וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבנייה הירוקה עולה מדרגה

מאת צפריר רינת

4.3.2011 / 7:03

יזמים ישראלים מגלים נכונות רבה יותר לאמץ בנייה ירוקה. תקן חדש שמכין מכון התקנים יעגן באופן ברור יותר את התנאים לכך



>> הבנייה הירוקה הולכת ותופשת מקום מרכזי בפרויקטים בכל רחבי העולם ולאחרונה היא מקבלת חיזוק משמעותי גם בישראל - ישנם סימנים כי השוק המקומי עובר משלב הפרחת ססמאות שיווקיות של חברות נדל"ן על בנייה ידידותית לסביבה לשלב מעשי שבו תיבחן מידת הרצינות של חברות אלו. אחת ההתפתחויות החשובות היא ניסוח התקן המעודכן והנרחב של בנייה ירוקה, שהוצג בשבוע שעבר על ידי מכון התקנים להערות הציבור. בנוסף, הולכות ומתרבות בשוק הבנייה יוזמות המציעות טכנולוגיות ושיטות בנייה שיוכלו להתאים לתקן זה.



התקן המעודכן הוכן במימון המשרד להגנת הסביבה, הרואה בבנייה הירוקה נדבך מרכזי במדיניותו, בין השאר כאמצעי לצמצום פליטות גזי חממה, שחלק ניכר מהן קשור בצריכת אנרגיה במבנים. הוא הוכן בשיתוף מומחים מחברת הייעוץ הבריטית bre, שהכינה את התקן הבריטי הנחשב לאחד המתקדמים בעולם.

אחד המומחים, כריס תומס, הציג את התקן המעודכן בוועידה השלישית לבנייה ירוקה, שערכו לפני כחודש בתל אביב ארגוני קבלנים ועמותות העוסקות בתחום. הוא ציין שבניגוד לתקן הנוכחי, העוסק רק במבני מגורים ומשרדים, התקן החדש מתייחס לסוגי מבנים נוספים ובהם בתי מלון, מוסדות חינוך וציבור, מבנים מסחריים ואף מוסדות רפואיים.



על האתגר המחכה למי שירצו לעמוד בתקן החדש ניתן ללמוד מהעובדה שגם בתקן הישן, שהוא תובעני הרבה פחות, זכו עד עתה רק שבעה פרויקטים. "התקן המעודכן מורכב מכמה דרגות על פי ניקוד", הסביר תומס. "הדרגה הנמוכה ביותר מכונה תקן 'הבניין בר הקיימא', ואילו הניקוד הגבוה יותר יינתן לבניין המוגדר 'בניין בר-קיימא בדרגת יהלום'".



מי שרוצה להקים בניין ירוק על פי התקן המעודכן יצטרך להתייחס לשורה ארוכה של נושאים - מאנרגיה ואקוסטיקה ועד טיפול בפסולת בניין במהלך הקמת הבניין. למשל, התקן מגדיר את מידת החשיפה של גג הבניין לקרינת שמש על מנת לאפשר שימוש יעיל במתקנים סולריים. "הוא מעניק ניקוד גם על קרבת הבניין למרכז של תחבורה ציבורית ועל הקצאת מקום לחניות אופניים", ציין תומס, "יש בו התייחסות נרחבת לכל הליך הבנייה ולמידת ההשתלבות של אתר הבנייה בסביבה. הוא מרחיב את ההתייחסות לניצול אנרגיה ובידוד המבנה משישה מאפיינים כיום לעשרים".



התקן מתייחס לאיכות האוויר בתוך הבניין, ומעניק ניקוד על שימוש במוצרים שאינם פולטים חומרים נדיפים רעילים כמו במקרה של דבקים מסוגים שונים. הוא מעלה דרישות שונות לגבי שימוש בחומרים בבניין. דוגמה לדרישות כאלה הן שימוש במוצרים בעלי תו ירוק וכן שלפחות 25% מחומרי הבניין יהיו מבוססים על פסולת ממוחזרת.



השלמת התקן המעודכן היא תנאי הכרחי לקידום הבנייה הירוקה, אך אין בה כדי להתגבר על מכשולים וחסמים שונים ובהם העלות הגבוהה יותר של יישום התקן. עם זאת, גורמים העוסקים בתחום כמו "המועצה הישראלית לבנייה ירוקה", שבה שותפים ארגוני קבלנים, גופים סביבתיים ואדריכלים, מציינים שעל פי הנתונים בעולם, עלות בניין העומד בתקנים מתקדמים של בנייה ירוקה גבוהה לרוב בשיעור של 3%-5% בלבד מזו של בניין רגיל.



"אין להסתכל על פעילות זו רק מהזווית של רווח מיידי", מציינת אדריכלית הנוף תמר דראל-פוספלד, החברה בהנהלת המועצה לבנייה ירוקה, "צריך לנתח את הבניין בטווח של עשר עד עשרים שנה, ולבדוק בין השאר את החיסכון באנרגיה". מיכל ביטרמן מהמועצה מציינת שתכנון נכון יותר של הבניין יכול להפחית את סך העלויות שכרוכות בתחזוקת ותפעול הבניין.



על פי המועצה לבנייה ירוקה, אחד התנאים המרכזיים לקידום בנייה מסוג זה בישראל הוא פיתוח שוק מקומי של מוצרי בנייה המותאמים לתקן סביבתי. שוק כזה יוריד עוד יותר את עלויות הבנייה.



דראל-פוספלד מדגישה "שלא די בכך שהבניין עצמו מבודד מבחינה תרמית וממחזר מים אפורים. בניין ירוק אינו יכול להיות מנותק מסביבתו, ושכונה ירוקה צריכה להיבנות תוך שיקולים של יעילות בצריכת קרקע והימנעות מפגיעה בשטחים פתוחים".



היבט נוסף שאותו מדגישה המועצה לבנייה ירוקה הוא הצורך לקדם גם שדרוג בתים קיימים לבתים ירוקים. לשם כך יש לבצע פעולות שונות כמו איטום של מעטפת הבניין כדי לשפר את יכולת הבידוד התרמי שלו או ניצול יעיל של הגג להקמת גינות ירוקות או להצבת לוחות סולאריים.



השוק מתעורר



מי שימלא תפקיד מרכזי בקידום הבנייה הירוקה בישראל הן חברות הבנייה והספקים שלהן. מספר החברות שכבר מעורבות בחשיבה וביישום של הליכי בנייה ירוקה נמצא במגמת עלייה, אך עדיין מדובר בשוק הנמצא בשלבי גיבוש ראשוניים.



חברת תרמוקיר, הפועלת בקיבוץ חורשים, החלה לפתח לאחרונה במעבדותיה סדרת מוצרים שיכולים להתאים לבניינים בעלי תקן ירוק. מדובר בסוגי טיח היכולים בין השאר לשמש אמצעי בידוד אקוסטי. החברה עושה שימוש חוזר בפסולת בניין בחלק מהמוצרים.



בין חברות הבנייה שנכנסו לתחום הבנייה הירוקה ניתן לציין את חברת האחים עזורי. החברה מקדמת באחרונה הקמת מגדל משרדים ברחוב המסגר בתל אביב, שאמור לעמוד בדרישות תקן leed, שהוא תקן הבנייה הירוק בארצות הברית. הבניין יתוכנן בין השאר תוך ניצול תאורה טבעית במקום שימוש בחשמל, יהיו בו מתקנים להפרדת פסולת לצורך מיחזור ומערכת לשימוש חוזר במים אפורים.



חברת בניין נוספת העוסקת בתחום ושותפה במועצה לבנייה ירוקה היא חברת חנן מור. החברה פועלת להקמת פרויקט באזור נס ציונה, שאמור לעמוד בתקנים החדשים של הבנייה הירוקה. החברה אף פירסמה לפני שנה וחצי מדריך בנייה סביבתית מטעמה.



לדברי מנכ"ל משותף בחברה, אבי מאור, כיום מתכננת החברה בתים שבהם ההתמקדות היא בבידוד המבנה וצריכה יעילה של אנרגיה, אבל היא מתכוונת להיערך לטיפול בהיבטים נוספים. "אנחנו משקיעים בכך מתוך אמונה, אבל גם בגלל שאנחנו חושבים שלאורך זמן נרוויח יותר כסף מבנייה מסוג זה", מדגיש מאור, "אנשים ירצו לגור במקום שהוא נעים יותר וגם בריא יותר כי איכות האוויר והחומרים שיש בו תהיה טובה יותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully