מאת יורם גביזון
באיחור של חודש אושר אתמול תקציב המדינה ל-2002. הליך החקיקה של חוק התקציב החדש קבע כמה שיאים שליליים חדשים. תקציב 2002 הוא גם הראשון שבו שר אוצר מעוניין לצמצם את תחולתה של הטבת מס ומוצא עצמו מרחיב אותה. תקציב זה הוא השני שמשרד האוצר מגיש בתוך שישה חודשים בידיעה ברורה כי סבירות המימוש של ההנחות שבבסיסו נמוכה. תקציב המדינה קובע יעד גירעון של 3% תוצר בהנחת צמיחה של 2%; זאת כאשר נתוני גביית המסים, שהתפרסמו לפני יומיים בלבד, מעלים ספקות לגבי צמיחה כלשהי במשק ב-2002 ולגבי גידול ריאלי בגביית המסים כפי שהונח בספר התקציב.
הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן, מעריך כי הגירעון ב-2002 יהיה 4.6% תוצר לפחות. "התפתחות ההכנסות ממסים מפגרת אחרי המחזור הכלכלי, ולכן התחושה שלי היא שבעוד שתקציב המדינה מניח עלייה ריאלית בהכנסות המדינה ממסים הרי שבמקרה הטוב ההכנסות לא יירדו ביחס לרמתן ב-2001. הערכה סבירה יותר היא שגביית המסים תרד".
בפמן מזהה תופעה מעניינת שאיפיינה את 2001 ותחזור להערכתו גם ב-2002: "מסגרת ההוצאות תנוצל עד הטיפה האחרונה, אף שלא תיפרץ. זאת בניגוד לנטייה בשנים האחרונות להתאים את ההוצאות כלפי מטה, במיוחד כאשר ההכנסות בירידה. נראה כי השליטה על ניהול התקציב אבדה. השוואה של ההוצאה בפועל ב-2001 להוצאה בפועל ב-2000 מגלה גידול של 6% לא רק בביטחון אלא גם במשרדים החברתיים והמינהליים בעוד שבתקציבי התשתיות לא נרשם גידול. גם ב-2002 נראה לדעתי מצב של גביית מסים מאכזבת וניצול מלא של מסגרת ההוצאות. להערכתי, השאלה אינה אם תהיה חריגה מיעד הגירעון - אלא בכמה תסתכם החריגה; ככל הנראה 3%-1% תוצר".
הגירעון מתקשר לסוגיית יחס החוב הציבורי לתוצר, שעלול להערכתו לגדול לא רק כתוצאה מצבירת גירעון - אלא גם מהדינמיקה של הגירעון. למשל, כאשר התוצר צומח בקצב נמוך מהריבית הריאלית על החוב, או פיחות ריאלי שישערך את החוב כלפי מעלה בשל הרכיב המט"חי של החוב. "נראה לי כי יחס החוב הציבורי לתוצר יעבור את רף 100% די בקלות ב-2002. ומה שלא פחות חמור היא המגמה: גם בעבר היה יחס החוב לתוצר גבוה, אבל היתה מגמה של ירידה. העסק מסתבך כאשר יחס החוב לתוצר גבוה ונמצא במגמת עלייה". לדבריו, המגמות השליליות בהתפתחות הגירעון וביחס החוב לתוצר ישפיעו ככל הנראה על הדיון בדירוג האשראי של ישראל.
"צריך לזכור", אומר בפמן, "כי חוץ מהגורמים התקציבי והגיאו-פוליטי, דירוג האשראי של ישראל כבר נמוך בהתחשב בפרמטרים כמו צמיחה (למעט ב-2001), יציבות מחירים, גירעון בחשבון השוטף, יחס החוב החיצוני לתוצר ומשך החיים הממוצע של החוב. מדינת ישראל משלמת מלכתחילה קנס והשאלה אם די בגורם התקציבי על מנת להצדיק הורדת דירוג, למשל ל-+BBB. התחושה שלי היא שלא.
"כל זה מותנה כמובן במה שיקרה במישור הביטחוני-פוליטי. עליית מדרגה נוספת באלימות לרמה שלא תאפשר למגזר העסקי לתפקד, תעורר דיון נוסף באי שינוי הדירוג. לא יהיה די בגורם התקציבי להפחית את הדירוג; מה עוד שיש הרבה פוליטיקה בעניין הדירוג ומשרד האוצר יעבוד שעות נוספות ויסביר כי הבעיה העיקרית של המשק היא המיתון העולמי. עם זאת צריך לזכור כי הגופים שקונים את איגרות החוב של ישראל עושים תמחור על פי הערכתם, ולא בהכרח על פי הדירוג של הסוכנויות. יהיה מעניין לעקוב אחר המרווח בהנפקות הקרובות של האוצר בחו"ל, למשל זו שהאוצר יקיים מחר באירופה בהיקף של מאות מיליוני יורו", מוסיף בפמן.
ד"ר יוסי מועלם, כלכלן ראשי באופק ני"ע מקבוצת לאומי, מעריך כי יש סבירות לא נמוכה שהדירוג של מדינת ישראל יירד. הוא מציין כי כבר ב-2001 התלבטו כמה סוכנויות דירוג בשאלה אם לדון מחדש בדירוג האשראי ולהערכתו סוכנות פיץ' היתה על סף החלטה חיובית בעניין. הוא סבור כי אם הממשלה לא תתעשת ותקצץ בתקציב, עלולות סוכנויות הדירוג לבצע הערכה מחודשת של הדירוג בתום שנה שנייה ברציפות של אי עמידה ביעד הגירעון. מועלם מעריך כי הגירעון יגיע ל-5% תוצר כשהחריגה תגיע ל-10 מיליארד שקל.
להערכת מועלם, גביית המסים תקטן ב-2002. הוא מסביר כי גביית המס תושפע לרעה מהפעילות הממותנת במשק ומהחזר מקדמות מס עודפות ששולמו ב-2001.
בפמן: "הגירעון התקציבי לא יגרום להפחתת הדירוג של ישראל"
הארץ
7.2.2002 / 9:14