>> תנועת הכספים בקרנות הנאמנות מתחילת השנה גורמת לנו להרים גבה. נראה שהמשקיעים אינם מתייחסים לסיכונים, באופן שבולט בעיקר על רקע חוסר הוודאות בתחום הגיאו-פוליטי באזורנו.
ניתן להבין מדוע המשקיעים עוזבים את קרנות האג"ח הממשלתיות, שכן סיכון המדינה עלה באחרונה, ואליו מצטרפים גם לחצים אינפלציוניים. מסיבות אלה בדיוק היינו מצפים לתנועת כספים החוצה מאפיק האג"ח הקונצרניות, אלא שהאפיק הזה דווקא מגייס כסף. זאת, אף שבניגוד לחברות המרכיבות את מדדי האג"ח הקונצרניות הגדולים בעולם, לחברות הישראליות יש חשיפה גלובלית נמוכה יחסית, וסיכון השוק המקומי אמור להשפיע על תמחורן ישירות.
מרווח התשואות בין האג"ח הקונצרניות בישראל לאג"ח הממשלתיות הוא כיום 1.2% באג"ח שבמדד תל בונד 20, 1.4% במדד תל בונד 40 ו-1.6% במדד תל בונד 60. המרווח הזה נמוך - הן מול האג"ח הממשלתיות, הן בין המדדים עצמם, הן בהשוואה לעבר ובוודאי אל מול החלופות בחו"ל.
מדד האג"ח הקונצרניות הגלובליות של מריל לינץ' משקף לאג"ח בדירוג השקעה לטווח של חמש שנים מרווח של 130 נקודות בסיס מול אג"ח ממשלתיות. המרווח הזה דומה למרווח בתל בונד 20, אך יש כאן שני הבדלים מהותיים - הנזילות והדירוג. המדדים הזרים מורכבים מסדרות חוב ענקיות בהשוואה לישראל (רבות מהן בהיקף של יותר ממיליארד דולר), ומדובר בחברות גלובליות שמבחינת דירוג בינלאומי אין להן מקבילות בישראל.
טבע, החברה הבטוחה ביותר בשוק הישראלי, מדורגת -a. במדדים הבינלאומיים ניתן למצוא אג"ח בדירוגים גבוהים יותר.
בנוסף, מדדי האג"ח הקונצרניות בישראל עולים בצורה די רציפה מתחילת 2009. בארה"ב, לעומת זאת, העליות נעצרו כבר לפני כמה חודשים. מאז ספטמבר ירד מדד האג"ח האמריקאי (מדד האג"ח המדורגות גבוה) ביותר מ-2%.
מי שבאמת נהנות בינתיים מהתופעה הזאת הן החברות שמעוניינות לגייס כסף באג"ח מהציבור ונתקלות בביקושים ערים. ההנפקות די משעממות. מדובר בעיקר בחברות נדל"ן, כך שמנהלי ההשקעות מתקשים לגוון את החשיפה שלהם.
בנוסף לחוסר הגיוון ולמרווח הצר, מנהלי ההשקעות נאלצים להתמודד גם עם בעיה טכנית. תשקיפית, מנהלי הקרנות מחויבים לרכוש נכסי בסיס מתאימים. כשזרימת הכספים היא לקרנות של אג"ח קונצרניות, שם מורגשים הביקושים. הפתרון היחידי הוא גיוון התיק בעזרת אג"ח זרות, אך לא כולם מסוגלים לעשות זאת.
להערכתנו, הסוף למגמה הספציפית הזאת קרוב. בינתיים אנחנו ממליצים לפתוח קצת את הראש, ולגוון את תיק האג"ח עם איגרות חוב קונצרניות מחו"ל.
-
רן שחם הוא מנכ"ל משותף ומנהל הנוסטרו באלטשולר שחם. יותם עירוני הוא אנליסט. חברות בקבוצת אלטשולר שחם עשויות לסחור או להחזיק בניירות ערך המוזכרים בכתבה. אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ני"ע.
התיק המנוהל הוא וירטואלי
-
נקודות בסיס
תרגום מספרי למרווח שנמדד במאיות האחוז. מרווח של 130 נקודות בסיס בין אג"ח ממשלתיות לאג"ח קונצרניות משמעו פער תשואות של 1.3% לטובת האג"ח הממשלתיות
לפזר השקעות בחו"ל, גם באג"ח
רן שחם ויותם עירוני
6.3.2011 / 7:04