קרנות אג"ח גמישות הולכות טוב עם חוסר ודאות

מאת רותם שטרקמן



בחודשיים האחרונים היה מהפך בענף קרנות הנאמנות, כשאפיק ההשקעה החדש בקרנות הנאמנות שיצרו הבנקים הצליח לגייס שבעה מליארד שקל. קרנות האג"ח הגמישות, שלא היו קיימות עד לפני כמה חודשים, הובילו בזמן האחרון את היקף גיוסי הכספים. בדצמבר גייסו הקרנות שפעלו בתחום שני מיליארד שקל, ובינואר גויסו יותר מ-4.8 מיליארד שקל. היקף הנכסים שמנהלות קרנות אלה מסתכם ב-8.5 מיליארד שקל.



מה שגרם לכך הוא שינוי הטעמים המשמעותי שהתרחש בקרב הציבור מאז הודיע נגיד בנק ישראל, הד"ר דוד קליין, על הורדת הריבית. הפחתת הריבית הביאה לזרימת כספים רבים מהאפיקים השקליים (בעיקר מפיקדונות קצרי מועד) למטבע חוץ, לצמודי מדד ואף לשוק המניות.



אחת התוצאות הברורות של החלטת הנגיד להוריד את הריבית היתה תחושה של חוסר ודאות בציבור בנוגע לגורמים שעשויים להשפיע בחודשים הקרובים על תיק השקעותיו. המשקיעים אינם יודעים להעריך מה יהיה גובה הפיחות בשער השקל מול הדולר, מה תהיה השפעתו של הפיחות על האינפלציה, או אם צפויה בקרוב העלאת ריבית. מעבר לחוסר הוודאות, חש הציבור על בשרו את הירידה בתשואות האפיקים השקליים לרמה נמוכה שאינה אטרקטיווית, והחל בחיפוש אחר אפשרויות השקעה חדשות.



הפניית הכספים לקרנות נאמנות סולידיות גמישות הנקראות בעגת השוק "קרנות אג"ח אקטיוויות", נהפכה מקובלת. קרנות אלה משקיעות בשלושת האפיקים הסולידיים - מטבע חוץ, איגרות חוב שקליות וצמודי מדד - על פי החלטתם של מנהלי הקרן. "הציבור המבלובל נענה ברצון ליועץ ההשקעות בבנק (שגם הוא אובד עצות), המציע לו להפקיד את הכסף בקרן גמישה סולידית שתבנה בעבורו את התיק", אומר סמנכ"ל בקבוצת מיטב, איציק שנידובסקי.



קרנות האג"ח הגמישות נולדו ב-2001 כשהתברר לבנקים כי מתרחש משבר בתחום ההשקעות השקליות. הראשונה שזיהתה את המגמה החדשה היתה חברת ניהול הקרנות של הבנק הבינלאומי דקלה, ששינתה כבר לפני שנה את מדיניות קרן הנאמנות דקלה מבחר סולידי. אחרי דקלה הלכו בקו דומה גם הבנקים הגדולים - דיסקונט , לאומי והפועלים (באמצעות בנק קונטיננטל) - ושינו את מדיניותן של קרנות קיימות.







התזמון של הבנקים בהשקת האפיק החדש הפעם היה מוצלח. רוב הקרנות החלו לפעול על פי המדיניות החדשה בחודשים האחרונים של 2001, קצת לפני ההודעה הדרמטית על הפחתת הריבית. הקרן שגייסה את הסכומים הגדולים ביותר היא קרן אופטימום סולידי המנוהלת על ידי בנק קונטיננטל מקבוצת בנק הפועלים. אופטימום גייסה בדצמבר 1.2 מיליארד שקל ובינואר 1.6 מיליארד.



מנכ"ל הקרנות של בנק פועלים, דרור נגל, אמר כי מרגע שהריבית על השקל ירדה, אנשים החלו לחפש חלופות. "לכל מקום שאתה הולך יש סיכון, אפילו השקעה בדולר כבר אינה סולידית. הציבור מחפש השקעות סולידיות, ומה שמשחק זה פיזור הסיכון ולאו דווקא תשואה גבוהה". נגל הוסיף כי רוב הציבור מעדיף השקעה בקרן אחת מפוזרת על פני השקעות בכמה תחומים באופן עצמאי. להערכתו, יש מקום להפניית חלק מהתיק לשוק המניות, אך הציבור עדיין מפחד מלעשות זאת, והוא יצטרף לאחר שכבר יחלו העליות.



מנכ"ל לאומי פיא מקבוצת בנק לאומי, מיקי צבייר, אומר כי ההצלחה של קרנות האג"ח הגמישות נבעה מחוסר הוודאות שהשתרר בציבור לגבי הצפוי בשווקים. "אפשר להבין שאנשים אינם יודעים לאן ללכת, ולכן הם מעניקים את גמישות ההחלטה למנהלי הקרנות". לדבריו, בעבר החליטו אנשים על מסלולים מאוד ברורים, כגון מט"ח, ואג"ח שקליות לטווח ארוך או קצר.



כדי לא לבנות כיום תיק השקעות ולטפל בו מדי יום מעדיף חלק גדול מהציבור להשקיע בקרנות הסולידיות הגמישות. "ב-20 בדצמבר נולדו הרבה מאוד אנשים שאינם יודעים להחליט", אומר צבייר. הוא העריך כי חלק גדול מהכספים שזרמו לקרנות הם חדשים שנכנסו לתעשייה מהפיקדונות השקליים, וחלק אחר בא מקרנות נאמנות שקליות קצרות. "כאשר האי בהירות תקטן, יחזרו להשקעות המוגדרות", הוא הוסיף.



המושג "קרן אקטיווית" נהגה בחברת ניהול הקרנות אילנות דיסקונט. מנכ"ל אילנות דיסקונט, שי ברק, אומר כי לפני הורדת הריבית היתה אופנה של השקעות במוצרים ברורים. לדבריו, כתוצאה מהשינויים בתנאי המקרו נוצרה תחושה בבנקים כבר באוגוסט 2001 כי אין ביטחון באפיק השקלי כמו שהיה ב-5 השנים האחרונות. "לכן לאחר שנים רבות חזרו קרנות האג"ח לאופנה, וכ-60% מהיקף הגיוסים כיום מופנים לאג"ח כללי ולאג"ח מדינה".



"אנשים מבינים שהאינפלציה לא תהיה כל כך נמוכה והריבית הריאלית עשויה לרדת, וכל קרן סולידית מניבה תשואה גבוהה יותר מפיקדון שקלי, ולכן הם משנים את תיק השקעותיהם". ברק ציין כי אילנות אג"ח אקטיווית מנהלת נכסים בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. "אופי השינוי בשוק הוא כל כך משמעותי, שאפילו הקרן שקלית אקטיווית של אילנות, שהיו לה נכסים בהיקף של 50 מיליון שקל, גייסה 1.4 מיליארד בתוך שלושה חודשים", הוא הוסיף.