"להיות מנכ"לית אשה בסטארט-אפ זה יתרון"

>> היזמות הטכנולוגית נחשבת מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. סטארט-אפים כחול-לבן מפתחים יישומים שנמכרים בעשרות מדינות, ויזמים ישראלים מגיעים לפריצות דרך בחזית הטכנולוגיה העולמית. ואולם בניגוד לתדמית החדשנות שעומדת בבסיס הפיתוחים, רוב הסטארט-אפים עדיין לוקים בתופעה שמאפיינת את מרבית התעשייה המסורתית: היעדר נשים בתפקידי ניהול.



בישראל פועלים יותר מ-2,000 סטארט-אפים, אך מספר היזמות שמקימות או מובילות כיום חברות כאלה מוערך בעשירית. ניתן למצוא סיבות רבות למיעוטן: החינוך שנכשל בפיתוח ביטחון עצמי בתלמידות, שיאפשר להן לפנות לכיוון טכנולוגי או ניהולי; השירות הצבאי ביחידות כמו 8200, שמהווה מקום מפגש ונטוורקינג ליזמים, שהייצוג הנשי בו קטן; והתפישה של נשים שלא יצליחו בניהול משפחה ועסק במקביל.

עבור קבוצת הנשים שבחרו בכל זאת ללכת בדרך הזו, החסמים פשוט לא קיימים. מתוך קבוצה מצומצמת של סטארט-אפים שבראשן עומדות מנהלות, רבים עוסקים בפיתוח מוצרי אינטרנט ופלטפורמות מדיה חברתית. ייתכן שמוצר אינטרנטי שבפיתוחו יש דגש רב יותר על שיווק ומכירות, טבעי יותר עבור מנהלות שמתמחות בתחומים אלה יותר מבמדעי המחשב או ניהול מערכות מידע. מעורבות נשית בעולם התוכן ברשת ובמדיה החברתית הופכת את הפיתוח בתחומים אלה לנגיש יותר עבורן.



גלי רוס, שהקימה את הסטארט-אפ razoss, פלטפורמה לניהול והפצת תכנים על גבי הדפדפן, נתפשת כמי שפתחה את כל הדלתות הנכונות למרות הקשיים. היא גייסה למיזם הנוכחי שלה ניסיון עשיר, הכולל שירות צבאי כקצינה בחיל המודיעין, לימודי הנדסת מערכות מידע בטכניון ועבר בתפקידי פרויקטים, פיתוח ושיווק ב-wave-e. רוס צברה לא מעט שעות היכרות טכנולוגית עם סטארט-אפים ישראליים כמו my6sense ,skippo ו-footbo.



בתפקידה האחרון, היא שימשה מנהלת תפעול בבית התוכנה קלמנטינה, עד שהחליטה לצאת לדרך עצמאית ולהצטרף לזירה כיזמת. רזוס זכה בהשקעה מיוסי ורדי כבר כשהוקם, ב-2008. עוד השקיעו במיזם גיגי לוי, רון צוקרמן וקבוצת ניסקו.



רזוס מאפשר לגולש להיכנס לכל אפליקציית רשת מבלי לעזוב את האתר שבו הוא נמצא. "הרעיון היה להעשיר את יכולות הדפדפן - כל דפדפן - באמצעות תכנים נוספים: מילון, או חלון של ויקיפדיה", מספרת רוס. "הכלי משרת את הגולש כך שהוא יכול להיתקל בשם של אדם בכתבה באינטרנט, ולחפש את הפרופיל שלו בפייסבוק או בלינקדאין בלי לצאת מהכתבה".



בנוסף לכלים לימודיים, רזוס משלב גם גישה למשחקים פופולריים. הלקוחות הפוטנציאליים הם משתמשי הקצה, שיקבלו ערך מוסף לדפדפן; ואתרי תוכן, שיוכלו להשתמש בו כדי ליידע את המשתמש לגבי תכנים וחידושים, וכמובן להגדיל את זמן השהייה הממוצע באתר. המודל העסקי יתרכז בשיתוף פעולה עם אתרים גדולים ופרסום ממוקד, הנסמך הן על פרופיל המשתמש והן על מיקומו ברשת. כיום נמצא המוצר בגרסת בטא סגורה, ורוס מספרת שההשקה הרשמית צפויה באביב. החברה מעסיקה כיום חמישה עובדים.



כמי שעבדה תקופה ארוכה בתפקידי מפתח בחברות גדולות, רוס לא מצטערת על היציאה לדרך עצמאית במיזם שטומן בחובו סיכון גבוה. "יצאתי לדרך עצמאית בגיל צעיר מאוד, ואני רואה בכך דבר טבעי".



הדרך הארוכה מקומברס לרמקול



גם לאורית חשאי, יזמית ושותפה בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס, יש ותק משמעותי בתעשייה. היא התחילה את דרכה כמפתחת תוכנה באמבלייז ובקומברס. לעולם היזמות היא הגיעה לפני כשש שנים, כשהקימה את אתר mit4mit - מתחתנים למען מתחתנים, פורטל המאפשר למתחתנים לשתף חוות דעת וביקורות על בעלי מקצוע המספקים שירותים לחתונות.



לדבריה, כשכירה בקומברס היא לא הכירה את עולם היזמות, והגיעה אליו במקרה - לקראת חתונתה. "כיום קריאה של ביקורות ברשת היא חלק בלתי נפרד מהגלישה", היא מספרת. "אבל כשהתחלתי זה לא היה ככה. כמי שעמדה להתחתן והופתעה מהמחירים הגבוהים, החלטתי להרים פלטפורמה שתאפשר לזוגות לכתוב חוות דעת ולעשות השוואות בין נותני השירות".



את העבודה על האתר החלה חשאי ב-2004, בסופי שבוע, במקביל לעבודה בקומברס. האתר עלה לאוויר חודש וחצי לפני החתונה. היא לא היתה מנוסה בעשיית כסף מהפיתוח והחליטה להעלות את mit4mit לאתר התוכן תפוז, ללא תמורה. רק כשהחלה לשמוע בנות מדברות על האתר שבנתה בבתי קפה, הבינה שיש לה ביד סטארט-אפ עם פוטנציאל להצלחה כלכלית. "עזבתי את קומברס והתפניתי לעבוד על האתר", היא מספרת.



כיום יש אלפי כניסות ביום לאתר. חשאי לא עצרה ב-mit4mit והקימה ב-2007 את ramkol.co.il, פורטל חוות דעת המקיף מגוון נושאים. "ריגש אותי שיצרתי משהו שעובד". היא מדגישה שהקושי, שנובע בחלקו מהיכולת לשלב בין קריירה תובענית כעצמאית לאמהות - שמלווים אף הם בדרישות של משרה מלאה, לא צריכים למנוע מנשים לבחור במסלול הסטארט-אפ: "זה לא פשוט, אבל זה אפשרי".



כיום משמשת חשאי מזה שנה וחצי שותפה בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס, ומלווה בעצמה סטארט-אפים בתהליך הגיוס. חברות הפורטפוליו שלה הן סנאפטו ו-group commerce. את כמות הנשים שמגיעות לקרן כמנהלות סטארט-אפ היא יכולה לספור על עשר אצבעות.



"נשים לא אוהבות להיות בחזית", היא מציינת. "אם באמת רוצים שינוי - צריך להתחיל זאת מגיל צעיר מאוד". חשאי מתנדבת בעמותת צעירים בונים עתיד, שמנסה לחולל שינוי תפישתי אצל ילדים. "כבר בגיל צעיר ילדות לא מובילות משחקים בקבוצה. אם ילדה תלמד לעשות את זה בשלב מוקדם, היא תעשה זאת גם בהמשך".



לחשאי יש אמנם רקע טכנולוגי, אך היא לא רואה תלות בין רקע טכנולוגי והיכולת לעמוד בראש סטארט-אפ: "משקיעים אמנם אוהבים יזם שמגיע מעולם הפיתוח, אך לפעמים דווקא עדיף שהמנכ"ל יהיה מתחום מינהל עסקים או שיווק". יזמות נוספות מדגישות כי רקע כזה אינו תנאי בסיסי לעמידה בראש סטארט-אפ.



"לנשים יש יתרונות בסטארט-אפים"



אורנית שנער, שהקימה ב-2006 את send'm, שפיתחה אפליקציה לשליחת מסרונים לקבוצות, הגיעה מתחום המשפט. היא עשתה את צעדיה הראשונים בעולם ההיי-טק בתפקיד מכירות בקומטאץ', וכמנהלת שירות מכירות ופיתוח עסקי במסג'ויין. במסג'ויין פגשה שנער את דוני אשד, שהקים בעבר את app2go ונהפך לשותף שלה במיזם. "דוני פנה אליי כי הכיר את כישורי, וביקש שאנהל", היא מספרת. "אני באתי בגישה של ?מי שעובד קשה מצליח', ולכן לא היו לי חסמים טכנולוגיים. אבל נשים לא מכוונות מספיק לתפקידים האלה. כל אשה בתפקיד טכנולוגי תעודד גיוס נשים נוספות לתפקיד טכנולוגי באותו ארגון".



בעת תהליך גיוס הכספים ילדה שנער את בנה השלישי. "הילדים לא מפסידים מזה שאני קרייריסטית", היא אומרת. "להיפך - כשהבן שלי היה בכיתה א' הוא הביא הביתה חבר מהכיתה, שסיפר אחר כך בכיתה שכשיגדל ירצה להיות מנכ"ל של חברת טלפונים". שנער סבורה שלנשים יש יתרון בזירת הסטארט-אפים, דווקא בגלל ההבדל המגדרי: "לנשים יש המון יתרונות", היא אומרת. "אנו חריגות בנוף ומעוררות עניין. אנו פשוט צריכות לא להסס".



שנער מציינת שהשליטה הגברית בעולם הסטארט-אפ והחדשנות הטכנולוגית משפיעים על אופי הטכנולוגיה שמוצעת כיום לצרכנים בעולם, שלא בצדק. "יותר ממחצית מהשוק היא נשים. כל מחקר מוכיח שנשים קונות יותר. יש לנשים כוח קנייה אדיר והן מבינות את השוק טוב יותר. אנו צריכות לנצל את כוחנו כדי לפתח מוצרים שיתאימו לנו יותר", היא טוענת.



מי שהביאה אינפוט נשי ואמהי למוצר שפיתחה היא עמית כנעני, היזמת מאחורי ויקידו, פלטפורמה אינטרנטית להעברת מסרים בין הורים לילדים בגילאי 5-9, בעברית ובאנגלית, שעלתה לאוויר ב-2009. בנוסף, בנו בוויקידו אתר בינלאומי לילדים לרשת הטלוויזיה baby first tv, ושוקדים כרגע על פיתוח אפליקציית אייפון.



כנעני החלה את דרכה כמנהלת מוצר בחברת האינטרנט וויקס. לאחר שנתיים החליטה ליהפך לעצמאית והקימה את הסטארט-אפ עם ימי גליק. "עבור אשה אף פעם לא יהיה ?זמן טוב' לצאת לדרך עצמאית", היא מסבירה. "יש לי ילדות קטנות והעבודה לא קלה. תמיד יהיה פיתוי להיות שכירה, אך גם כשכירה אמצא עצמי מחויבת מעל ומעבר לתפקיד, כך שעדיף שאעשה זאת בדרכי".



כנעני מעידה על עצמה שהיא קודם כל אמא. "הילדות שלי הן חלק חשוב מהקריירה וזה יישאר כך לאורך הרבה זמן", היא מספרת. לדבריה, למרות הקשיים, היא נהנית להיות חלק מקהילת סטארט-אפים מפרגנת ואוהדת בישראל. לטענתה, אין מה שמונע מנשים להקים ולנהל סטארט-אפ. כמו חשאי, היא סבורה שייטב לבנות אם יידעו שהאופציה הזו קיימת כבר מגיל צעיר.



התחליף למפגשי הגברים במילואים



אם קהילת הסטארט-אפ בישראל נחשבת חמה ואוהדת, הרי שקהילת הנשים בה שמה דגש רב אף יותר על תמיכה וסיוע הדדי. אחד הביטויים לכך הוא קבוצת "יזמיות", פורום שמאגד כ-200 יזמיות נשים ומקיים אירועים מבוססי טכנולוגיה ונטוורקינג נשי. את הפורום הקימו שנער, עינת מצר, מנהלת השקעות בקרן ההון סיכון ג'ימיני; רות קידר; והילה אוביל-ברנר, מקימת הסטארט-אפ whitesmoke. לדברי אוביל-ברנר, יזמיות נועד להחליף מפגשי נטוורקינג כמו אלה שיש לגברים במילואים. במסגרת הפורום, נערכות סדנאות שמכשירות לעריכת פרזנטציות והשגת מימון.



whitesmoke, תוכנה להעשרת טקסטים באנגלית, הוקמה ב-2004 ומעסיקה 65 עובדים בשיכון דן. לדברי אוביל-ברנר, ההכנסות מהתוכנה מסתכמות במיליוני דולרים בחודש ב-40 מדינות. היא עורכת דין במקצועה, והקימה את whitesmoke עם בעלה לירן ברנר, שעבד ב-icq והביא לחברה את הפן הטכנולוגי, אך מבחינתה הכניסה ליזמות לא היתה תלויה בשותפות אתו. "אני ממליצה לכל אשה להקים סטארט-אפ. האנדרנלין של ליצור משהו מאפס שאחר כך נמכר, זו חוויה שאין שנייה לה".



לאוביל-ברנר יש שני ילדים, בני 3 ו-5. את המימון לסטארט-אפ היא השיגה כשהיתה בהריון מתקדם. "לא ידעו איך להתייחס לזה כשנכנסתי לחדר", היא מספרת. "ישר רצו להציע לי כוס מים". לדבריה, מדובר ביתרון שהבליט אותה בזיכרון של המשקיעים לעומת יזמים אחרים. את המייל הראשון למשקיעים לאחר שנחתם ההסכם על ההשקעה, היא כתבה ביום שילדה.



למרות ותק של שש שנים בחברה, אנשים שפוגשים את אוביל-ברנר עדיין מתבלבלים לא פעם כשהם נכנסים למשרדה. "הם רואים אותי יושבת מאחורי השולחן ושואלים איפה המנכ"ל", היא אומרת. לדבריה, מיעוט הנשים היזמות נובע גם מכך שהן עוצרות את הקריירה כדי להתפנות להקמת המשפחה. "בשלבים קריטיים נשים פשוט יוצאות מהמשחק", היא טוענת.



כנעני מודעת לקושי הקיים בשילוב בין העולמות ומספרת על אירוע שקרה לפני שבועיים, כשכמעט נתקעה בניו יורק בשלג, ונאלצה להפוך עולמות כדי לטוס הביתה ולהגיע לטקס יום המשפחה בבית הספר. "צריך לא לוותר ולא להיכנע לרגשי האשמה. עדיף לעבוד במשהו שאת אוהבת".



"האינטרנט נמצא בשליטת האמהות"



הסטארט-אפים המעטים שמנוהלים על ידי נשים מרוכזים ברובב בתחום האינטרנט. האם מדובר בתחום בעל אוריינטציה נשית, או שמיעוט הנשים בעלות הניסיון הטכנולוגי מוביל לכך שתחומים אחרים פשוט חסומים?



"האינטרנט נמצא הרבה פעמים בשליטת אמהות. הן עסוקות בקניות וכתיבת בלוגים. נשים מבלות 15% מהזמן ברשת ברשתות חברתיות ושיתוף תכנים שקשורים לילדים", אומרת כנעני. לדבריה, העיסוק של ילדים ברשת כיום מגיל צעיר עשוי לקדם את האבולוציה של כניסת נשים ליזמות. "ילדה שמתערה באינטרנט מגיל צעיר, תפתח רעיונות כבר מגיל 16, 20".



"יותר קל להתגלגל לאינטרנט", אומרת אורנית שנער. "שם למי שמצטיין בשיווק יותר קל להצליח - ויש הרבה נשים בתחומי שיווק ומכירות". לדבריה, זה לא שאין נשים גם בתחומי יזמות אחרים - אבל פחות, גם כתוצר של הייצוג השני הנמוך בפקולטות להנדסה. לדבריה, "עד שלא נשכנע את הבנות שאפשר להיות מהנדסת שווה ומקסימה וחתיכה, נהיה בבעיה".



200 נשים משתתפות בפורום יזמיות, מתוכן 20 עומדות כיום בראש סטארט-אפ. אוביל-ברנר רואה שבכל מפגש הקבוצה גדלה, אך לטענתה לא מספיק. לדברי חשאי, נשים מעורבות בסטארט-אפים, אך לא מספיק מתעקשות לשאת בטייטל של מנכ"ל.



"ממה שאני רואה, להיות מנכ"לית של סטארט-אפ זה רק יתרון. הרגשתי שאנשים נכונים לעזור, ונותנים יותר יחס ורצינות. משקיעים מודעים לכך שנשים לא מגיעות לתפקידים האלה כל יום, ומעריכים אותך יותר", מוסיפה חשאי. לדברי כנעני, היזמות היא תהליך מאתגר לכל אחד בלי הקשר מגדרי. לדבריה, "להיות יזם זה קשה גם כאשה וגם כגבר. בסופו של דבר ייטב לכולנו אם יכתבו עלינו לא רק בהקשר הנשי".



הילה אוביל-ברנר - whitesmoke הקמה: 2002 מייסדים: לירן ברנר והילה אוביל-ברנר משקיעים: יאיר גולדפינגר, דני טוקטלי, דיוויד הבר, עו"ד איתן נחומי, נעם רכטר וקרן ראנווי טלקום משרדים: תל אביב וניו יורק עובדים: 65 מנכ"ל: הילה אוביל-ברנר



גלי רוס - razzos הקמה: 2008 מייסדים: גלי רוס ורמי רז משקיעים: גיגי לוי, רון צוקרמן, יוסי ורדי וקבוצת ניסקו משרדים: תל אביב עובדים: 5 מנכ"ל: גלי רוס



עמית כנעני - ויקידו הקמה: 2009 מייסדים: עמית כנעני וימי גליק משקיעים: השקעת סיד מלני רקנאטי ויניב גולן משרדים: תל אביב עובדים: 7 מנכ"ל: ימי גליק



אורנית שנער - send'm הקמה: 2005 מייסדים: אורנית שנער ודוני אשד משקיעים: אבולושן ויגאל אהובי משרדים: אור יהודה עובדים: 5 תפקיד נוכחי: נציגת פיתוח עסקי של סוני בישראל



אורית חשאי - mit4mit חברות שייסדה: mit4mit ו-ramkol.co.il תפקיד נוכחי: מנהלת השקעות בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס חברות פורטפוליו: סנאפטו ו-group commerce