"ייתכן שהדיון בוועדת הכנסת לא יהיה ענייני"

>> "הכללים שמובאים היום אל ועדת הכנסת הם מחמירים וברורים יותר מאשר הכללים עד כה. לכן אני מעריך שתהיה התנגדות לאמץ חלק מהם. יש לקוות שוועדת הכנסת תאשר את הכללים בלי למסמס אותם. קיים חשש שהדיון בוועדת הכנסת לא יהיה ענייני, ואם כללי האתיקה יעוקרו או יידחו על ידי הח"כים, יהיה בכך מסר רע לציבור" - כך אמר אתמול ל-themarker דניאל מילוא, מנכ"ל המרכז לאתיקה בירושלים.

לדבריו, "המצב בתחום האתיקה של חברי הכנסת, בעיני הציבור, לא מניח את הדעת. מפעם לפעם עולים בציבור ובתקשורת קולות של ביקורת על התנהגות הח"כים. החשיבות כעת היא לקבוע כללי אתיקה שיגדירו ויגבירו את האמון של הציבור בנבחרים שלו. הרי ועדת זמיר לגיבוש כללי האתיקה לח"כים הוקמה בין היתר בעקבות ההצבעות הכפולות בכנסת".



לדברי פרופ' רמי פרידמן, לשעבר נציב שירות המדינה ויו"ר ועדת הון שלטון שהוקמה על ידי מבקר המדינה, "הערכים של החברה כיום כבר לא מספיק מחייבים, ולכן צריך לאמץ כללים מחייבים לאישי ציבור". פרידמן אמר כי "לפי תקנות שירות המדינה (התקשי"ר) אנו מטילים עונשים כלכליים על עובדי מדינה אם הם עוברים עבירות משמעת. מדוע אי אפשר להטיל עונשים על אנשי ציבור השייכים לאחת הזרועות של הסקטור הציבורי?"



פרידמן, המשמש כיום דקאן בית הספר לניהול סרנת במרכז ללימודים אקדמיים, וכן עומד בראש ועדה לבחינת יחסי הון-שלטון שהקים מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, אמר כי "בלא להתייחס לקוד האתי של חברי הכנסת, יש לקבוע כללים ועונשים למחוקקים ולאנשי ציבור כפי שכללים כאלה חלים על פי התקשי"ר על עובדי המדינה". פרידמן הוסיף כי "יש לקבוע קוד אתי מחייב המתאים לנושא המשרה: מחוקקים, פוליטיקאים, רגולטורים, אנשי צבא ועוד. חייבים לכתוב קודים אתיים - אחרת הם לא ייושמו".