המצב הגיאופוליטי מאפשר לבנק ישראל להגדיל הפער בין הריבית השקלית לארה"ב ואירופה עקב היחלשות השקל ובכך לייצר כוחות לייסוף השקל

בארה"ב עודכנו נתוני צמיחת התוצר ברבע הרביעי של 2010 כלפי מטה, מ-3.2% ל-2.8%. העדכון כלל מצד המקורות עלייה ביבוא ומצד השימושים ירידות בצריכה הפרטית והציבורית שקוזזו מעט על ידי עליית היצוא.



עקב המאורעות במדינות ערב ובמיוחד המהומות בלוב, עלה מחיר הנפט בתקופה האחרונה בצורה ניכרת לכ-100 דולרים לחבית. בתחילת המשבר בלוב הנהירה לנכסים בטוחים, הביאה לעליית הביקוש לאגרות החוב של ממשלת ארה"ב דבר שהביא לירידת התשואה, אך בשבוע האחרון היא חזרה לעלות, והתשואה ל-10 שנים עומדת כיום על כ-3.5%.



מנתוני שוק העבודה עולה כי שיעור האבטלה ירד בפברואר ל-8.9% ומספר המשרות החדשות שנוספו עמד על 192 אלף בהשוואה להערכות מוקדמות שעמדו על 200 אלף. נתוני התביעות האחרונות לדמי אבטלה היו חיוביים - בשבוע שהסתיים ב-26.2 ירדו התביעות לדמי אבטלה ל-368 אלף, ובהסתכלות של ממוצע נע, בארבעת השבועות האחרונים חלה מגמת ירידה ל-388.5 אלף.



נתוני שוק הדיור בארה"ב מצביעים על חולשה מתמשכת - למרות שמכירות בתים קיימים עלו בינואר ב-2.7%, מעל לתחזיות, הרי המחיר החציוני ירד בצורה חדה לשפל של 9 שנים. מכירות בתים חדשים ירדו בינואר ב-12.6% והמחיר החציוני ירד ב-1.9%. חולשת שוק הדיור, שהתבטאה גם בירידה של מדד קייס-שילר, קשורה לנתוני שוק העבודה - עד שלא תחול מגמת שיפור בשוק העבודה האמריקאי, תקרין החולשה משוק זה גם על שוק הדיור.



ההתפתחויות הגיאופוליטיות באזורינו בעיצומן, והמדינה ה"תורנית" כעת היא לוב. עוצמתן של התפתחויות אלו ומישכן אינן ניתנות לחיזוי, ואף החלפת השלטון, כפי שראינו בתוניסיה ובמצרים, אינו ערובה לירידה במפלס אי הוודאות.



המשמעות היא שבתקופה הקרובה ימשיכו כנראה מחירי הנפט להיות גבוהים, כמו גם מחירי הסחורות, ובהתאם לכך ימשיכו ציפיות האינפלציה בעולם להיות גבוהות כמו גם בישראל. ואכן, משתקף הדבר בישראל הן בממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים הפרטיים, העומדות על פי בנק ישראל על 3%, והן בציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון שעומדות בשלב זה על 3.5%.



ההערכה היא שבשנה הקרובה האינפלציה שנה אחורה תהיה ברוב חודשי השנה מעל ליעד העליון, ורק לקראת סוף השנה היא צפויה להיכנס לתחום היעד.



המשך מדיניות הריבית הנמוכה בארה"ב מגביל את חופש הפעולה של בנק ישראל ולכן העלאות הריבית ימשיכו להיות מדודות – מכאן, גם כנראה נגזרת ההערכה של בנק ישראל שהריבית השקלית תעמוד בסוף השנה על 3.3%, ועל פי ציפיות השוק היא תעמוד בעוד שנה על 3.6%. באירופה העלייה באינפלציה לכ-2.5%, מעבר ליעד העליון העומד על 2%, יצרה ציפיות להקדמה של העלאת הריבית.



מגמת העלייה בריבית באירופה תהיה איטית, שכן במצב הנוכחי מעיק עדיין משבר החובות הפיסקליים על חלק ממדינות אירופה, והיציאה ממנו על פי ההערכות האופטימיות תארך עוד זמן רב. מכאן, העלאות הריבית על ידי בנק ישראל יתבטאו בהגדלת הפער בין הריבית השקלית לאלו השוררות בארה"ב ואירופה וימשיכו לייצר כוחות לייסוף השקל.



התקופה האחרונה אפשרה לבנק ישראל להגדיל פער זה עקב היחלשות השקל כתוצאה מהמצב הגיאופוליטי. על פי קצב התרחשות האירועים במדינות ערב והתפתחותם, אולי אלו יהיו הגורמים שיאפשרו לבנק ישראל להמשיך במדיניותו המוניטרית המצמצמת, זאת עד להתגברות הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב.



הסקירה נכתבה על ידי ד"ר יוסי מעלם, כלכלן המקרו הראשי של אנליסט.