יוחלף עוזי לנדאו לאלתר

>> שר התשתיות הלאומית, ד"ר עוזי לנדאו, נזעק מביקורו בגולה הדוויה (ארה"ב) כדי להגיב לתקלה במאגר ים תטיס, שניתקה את ישראל שלשום מאספקת גז. השר הנכבד, המאמין בטקטיקה שלפיה ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, הטיח שורה של דברי ביקורת בכל האשמים לדידו במצב שנוצר.

"מי שמונע בניית תחנות כוח שיש ביכולתן לפעול באמצעות פחם, מקבל כיום תחנות שנאלצות לפעול באמצעות סולר ומזוט - דלקים מזהמים ויקרים פי כמה", תקף לנדאו. "מי שבהתנהלותו מעכב את פיתוח מאגרי הגז הטבעיים של ישראל, שלא יתפלא שהוא קם בוקר אחד למציאות שבה לישראל אין גז טבעי. מי שנלחם בנקודת נחיתה ותשתית הולכה לגז, עוד ימצא עצמו במציאות שבה תקרית ביטחונית או איתני טבע ימנעו מאתנו את האפשרות להבטיח את המשך האספקה הסדירה".



אין צורך לנחש למי מכוון שר התשתיות את הביקורת - לראש הממשלה, שמעכב את אישור הקמת תחנת הכוח הפחמית; לאוצר, שמתעקש ליישם את המלצות ששינסקי; למשרד לאיכות הסביבה, שמתנגד להקמת תחנת הכוח הפחמית; וכמובן לתושבי אזור חדרה שהתנגדו להקמת תחנת נחיתה לגז באזור חוף דור. כולם אשמים. היחיד שלא אשם הוא, כמובן, שר התשתיות.



הנטייה של לנדאו להאשים את כל העולם, רק לא את המשרד האחראי באופן ישיר על יציבות אספקת הגז - זה שבראשו הוא עומד - היא מטרידה, במיוחד בשל חוסר ההלימה שלה את העובדות. למשל, הקמתה של נקודת נחיתה צפונית לגז היתה כולה באחריות משרד התשתיות. המשרד אמנם נתקל בהתנגדות של תושבי האזור, אבל קשה לצפות כי החלטה על הקמת מתקן גדול לא תיתקל בהתנגדות. במקום להתמודד עם ההתנגדות ולהתעקש כי החשיבות האסטרטגית צריכה לגבור על שיקולי פופולריות, משרד התשתיות הפגין חולשה ולא הצליח למנוע את הסחף הפופוליסטי נגד התוכנית במועצה הארצית לתכנון ובנייה. העובדה שלא קמה נקודת נחיתה היא בסופו של יום אשמתו של המשרד. נקודה.



ההאשמה הנוספת נגד "מי שמעכבים את פיתוח מאגרי הגז", והדרישה כי "רה"מ ייקח אחריות וידאג לכך שהאוצר יסיר חסמים לקידום תמר" - היא מטרידה לא פחות. הטענות הכלכליות כלפי המלצות ששינסקי איבדו מתקפותן לאחר שהופסקה אספקת הגז המצרי - ותמר נהפך למונופול הגז העתידי. במצב מונופוליסטי, הרווח של יזמי תמר צפוי להיות גבוה כל כך, עד שכל השתתפות שתהיה של המדינה אינה יכולה לאיים עליהם.



למעשה, יש סימנים שעשויים ללמד כי יזמי תמר כבר מנצלים את המצב כדי להגדיל את הרווח המונופליסטי שלהם, וכי יש מקום לחשד שהם מעכבים פיתוח תמר. שניים מהמנכ"לים הבכירים במשק, של חברת החשמל ושל החברה לישראל, התבטאו בפומבי כי יזמי תמר גוררים רגליים במו"מ עמם. גם מנכ"ל משרד רה"מ הזהיר לבל יחשבו יזמי תמר לנצל את המצב להעלאת מחירים. אפשר רק לקוות כי החשדות יתבררו כשגויים, לאור הבטחתו הפומבית של יצחק תשובה כי הגז מתמר יזרום עד 2013.



למרות זאת, שר התשתיות אינו עוסק בהפניית אצבע מאשימה כלפי היזמים ובניסיון ללחוץ עליהם שלא לנצל לרעה את מצבם המונופוליסטי. תחת זאת, השר הנכבד ממשיך להחליש את עמדת המדינה מול היזמים ולטעון כי המדינה היא האשמה היחידה בעיכובים.



העמדה הזאת, שבאופן קבוע תוקפת את המדינה ומגנה על יזמי הגז, בילבלה את השר הנכבד וגרמה לו לשכוח את העיקר. הצעד החשוב ביותר להשגת עצמאות אנרגטית, כפי שהשר הנכבד מטיף, הוא הצעד האחד שהוא שוכח להזכיר בהודעתו לעיתונות. זהו הצעד של הקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי (lng), שיאפשר לישראל לייבא גז - ובכך יפתור אותה מתלותה האסטרטגית-ביטחונית במצרים ומתלותה הכלכלית ביזמי הגז הישראלים. הקמת חלופה שלישית לאספקת גז גם תבטיח את אמינות האספקה וגם תייצר חסם עליון למחירי הגז - ובכך תמנע מיזמים ישראלים (ומצרים) לנצל את תלותה של ישראל בגז כדי להגזים בדרישות המחיר. הקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי היא הצעד האחד שיבטיח עצמאות גז אמיתית לישראל, רק שלא בכדי השר הנכבד שכח להזכיר זאת במכתבו. משרד התשתיות היה אחראי לקדם את המכרז להקמת מתקן כזה, והוא זה שכשל בקידום המכרז.



משרד התשתיות והשר העומד בראשו הם שנושאים באחריות למצבה הלא נוח של ישראל בתחום אספקת הגז. לנדאו הוא זה שאשם במצב, ולא שר האוצר, רה"מ או כל גורם אחר. בעולם של שרים מקצועיים שמבצעים את תפקידם כהלכה, כמו שר התקשורת משה כחלון, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן או שר החינוך גדעון סער, קצה נפשנו בשרים שרק מחפשים לחמוק מאחריות ולהאשים אחרים. אין עוד מקום לשרים ירודים כאלה בממשלת ישראל. יוחלף שר התשתיות לאלתר.



תגובת דובר השר: "המשרד ניסה לקדם את נקודת הנחיתה הצפונית, אבל התנגדות התושבים הביאה לכך שההצעה נדחתה בוועדות. השר מצפה כי האוצר יקדם את ההצעות להסרת החסמים בפני פיתוח מאגר תמר, כפי שנוסחו במכתב שנשלח ממנכ"ל משרד ראש הממשלה לאוצר. המשרד מקדם עתה את הקמתו של מתקן lng".