למי קראת קטנה?

זה היה לא מזמן. יבואן רנו הפסיק לייבא את טווינגו הקטנה - בגלל מחסור בקונים. יבואן סמארט הפסיק את יבוא הסמארט - בגלל מחסור בקונים. יבואן פז'ו-סיטרואן החליט לא לייבא את 107 ואת c1 הקטנות - מפני שחזה ביקוש נמוך.



ואילו השנה סוזוקי אלטו ידנית היא להיט, יבואן פז'ו מוכר בהצלחה את 107, יבואן שברולט משיק את ספארק, יבוא הסמארט יתחדש בקרוב. האקסיומה "מכונית = משפחתית 1,600 אוטומטית" נשברת מול עינינו המשתאות.

זה קורה בגלל מחירי הדלק המטורפים, בגלל המיסוי הירוק, שמוזיל מכוניות עם מנועים קטנים. ומפני שאיכשהו, למרות הכל, הקדמה מגיעה אפילו לתחום המוטורי.



הקטגוריה המדוברת היא "מיני". המכוניות האלה מציעות ארבעה מקומות ישיבה או חמישה בדוחק רב. האורך הוא באזור 3.5 מטרים, כמטר פחות ממשפחתית ממוצעת. המנועים הם בנפח 1,000-1,200 סמ"ק. לא תמצאו בקרת שיוט ולא בקרת אקלים, אבל המכוניות האלה הן לא צעצועים. למרות המנוע הקטן והממדים הזעירים הן מסוגלות להתנהל מחוץ לעיר ואפילו, כמאמר ירושלמים ותיקים, לעלות את הקסטל עם מזגן ובמהירות מכובדת.



המבחן שלפניכם התנהל בעיר ומחוצה לה, עם נהג יחיד במכונית ועם שני נוסעים. אמנם לא הזדמן לנו לערוך למכוניות מבחני ריסוק, אבל הספקנו לבדוק את התנהגות הכביש, את איכות הגימור, את שימושיות תא המטען וכמובן את הביצועים, את צריכת הדלק ואת נוחות הנסיעה. אז מיהי הקטנה הידנית המועדפת?



יונדאי i10
הכי אוטו
64 אלף שקל, 14 ק"מ לליטר



קטן זה לא בהכרח חמוד. את זה מוכיחה יונדאי i10. המכונית הזאת נעדרת פאן ושיק. וזה חבל, אפילו עצוב. מה עושים? נוהגים. נוהגים ומגלים שזו דווקא מכונית טובה. יונדאי i10 נתנה את התחושה של "הכי אוטו" בחבורה הזאת. הדלתות נטרקות כמו דלתות אמיתיות ולא כמו עלה פח מרשרש. הביצועים לא רעים ותגובת המנוע ללחיצה על הדוושה חדה ומיידית. תפעול מוט ההילוכים הוא המוצלח ביותר בשכונה.



יונדאי i10 מציעה ארבעה חלונות אמיתיים - ולא חרכים שנפתחים הצדה כמו בפז'ו 107 ובסוזוקי אלטו.



אפשר לנהוג בה מחוץ לעיר ואפילו במהירות גבוהה, אלא שבכבישים משובשים היא מפגינה מתלים רכים מדי שפוגמים בנוחות הנסיעה.



תא המטען? שלה ושל הפנדה הם הגדולים ביותר בשכונה הזאת.



שנת השקה: 2007 מספר בוכנות: ארבע נפח מנוע: 1,086 סמ"ק תיבת הילוכים: ידנית הספק מרבי 67 :כ"ס מומנט מרבי:10.1 קג"מ תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש: 15.6 קמ"ש מהירות מרבית: 152 קמ"ש צריכת דלק (נתוני מעבדה): 19.2 קמ"ל צריכת דלק (נתוני מבחן): 14 קמ"ל דרגת זיהום: 3 ציון במבחני ריסוק: 4 כריות אוויר: ארבע בקרת יציבות: יש נפח תא מטען: 225 ליטר מקומות ישיבה: חמישה מחיר: 64 אלף שקל



סוזוקי אלטו
לא מפסיקה לרעוד
60 אלף שקל, 16.6 ק"מ לליטר



ראשית, היא הכי זולה כאן. שנית, יש לה אופי. אופי של ילד ג'ינג'י בן חמש שאוהב לטפס על עצים. אז אלטו לא מטפסת על עצים, בקושי על מדרכות, אבל היא חובבת תאוצות, ריצות והשתחלויות. סוזוקי אלטו היא מכונית שתענוג להתרוצץ אתה בפראות בכבישים. המנוע שלה חזק וקולני בהתאם. צריכת הדלק תישאר סבירה בכל מקרה.



אלא שהתזזיתיות הזאת לא יוצאת מהאלטו, גם כשרוצים קצת שקט ושלווה, גם לא כשממתינים ללא תנועה לאור הירוק ברמזור. אלטו, גם ב-0 קמ"ש, לא מפסיקה לרעוד. כן, לרעוד ולווברץ. הרעידות מגיעות מכיוון המנוע, שבנוי משלוש בוכנות. הן חוזרות ומופיעות ביתר שאת במהירויות נסיעה גבוהות. אפשר לקבוע שסוזוקי אלטו היא מכונית גסה ומיושנת מבחינה הנדסית.



היא משדרת תחושה זולה מאוד בגימור ובאבזור. זה ניכר מאחור - אין חלונות אמיתיים, אלא חרכים שנפתחים הצדה, אין ידיות אחיזה, הפלסטיקה אלמנטרית.



מה לגבי תא המטען? קטנצ'יק.



שנת השקה: 2009 מספר בוכנות: שלוש נפח מנוע: 996 סמ"ק תיבת הילוכים: ידנית הספק מרבי 68 :כ"ס מומנט מרבי:9.5 קג"מ תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש: 14 קמ"ש מהירות מרבית: 155 קמ"ש צריכת דלק (נתוני מעבדה): 22.7 קמ"ל צריכת דלק (נתוני מבחן): 16.6 קמ"ל דרגת זיהום: 2 ציון במבחני ריסוק: 3 כריות אוויר: ארבע בקרת יציבות: יש נפח תא מטען: 129 ליטר מקומות ישיבה: ארבעה מחיר: 60 אלף שקל



פז'ו 107
מנוע דל ביצועים
68 אלף שקל, 17 ק"מ לליטר



המכונית הזאת מיוצרת במזרח אירופה במפעל משותף עם סיטרואן וטויוטה. המפעל הזה פולט שלוש מכוניות זהות בשמות שונים ובעיצוב שונה - פז'ו 107, סיטרואן c1, טויוטה אייגו. היבוא של c1 לישראל הופסק, אייגו כלל לא מיובאת. נשארנו עם פז'ו 107. היא מצוידת במערכת המתלים המוצלחת ביותר בכל החבורה הזאת. 107 נוחה ומאוזנת בכל כביש ובכל מהירות, ולא תתפסו אותה מתנדנדת או נחבטת לשווא. בהיבט הזה היא מצליחה להעניק תחושה של מכונית גדולה יותר ממה שהיא באמת.



העיצוב של 107 מגניב (במלעיל). הצבע החיצוני, צהוב במקרה של מכונית המבחן, חודר גם לתא הנוסעים ועוטף חלקים מהדלתות - וזה תורם לאווירה הצעירה. כך גם עיצוב לוח המחוונים והפקדים השונים, שאמנם זולים להחריד אבל חמודים. לייק.



לא רק הפלסטיקה זולה אלא גם חלק מהמכניקה. מוט ההילוכים פועל באופן מרושל מאוד. יש בו חופש מוגזם והוא לא מדויק.



המנוע של 107 בנוי גם הוא משלוש בוכנות, אבל לא רועד ומפריע. הוא סתם חלש. חלש משמעותית מזה של סוזוקי אלטו ושל יונדאי i10. היתרון של אותו מנוע דל ביצועים הוא צריכת דלק חסכונית במיוחד - 17 ק"מ לליטר בנסיעת המבחן. שאפו.



ואיך תא המטען? מצומק.



שנת השקה: 2005 מספר בוכנות: שלוש נפח מנוע: 998 סמ"ק תיבת הילוכים: ידנית הספק מרבי 68 :כ"ס מומנט מרבי: 9.5 קג"מ תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש: 13.7 קמ"ש מהירות מרבית: 157 קמ"ש צריכת דלק (נתוני מעבדה): 21.7 קמ"ל צריכת דלק (נתוני מבחן): 17 קמ"ל דרגת זיהום: 2 ציון במבחני ריסוק: 4 כריות אוויר: שש בקרת יציבות: יש נפח תא מטען: 139 ליטר מקומות ישיבה: ארבעה מחיר: 68 אלף שקל



שברולט ספארק
העיצוב מקורי, המנוע מאכזב
67,500 שקל, 12.9 ק"מ לליטר



היציאה החדשה של שברולט. ספארק היא המכונית הכי חדישה כאן - הושקה ב-2009. זו המכונית הכי מאובזרת בחבורה: שש כריות אוויר, ארבעה חלונות חשמל, כיוון מראות חשמלי. מצד שני, אי אפשר לסגור לגמרי את פתח האוורור המרכזי.



אני חייב לומר שהעיצוב של ספארק קצת מוזר בעיניי - דחוס, פחוס שכזה. העיצוב הפנימי מקורי ונאה יותר, עם מד סל"ד בסגנון של אופנוע.



על הנייר יש לספארק את המנוע החזק ביותר - 82 כ"ס - אבל על הכביש זה לא מורגש, להפך. המכונית פיגרה אחרי הפיאט, היונדאי והסוזוקי. זה ניכר גם בתוצאה של צריכת דלק - 12.9 ק"מ לליטר, התוצאה הבזבזנית ביותר במבחן. ביצועי המנוע הם עקב האכילס של מכונית זו.



תא המטען? קטן.



שנת השקה: 2009 מספר בוכנות: ארבע נפח מנוע: 1,200 סמ"ק תיבת הילוכים: ידנית הספק מרבי 82 :כ"ס מומנט מרבי:11.3 קג"מ תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש: 12.1 קמ"ש מהירות מרבית: 164 קמ"ש צריכת דלק (נתוני מעבדה): 19.6 קמ"ל צריכת דלק (נתוני מבחן): 12.9 קמ"ל דרגת זיהום: 2 ציון במבחני ריסוק: 4 כריות אוויר: שש בקרת יציבות: יש נפח תא מטען: 170 ליטר מקומות ישיבה: חמישה מחיר: 67.5 אלף שקל



פיאט פנדה
אל תיקחו אותה מחוץ לעיר
67 אלף שקל, 13.6 ק"מ לליטר



אני נוהג בפנדה בסמטאות פלורנטין, ומרגיש כמו בפירנצה. למכונית הזאת יש הרבה קסם אישי, אבל גם לא מעט בעיות. זו המכונית המיושנת ביותר כאן - הושקה ב-2003 ומיוצרת מאז כמעט ללא שינוי. בנהיגה מחוץ לעיר היא מתנדנדת וקופצת. פנדה גם רגישה לרוחות צד. זו המכונית שהכי פחות מתאימה מבין המתחרות כאן לנסיעה בינעירונית.



איכות הייצור של המכונית בינונית. עוד סימן היכר לעובדה שמדובר במכונית מיושנת הוא הציון במבחן הריסוק - שלושה כוכבים מתוך חמישה. זהו הציון הנמוך ביותר כאן, לצד זה של סוזוקי אלטו. יתר המתחרות במבחן קטפו ארבעה כוכבים.



לטובתה נציין שהפנדה מצוידת במנוע חי ותוסס ושנפח המנוע שלה הוא הגדול ביותר כאן - 1,242 סמ"ק. חלוקת יחסי ההעברה של ההילוכים טובה. שדה הראייה מצוין. נאמר גם שאף על פי שמדובר במכונית ותיקה, העיצוב הקופסתי מצליח להישאר רענן ומושך.



ותא המטען? מרווח יחסית.



שנת השקה: 2003 מספר בוכנות: ארבע נפח מנוע: 1,242 סמ"ק תיבת הילוכים: ידנית הספק מרבי 69 :כ"ס מומנט מרבי:10.4 קג"מ תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש: 13.2 קמ"ש מהירות מרבית: 162 קמ"ש צריכת דלק (נתוני מעבדה): 20.4 קמ"ל צריכת דלק (נתוני מבחן): 13.6 קמ"ל דרגת זיהום: 2 ציון במבחני ריסוק: 3 כריות אוויר: שתיים בקרת יציבות: יש נפח תא מטען: 206 ליטר מקומות ישיבה: חמישה מחיר: 67 אלף שקל



המנצחת? עניין של טעם



אף אחת מהמתמודדות לא הפילה אותנו מכיסא הנהג. לכל אחת מהן יש מגרעות בולטות. ההכרעה צריכה להתבסס על טעם אישי. מה הטעם האישי שלי? אני בכלל הייתי בודק אפשרות לגרד עוד 17-10 אלף שקל ולקנות סקודה פאביה ידנית במבצע של השופרסל. אם בכל זאת הייתי צריך לבחור מהחמישיה שכאן, הייתי מצביע על שלוש מכוניות: סוזוקי אלטו - בזכות האופי הנמרץ, מחיר הרכישה הנמוך וצריכת הדלק החסכונית ולמרות היעדר ליטוש מכני; יונדאי i10, שמציגה ביצוע בוגר ואיכותי אבל סובלת מהיעדר סקס אפיל; פז'ו 107, בזכות העיצוב והרוח הצעירה ולמרות המנוע החלש והגיר המרושל.