>> בשנים האחרונות נראה כי שילוב נשים במגזר העסקי תופס תאוצה רבה בקרב התקשורת והשיח הציבורי. התרבות שבה מקומן של הנשים הוא רק בניהול הבית וגידול הילדים נראית כמו זיכרון רחוק, ונדמה כי עברנו מרחק של אלף שנות אור.
ואולם בפועל, עברנו רק מחצית מהדרך. השאלה היא עד מתי נמשיך להמתין לשינוי ולזעוק בכנסים חגיגיים, שבהן לוקחות חלק בעיקר נשים, כי "בנות המין החלש" עדיין רחוקות משוויון בשוק העבודה, מהמנהיגות המוניציפלית ומהפרלמנטים. הגיע הזמן שסוף-סוף נבין כולנו, כי שינוי יבוא רק דרך החקיקה והאכיפה.
התמימות באה לידי ביטוי גם בציטוט מפתיע של סגנית נשיא הנציבות האירופית הממונה על שוויון מגדרי באיחוד האירופי, ויויאן רדינג: "בואו נראה אם אפשר לחולל שינוי באמצעות מהלכים לא כפויים" - האם לא ראינו דיינו שלא! שיעור הנשים במנהיגות העסקית בעולם עלה בצורה זניחה מאז 2000. על כך אין ויכוח - זו עובדה, גם בישראל וגם בעולם. באירופה ובארה"ב, בחברות מובילות, נוכחות הנשים בדירקטוריונים זניחה. לרוב יש אשה אחת - לפרוטוקול - וגם זה לא תמיד. כך גם נשים כמנכ"ל ויו"ר - מיעוט שבמיעוט.
מצאי הנשים בעלות כישורים מתאימים מתרחב והולך, והטיעונים הדלוחים כי אין מועמדות בנמצא כבר מזמן אינם רלוונטיים.
ישראל סגרה החודש מעגל מהותי כאשר שילבה בהצעת חוק החברות, שאושרה סופית בוועדת החוקה, את נושא הגיוון המגדרי כחלק בלתי נפרד מממשל תאגידי וככזה שיוביל להשאת רווחים בחברות ולשיפור ביצועים (ולא בגלל התאווה לשוויון).
בגרסתו הסופית של חוק החברות, בני ובנות משפחה לא יבואו במניין הספירה לעניין נוכחות שני בני המינים בעת מינוי דירקטור חיצוני. הכוונה, על פי דברי ההסבר לחוק, היא לכוון את החברות בעת בחירת דירקטורים כך שיביאו לידי ביטוי את מלוא מאגר הכישרונות בציבור. החוק אף מרחיק לכת וממליץ גם כי הרכב הדירקטוריון בחברה ציבורית יגוון בהתחשב גם במגדר המועמד, בנוסף לחובה לגוונו בהתחשב בידע ובניסיון. זוהי הצעת חוק ממשלתית, של הנהגה שמבינה שזוהי הדרך ליצור שינוי אמיתי.
גם בעולם התחילו להפנים את החשיבות של שילוב נשים. בהולנד, לדוגמה, ציינו בפרלמנט כי שיתוף נשים בדירקטוריונים מהווה קידום של שוק העבודה; ספרד רואה בגיוון מגדרי עניין התורם ליעילות תאגידית; בנורווגיה, באמצעות מכסות בחוק ואכיפה אינטנסיבית, חלה האצה מהותית של מינוי נשים עד ל-44% מקרב ההנהלות. עם זאת, בשאר אירופה התזוזה זניחה, כ-1%-2% בשנים האחרונות.
מחקרים של קטליסט, מקינזי ועוד הוכיחו באופן מובהק כי שילוב נשים משפר את הביצועים הפיננסיים בחברות - וכי הוא נוצר רק כאשר קיימת מאסה קריטית של נשים. אשה אחת לבדה לא משפיעה.
גם ספרד והולנד קבעו מכסות, וצרפת נמצאת בהליך חקיקה מתקדם שיחייב יעד של 40% נשים בדירקטוריונים. אך אלה עדיין לא נכנסו לאכיפה מסיבית, ולכן ההשפעה זניחה. מדינות רבות, כמו אוסטרליה, ספרד, פינלנד, שוודיה, הולנד ובלגיה אימצו הוראות קוד ממשל תאגידי הקובעות דרישה לגיוון מגדרי, כאשר אי קיומו מחייב מתן הסבר ("אמץ וגלה").
לחקיקה תהיה השפעה כמו של מזרקה, שתוביל למהלכים נוספים של האצת קידום שוק העבודה, כולל המגמה למתן שכר שווה לבעלי אותם כישורים ויצירת מנוע צמיחה במדינה. מקומנו בתחום אינו עוד אי שם מאחורי הפיליפינים ומונגוליה - בואו נהיה אור לגויים. יש להוציא את ציבור הנשים ממעגל העוני - הן מהוות 70% מעניי העולם - ויש להפנים כי ביטחון קיומי הוא חלק מאסטרטגיה של מדינה, וזו לא נוצרת מאליה. יש צורך באומץ כדי לחולל רפורמות בהתאם לחזון, אך המאמץ שווה - למעננו ולמען דור העתיד.
הכותבת היא שותפה מנהלת במשרד רואי החשבון שטרק את שטרק וחברה בכמה דירקטוריונים
הגיע הזמן לאכוף שילוב נשים בעבודה
איריס שטרק
8.3.2011 / 6:49