>> רבים אינם מכירים את התוצרים הטכנולוגיים של התעשייה האווירית. הסיבה העיקרית היא שמדובר בחברה טכנולוגית תעשייתית המקפידה לשמור על חשאיות וסודיות בנוגע לפיתוחים הטכנולוגיים היוצאים ממנה.
מי שבכל זאת מכיר את השוק הביטחוני הישראלי, יודע שהחברה עוסקת בפיתוח וייצור מטוסים, טילים, משגרים, לווייני תקשורת ולווייני תצפית, לצד פיתוח ומכירת מערכות אלקטרוניות, מכ"מים, חימוש וכלי טייס לא מאוישים.
התעשייה האווירית אחראית לטיל החץ, למערכת כיפת ברזל להגנה מפני רקטות ולווייני עמוס, שמספקים לישראל מודיעין יקר ערך ותקשורת לוויינית. היא מונה כ-17 אלף עובדים, כ-40% מהם אקדמאים, בעיקר מהנדסים ומדענים.
החברה הממשלתית הענקית הזו מעורבת גם בטכנולוגיות מתקדמות. היא שונה מאוד מהדימוי הציבורי של חברה אנכרוניסטית, כבדה ושמרנית, מעצם היותה חברה ביטחונית. בשנה החולפת ניסו בתעשייה האווירית לחשוב איך לעודד חדשנות בצורה קצת אחרת, זאת לצד החדשנות שכבר קיימת בתעשייה האווירית. בחברה מעודדים את המהנדסים לעבוד על פיתוחים שונים וחטיבת ההנדסה ופיתוח, שמונה אלפי עובדים, אחראית ללא מעט פיתוחים חדשים. כל מהנדס יכול לגשת למנהל מעליו ולהעלות רעיון שהוא סבור שהוא מבריק.
קבוצת מהנדסים בתעשייה האווירית האמינו שאפשר להגיע לחדשנות מסוג אחר לאו דווקא בדרך השגרתית. יוזמי הכנס, אייל בן זאב, איל זיו, רז טמיר ואורן אבירם החליטו בפעם הראשונה בתולדות התעשייה האווירית לקיים כנס חדשנות שבו נקראו עובדי החברה לנסות ולהמציא את הפיתוחים הכי משוגעים שעולים על דעתם - לאו דווקא מתוך מטרה שאחד הפיתוחים ייהפך לרעיון מבצעי, אלא כדי לגרום למהנדסים להבין שאין חסמים בפני חדשנות ועם מעט תקציב אפשר להגיע רחוק מאוד. כנס החדשנות, שהתקיים באוקטובר האחרון למשך שלושה ימים כמעין מחנה בחוף נחשונים, סיפק לא מעט רעיונות מעניינים ומקוריים.
בן זאב אומר כי הרעיון למחנה החדשנות עלה לאחר שחווה אירוע דומה במערכת הביטחון. "חשבתי שזה יהיה בזבוז לא לעשות אירוע דומה גם בתעשייה האווירית - לחבר בין אנשים ממפעלים שונים. לערוך בפעם הראשונה מפגש שיערב את כל האנשים היצירתיים בארגון כה גדול. נפגשנו עם מי שאחראי על המחקר והפיתוח (מו"פ) בתעשייה האווירית, והוא התלהב. לאחר מכן הצגנו את הרעיון להנהלה והוא אושר מיד - והתחלנו לגלגל את המחנה".
תכנון מחנה החדשנות ארך כחצי שנה. לשם כך נבנה אתר אינטרנט ייעודי שהזמין את עובדי התעשייה האווירית להצטרף למיזם. בן זאב אומר שכל משתתף במחנה התבקש להביא פרויקט כלשהו. "זה היה החוק היחידי - הזדמנות להוציא לפועל כל רעיון מגניב ומשוגע שרצית לעבוד עליו ולא היה לך זמן לעשות זאת".
כל פרויקט קיבל תקציב קטן, ולבסוף הגיעו למחנה החדשנות 140 עובדים שהתגבשו ל-60 פרויקטים מיוחדים. אבירם אומר שכנס החדשנות של התעשייה האווירית היה שונה מכנסי חדשנות אחרים. "בכנסים אחרים רוב ההמצאות שאתה רואה הן בעיקר תוכנה. כאן נוצרו המצאות המשלבות מהנדסים מתחומים שונים שאין כמעט באף מקום אחר. מהנדסי תקשורת, מהנדסי חומרים, אנשי פס ייצור, מהנדסי מכונות, חלל ולוויינים", הוא אומר.
מתכונת הכנס היתה "א-כנס" (un-conference) - שיטה שבה תכני הכנס לא מוכתבים מראש, אלא כל משתתף רושם ביום האירוע את נושא ההרצאה ואחרים מגיעים. "הרשימה התמלאה מיד. היו הרצאות מהבוקר עד הערב", אומר אבירם, שמציין כי בעקבות ההצלחה מתוכנן כנס גם לשנה הבאה.
בן זאב אומר שלאחר שנערך הכנס עלו כמה רעיונות פוטנציאליים למוצרים עבור התעשייה האווירית. "חלק מהרעיונות הם בתחומי הליבה המסווגים, אז אי אפשר לדבר עליהם. רעיונות אחרים עוברים כעת סינון ובדיקה כדי לראות אם הם רלוונטיים להמשך פיתוח".
מכואומניה: נוסע, שט ומצלם
>> מכואומניה הוא כלי רכב אמפיבי בעל מנגנון הנעה אחד המורכב משני מנועים מסוג brushless קטנים וחזקים היוצרים דחף אוויר. ביבשה, מכואומניה נע באמצעות גלגלים, המתקפלים כשכלי הרכב נכנס למים, שם הוא נע כרחפת. ההיגוי מתבצע באמצעות שני הגאים - היוצרים מערכת היגוי אחת ליבשה ולים.
הכלי האמפיבי מצויד ביכולת צילום ושידור וידיאו אלחוטי. למכואומניה יכולת ניוד אוטונומית בים וביבשה, הכוללת שליטה ובקרה באמצעות מערכת gps, תקשורת אלחוטית למחשב נייד ותנועה על פי תכנון מסלול מראש. הכלי עשוי מחומרים מרוכבים קלי משקל המקנים לו חוזק וגמישות לתנאי סביבה משתנים.
מיכאל פלוס, מהנדס מכשור ובקרה מחטיבת הנדסה ופיתוח, אומר כי "הפרויקט שילב עבודת צוות של שבעה אנשים מוכשרים ללא היכרות מוקדמת מדיסציפלינות שונות חברו יחד ובפרק זמן של כשבועיים הצליחו להרים פרויקט ?ג'יימס בונדי' על גבול הבלתי אפשרי".
הרעיון: כלי אמפיבי בעל כושר נסיעה ביבשה ובים פיתוח: מיכאל פלוס (בתצלום), אמיר אגן, איציק נדב, מיכאל גדילוב, עידן אוזנה, נועה לוזון ויניב לייב
אייפון קופטר: מתביית על פניך
>> האייפון קופטר הוא מסוק היכול לזהות פנים, ולעקוב באופן אוטומטי אחר בעליהם. מלי מרטון, מהנדסת תוכנה והנדסאית אלקטרוניקה מאלתא מערכות ואחת המפתחות של המסוק, אומרת כי "עקב הזמן הקצר שעמד לרשותנו, מצאנו פלטפורמה מוכנה הכוללת רחפן עם ארבעה להבים הנשלט על ידי אייפון. הצלחנו לכתוב ולהריץ את התוכנה בסביבת לינוקס, ולאחר מכן חלונות. בשלב זה רצינו להוציא את האייפון מהמשוואה ולשלוט בו ממחשב נייד כך שהכלי יהיה אוטונומי לחלוטין.
"הזנו תמונת פנים של אדם למחשב הנייד, והמטרה היתה לפתח אלגוריתם של עיבוד תמונה ובעזרתו לזהות את האדם. בסופו של דבר, בלחיצת כפתור מהמחשב הנייד, המסוק התרומם, התמקם מול האדם שאת פניו צילמנו וברגע שהושלם זיהוי הפנים (נעילה) הופעל מנגנון ששחרר קונפטי. מרגע הנעילה המסוק גם עוקב אחרי הפנים".
יונתן וינטראוב, אחד המפתחים, משתתף גם בתחרות x google lunar והוא גם מבין המפתחים של הננו-לוויין.
הרעיון: מסוק הנשלט באמצעות אייפון הכולל טכנולוגיית עיבוד תמונה פיתוח: מלי מרטון (משמאל), יונתן וינטראוב (מימין), רז מנשנוב וניסים חופי
השרמוביל: עושה גלים
>> השרמוביל הוא מתקן צף במים הממיר את תנועת הגלים לתנועה סיבובית ומפיק אנרגיה. המתקן מנצל את תנועת גלי הים ואת משבי הרוח במפרשיו כדי להניע ציר מסתובב הממוקם בלב המתקן.
למתקן מפרש וזרועות צפות. כתוצאה מתנועת הגלים או תנודת הרוח, מתרחשת תנועה של הזרועות ביחס לגוף המרכזי.
אילן שרמן, מהנדס ייצור חומרים מרוכבים ופלסטיקה ממפעל מבת טכנולוגיות, אומר שאת האנרגיה המתקבלת מהתנועה הסיבובית של ציר התנועה ניתן לתרגם בקלות רבה למגוון יישומים - כמו ייצור חשמל בצורה ירוקה ומתחדשת, שאיבת מים ועוד.
הרעיון: מתקן להפקת אנרגיה ירוקה ומתחדשת פיתוח: אילן שרמן (בחזית התצלום), תמר סעדה, יואב אופיר ומיכאל וינרסקי
רובוג'וק: מכונת השמדה למזיקים
>> במקום לרדוף אחר ג'וקים עם כפכף, החליט מעין גוטמן, מהנדס אלקטרוניקה מחטיבת הנדסה ופיתוח, לבנות רובוט. הרובוג'וק מאפשר מעקב אחר המזיקים באמצעות מצלמת וידיאו אינפרא-אדום לראיית לילה וארבעה צייני לייזר שמותקנים על מנגנון הזזה דו-צירי שפותח במיוחד ומונע באמצעות מנועים קטנים. מצלמת הווידיאו, צייני הלייזר ומנגנון הריסוס מותקנים יחד, כך שהם נעים בתיאום, ורואים את אותה התמונה בכל רגע נתון.
צילום הווידיאו משולב עם כוונות הלייזר ומשודר בזמן אמת למסך המפעיל ומאפשר את כוונון ניהוג הרכב ומנגנון ההזזה כדי לבצע כיוון ונעילה של הלייזרים על המטרה וריסוס של המזיקים ברגע הנכון.
אומר שלרובוג'וק יכולת לפעול באופן מלא בתנאי חושך מוחלט הודות לראיית הלילה שלו. "הוא בעל עבירות גבוהה מאוד, ממונע באמצעות הנעת 4x4 ואף כולל זמזם להתרעה קולית. כל מערכות הרכב נשלטות באופן מלא באמצעות שמונה ערוצי תקשורת אלחוטיים הפועלים במקביל. בנוסף, קיים ערוץ אלחוטי נפרד לשידורי הווידיאו".
הרעיון: רכב זעיר להדברת מזיקים בשליטה מרחוק פיתוח: מעין גוטמן (משמאל)
ההמצאות המוזרות של אנשי התעשייה האווירית
מאת גיא גרימלנד
6.3.2011 / 7:04