הסעודה האחרונה?

זה עצוב, ובאותה נשימה גם מאוד לא סביר, שעולה כל כך הרבה עשן מבלי שיש אש אמיתית סביב בריאותו של מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס. ג'ובס נלחם בגבורה רבה במשך כל חייו הפרטיים והמקצועיים, אבל הפרוגנוזה שלו נראית כרגע עגומה מאוד. נראה שהרבה יותר סביר שלפחות חלק מהשמועות נכונות, ושמר ג'ובס חולה מאוד, אולי במרחק של חודשים או אפילו שבועות מלהיכנע למחלתו: ההדלפות והספקולציות האינסופיות, הרופאים הששים לראיונות על סיכויו, קטע הווידאו הקשה לצפייה שהופץ השבוע ברשת ואי הגעתו של ג'ובס לכנס המשקיעים של אפל (בפעם השנייה בלבד במהלך הקריירה שלו), כל אלה מסתכמים לכדי תמונה לא מעודדת.



יש להניח שג'ובס מודע היטב למצבו, וגם שהוא לא היחיד שמבין את התמונה. בהקשר הזה, אני סבור שארוחת הערב שערך הנשיא ברק אובמה עם ג'ובס ומובילים נוספים של תעשיית ההיי-טק האמריקאית, היתה סוג של הצדעה ואולי גם ארוחת פרידה מג'ובס ומהישגיו הפנומנליים. זו היתה תמונה סימבולית ואף נוגעת ללב; הנשיא אובמה ישוב בין ג'ובס ובין מארק צוקרברג הצעיר, וכמו מסייע להם להעביר ביניהם את הלפיד, בעוד שבמחזה צופים אבירי מסדר ענקיות ההיי-טק של החוף המערבי. אם סברה זו נכונה, הרי שמדובר באקט אמפתי מצדו של אובמה, שיכול היה לבחור בנתיב הישן והמוכר של לבקש מכותב הנאומים שלו להכין הספד מרגש מבעוד מועד, ומן הסתם גם באיתות לחשיבות שמייחס הממשל לתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית.

בחרתי בכותרת "הסעודה האחרונה" מכיוון שאין לי ספק שבעתיד יזכרו רבים מאתנו את ג'ובס כאחת מהדמויות המשפיעות ביותר על מהפכת טכנולוגיית המידע, ועבור מעטים הוא יזכה למעמד מיתולוגי יותר, אולי אפילו ייחשב לסוג של משיח. אפל בראשות ג'ובס אף מסייעת, ביודעין או שלא, לדחוף את האמונה הכמעט עיוורת בג'ובס ובחברת אפל, שהזהות בין שניהם כיום כמעט מוחלטת. התרבות של אפל מעודדת סודיות מוחלטת סביב מה שקורה בתוך החברה, והאינטנסיביות, הנאמנות והמסירות של עובדי אפל, וגם של הרבה מלקוחותיה, מזכירות ארגונים צבאיים או אפילו דתיים. בקרו בחנות אפל בארה"ב (דוגמה מצוינת היא החנות השכונתית שלנו, בברודוויי ורחוב 68), וקשה להשתחרר מהצורך המיידי לשנות את שמה של החנות ל-chapple. מדובר במקדש לכל עניין ודבר, רק החליפו את התפוח הלבן העצום התלוי מהתקרה במגן דוד או בצלב והכל מוכן לתפילה הקרובה.



אם אתם גיקים ולו במקצת, קל להבין את שורשי ההערצה לאיש ולחברה שיצר. ג'ובס ואפל הם אחת התרבויות העסקיות היחידות שהצליחו להמציא את עצמן ואת תחומי הפעילות שלהן מחדש פעם אחר פעם. ראו את מיקרוסופט (אגב, ביל גייטס וסטיב באלמר לא הוזמנו לסעודה), שהיתה חברה מדהימה ונכשלה לחלוטין בהבנת הרשת ובהסתגלות אליה, כדוגמה לסוג של משבר שג'ובס ידע להימנע ממנו. אפל יצרה מודל חדש לתעשיית המוסיקה פעמיים - עם האייפוד והאייטיונס, המציאה מחדש את ממשק האדם-מכונה עם מסכי המולטי-מגע של האייפון והאייפד, שלטה ללא עוררין בשוק המחשבים האישיים שעולים יותר מ-1,000 דולר, ויצרה פעם אחר פעם חוויית משתמש כה הדוקה בעיצובה, עד שרוב מתחרותיה נראו כאילו הועלו באוב מימי הביניים. את כל זה עשתה אפל בעודה נהפכת לחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, ואילולא העלייה האחרונה במחירי הנפט שסייעה למניית אקסון, היתה הופכת לחברה הגדולה היותר בעולם - כל זאת ללא מפעלים ומלאים. היא השיגה זאת תוך שהיא שומרת על רווחיות גבוהה להפליא ומדגימה שאין כל סתירה בין חברה חדשנית - שממציאה את עצמה מחדש ואף עושה קניבליזציה שיטתית למוצריה שלה, לבין התנהלות עסקית מוקפדת ורווחית. בקיצור, האיש הוא ללא ספק סוג של עילוי נדיר.



בין אם אתם סבורים שכולנו צריכים להתפלל עבור ג'ובס, או רק להלל את הישגיו הטכנולוגיים והכלכליים, אני אישית מקווה שכולנו טועים, ושכנגד כל הסיכויים יישאר ג'ובס בסביבה עוד זמן רב. למעשה, במובן מסוים זה יקרה בכל תסריט, מכיוון שאני מאמין שהחזון של ג'ובס הוטבע כבר לתוך תוכניות המגירה של אפל לכמה שנים טובות. כמו כדי להודיע לנו שעסקי הטכנולוגיה והנבואה ממשיכים כרגיל, אפל משחררת בימים אלה ממש מטח חדש ונרחב של מוצרים וטכנולוגיות חדשות לכיווננו.



מחשבי המק-בוק החדשים הושקו השבוע, שירותי הענן של אפל צפויים לשדרוג מסיבי, תוכנית עריכת הסרטים פיינל-קאט פרו הומצאה מחדש, וכמובן, נראה שכבר השבוע תשיק אפל את האייפד 2. על האייפון 5 שייצא בקיץ הקרוב עוד קצת מוקדם לדבר, כמו גם על הנטייה של ג'ובס לערער על הקיים ולנסות להמציא תחום טכנולוגי חדש מדי כשנתיים. זה אומר שכנראה בשנה הבאה צפויה לנו השקה של מוצר חדש לחלוטין של אפל שינסה ליצור שוק חדש, בזמן ששאר המתחרים עדיין מנסים להעתיק בחוסר הצלחה כזו או אחרת את המוצרים הוותיקים יותר מבית מדרשו של ג'ובס. נקווה שהגל הנוכחי אינו שירת הברבור של ג'ובס ושל אפל, ונאחל לשניהם בריאות ואריכות ימים.