צריכה לחול על חשבונות ארנונה. לעומת זאת, עו"ד נציג השלטון המקומי, עו"ד כפיר כהן, אמר כי הרשויות המקומיות תומכות בהצעה.



ח"כ מקלב אמר כי הוא מוכן להסכים להצעת הממשלה לקבוע מספר מועדים אפשריים לחיוב, אולם הצרכן הוא שיקבע את מועד החיוב עצמו מבין האפשרויות.



גפני הוסיף כי הצעת הממשלה מרוקנת את החוק מתוכן, שכן כבר כיום העוסקים יכולים לתת ללקוח לבחור ולא עושים את זה.



נעה גבע, נציגת חברת yes, ציינה כי ככל שמתרחקים ממועד תשלום המשכורות הסיכוי לפרוע את החוב הולך וקטן. היא הוסיפה כי 80 אלף מלקוחות החברה משלמים באמצעות הוראת קבע וככל שהתשלום יידחה לסוף החודש הוא יקשה על הגבייה ויאלץ את החברה להעמיד למעשה אשראי לאותם לקוחות. ראש אגף פניות הציבור ברשות החשמל, מירב יוסף, ציינה גם היא כי אם כתוצאה מהחוק תהייה דחייה בחיוב הדבר יגרור עלויות אשראי, שיתגלגלו על הצרכנים.



מנגד, מנהל הרגולציה בחברת מירס, עו"ד לירון גולדנברג, אמר כי החברה מחויבת לשלוח חשבונית 8 ימים לפני החיוב, ולכן ביקש שמועד החיוב יהיה אחרי ה-10 בחודש. גולדנברג אמר כי הוא תומך בהצעה של משרד התמ"ת, לפיה בעל העסק יבחר את המועד בתיאום עם הלקוח.



נושא נוסף שעלה במהלך הדיון התייחס לתחולת החוק לגבי עסקות קיימות. נציגת משרד המשפטים, הילה דוידוביץ', אמרה כי המשרד מתנגד להחיל את החוק על עסקות שכבר נכרתו וחוזים שנחתמו. היא ציינה כי הדבר יפגע בייחוד בבעלי עסקים קטנים ולכן הציעה לעשות אבחנה בין בעלי העסקים השונים.



על מנת לאפשר לבעלי העסקים להתארגן לקראת השינויים הנדרשים החליטה הוועדה כי הצעת החוק תיכנס לתוקף 120 יום לאחר פרסומה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully