>> האפשרות להנהגה מחודשת של השר"פ (שירותי רפואה פרטית), שאותה הציע באחרונה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לרופאים, המנהלים משא ומתן עם המדינה על שכרם, מפלגת את מערכת הבריאות. העמדות מקוטבות: יש הטוענים כי השר"פ יחסל את הרפואה הציבורית ויפגע בקשישים ובמעוטי יכולת, אחרים טוענים כי השר"פ הוא דווקא גלגל ההצלה של מערכת הרפואה הציבורית בישראל.
החזרת השר"פ תאפשר של מטופלים לבחור את הרופא המנתח או היועץ שלהם בתוך בית חולים ציבורי, תמורת תשלום. הסדר זה, הקיים כיום רק בבתי החולים הירושלמיים הדסה ושערי צדק, היה קיים עד 2002 גם בבתי חולים ציבוריים נוספים - אך הופסק בהוראת היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, בטענה שהוא פוגע בשוויון. כיום מותרת בחירת מנתח ורופא רק בבתי החולים הפרטיים (ובהדסה ושערי צדק).
השירות פעל כך שבמקביל להתנהלות הרגילה של בית החולים, חולה שביקש לבחור מנתח, יכול היה לשלם על כך באמצעות תשלום שממומן בידי ביטוח רפואי משלים של הקופה, ביטוח רפואי פרטי או כסף מזומן. הפרוצדורה נעשתה בתוך בית החולים, ולא היה צורך לפנות לבית חולים פרטי כמו אסותא.
בתחילת השבוע שעבר הטיל ליצמן פצצה, כשהציע עסקת חבילה לרופאים - המנהלים בימים אלה משא ומתן על שכרם ותנאי עבודתם. בתמורה להסכמת הרופאים להשתמש בשעון נוכחות, הציע ליצמן, המדינה תאשר להם להפעיל שר"פ בבתי חולים ציבוריים.
למרות התנגדותו הנחרצת של האוצר למהלך, ראש הממשלה, המתפקד גם כשר הבריאות, דווקא הביע עניין ברעיון, ואף הורה למזכיר הממשלה, צבי האוזר, להקים ועדה משותפת למשרדי הבריאות והאוצר לבחינת הנושא.
"הכסף יישאר במערכת"
פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם תומך ביוזמה: "השר"פ ישאיר את הרופאים הבכירים במערכת הציבורית ויזרים אליה כסף. ניתן לנהל אותו באופן שיאפשר חלוקה שווה בין אלה שיש להם לאלה שאין להם.
"כבר לפני כשנתיים הצענו למשרד הבריאות להחזיר את השר"פ לבתי החולים הממשלתיים. זו היתה הצעה מאוזנת מאוד שמאפשרת לכלול בתוך ההסדר גם את החולים שאין להם ביטוח משלים". לפי ההצעה של רמב"ם, מטופלים יוכלו לבחור את המנתח שלהם בבתי חולים ממשלתיים כאשר "על כל שלושה חולים שיבחרו את הרופא במימון הביטוח המשלים או הפרטי או מכספם, אנחנו מוכנים לסבסד אדם אחד שאין ביכולתו לשלם ואין לו ביטוח".
ביאר אינו סבור שהשר"פ יזניק את ההוצאה הלאומית לבריאות: "לפי הערכה כלכלית שעשינו, השר"פ יכניס לבית חולים בסדר גודל שלנו עד 60 מיליון שקל בשנה, ולכל בתי החולים הממשלתיים כ-250 מיליון שקל בשנה. זה סכום משמעותי לבתי החולים, אך מצד שני אין זה סכום שמאיים על האוצר ועל מערכת הבריאות. אפשר לפקח על השר"פ, להגביל את כמות הפעולות ולדאוג שלא תהיה השתוללות של ההוצאות. לעומת ההוצאה הלאומית הפרטית על בריאות, שהיא 26 מיליארד שקל בשנה, 250 מיליון שקל הם בסך הכל 1% - לא סכום שיכול לזעזע ולגרום להסתה".
לדברי ביאר, היתרונות למערכת רבים: "החזרת השר"פ תבטיח שהרופאים הבכירים יישארו בבית החולים לאורך כל היום ויבצעו אחר הצהריים פעולות גם במסגרת השר"פ. גם מחירי הניתוחים יהיו נמוכים יותר מבבתי החולים הפרטיים. הרופאים מוכנים להרוויח 60%-70% ממה שמקבלים בחוץ - ובלבד שלא יצטרכו לקפוץ ממקום למקום. עבורם זה איבוד זמן, טרטור ואחריות נוספת בטריטוריה נוספת. כך, ההשתכרות שלהם תעלה בתוך אותו מקום שבו הם נמצאים כל הזמן - והרבה כסף יישאר במערכת ויופנה לפיתוח בתי החולים.
"זה פשוט אבסורד שיש היום איסור מוחלט לנצל את כספי הביטוחים המושלמים, שהם למעשה כסף ציבורי, בבתי חולים ממשלתיים. למעשה, כסף ציבורי בחלקו מוזרם רק לרפואה הפרטית ופוגע במערכת הציבורית. מערכת הרפואה הפרטית כל הזמן בגידול, שהוא קצת מפחיד. ההוצאה הפרטית לבריאות הגיעה ל-40% מסך ההוצאה הלאומית על בריאות, וההוצאה הציבורית יורדת. חייבים לתעל חלק מהכסף חזרה למערכת הציבורית".
"הדברים ייצאו משליטה"
בניגוד לביאר, מנכ"ל הכללית, אלי דפס, המנהל גם את הצד המבטח וגם בתי חולים, מתנגד נחרצות לשר"פ. "כיום הניתוחים הפרטיים נעשים במקומות מוגבלים - רק בבתי החולים הפרטיים", אומר דפס. "ברגע שזה ייפרץ, הדברים ייצאו משליטה. כל ניתוח, מקטן ועד גדול, יהיה פרטי, וההוצאה הלאומית לבריאות תקפוץ. ברגע שהמימוש של הביטוח המשלים יעלה דרמטית, גם הפרמיה החודשית תעלה, והתוצאה תהיה שמי שלא יוכלו לעמוד בנטל התשלומים ויעזבו את הביטוח יהיו קודם כל החלשים - חסרי האמצעים והקשישים. ברגע שאנשים יעזבו את הביטוח, ניאלץ שוב להעלות את הפרמיות, ואלה שיישארו יצטרכו לשלם עוד יותר. זה מעגל שלא נצא ממנו, ותמיד זה יפגע במסכנים ובחלשים, במקום לשמור על הגדולה של הביטוחים המשלימים - שתמורת כמה עשרות שקלים בחודש אפשר ליהנות מתוכנית ביטוח הוגנת".
לדברי דפס, "את כל המהומה הזו עושים כדי לשמור בבתי החולים כמה עשרות מנתחים שעובדים כיום בחוץ".
"מדרון חלק של קיטוב"
פרופ' גבי בן נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב נחרץ אפילו יותר בדעתו נגד השר"פ. "מדברים על זכות בחירת הרופא, אך הזכות הזו נקנית בתשלום", אומר בן נון. "מי שאין לו כסף - לא תהיה לו זכות לבחור. טוענים שהשר"פ בא לפתור בעיה של נטישת רופאים ושכרם הנמוך - אך יש כלים ניהוליים וארגוניים אחרים כדי להשיג את המטרה הזו. פשוט צריך לשלם לרופאים יותר - תמורת עבודה נוספת. ההבדל הוא שבשר"פ המבוטח משלם, וכאן המערכת הציבורית משלמת.
"במקרים רבים השימוש בשר"פ נועד לקצר תור, אבל ברגע שמקצרים תור למי שבשר"פ, מאריכים למי שלא - וזו יצירת שתי מערכות בריאות, לעשירים ועניים, בתוך המערכת הציבורית".
עוד מזהיר בן נון: "זה לא יהיה רק רופאים בכירים - כי אחריהם ידרשו להשתתף בחגיגה גם מתמחים, רופאי קהילה, אחיות - ומשם נעבור למורים, ולמה שמי שיש לו כסף לא יוכל לבחור את השופט ששופט אותו? יש לכך מחיר גבוה מבחינת האופי הציבורי של המדינה. זה מדרון חלקלק שעשוי להתגלגל עד שבסוף לא יהיו שירותים חברתיים, וכל זאת על רקע מציאות של קיטוב חברתי".
"יהיו לנו שתי מערכות בריאות בבתי החולים - אחת לעשירים ואחת לעניים"
מאת רוני לינדר-גנץ
6.3.2011 / 7:04