לתבוע את הגופים המוסדיים

>> קשה לחשוד בשר המשפטים, יעקב נאמן, כי הוא חוטא בפליטות פה. נאמן, כידוע, הוא לא רק פוליטיקאי בכיר ומנוסה, אלא גם אחד מעורכי הדין הבכירים והמנוסים ביותר בישראל. אי לכך צריך להתייחס במלוא הרצינות לדברים שאמר נאמן לפני שבוע בראיון לתקשורת, בנוגע להצעת חוק שכר הבכירים. "בחוק החדש אנחנו מחייבים את הגופים המוסדיים לבוא בשלב ההצבעה באסיפה הכללית ולהצביע. זה יחזק את האסיפה משמעותית. כיום, במקרים רבים, המנכ"ל (מנכ"ל החברה הציבורית, מ.א) מרים טלפון למוסדיים וסוגר איתם מראש. יש לי קצת ניסיון, ייצגתי מוסדיים בנושאים הללו".

איזה נאמן דיבר בראיון - נאמן שר המשפטים הממלכתי, או שמא נאמן עורך הדין הממולח, היודע איך הדברים עובדים בשטח באמת? ניתן להניח שזהו עורך הדין שדיבר כאן, ושאמר בפה מלא כי ההצבעות באסיפות הכלליות כיום הן משחק מכור. אי אפשר לסמוך באמת על הגופים המוסדיים שימלאו את חובת הנאמנות שלהם כלפי ציבור העמיתים, החוסכים לפנסיה דרכם.



אם אפילו שר המשפטים חושב דברים גרועים כל כך על הגופים המוסדיים, אין תמה שגם אושיות המגזר העסקי במדינת ישראל יוצאות נגדם. אחד מאנשי העסקים המפורסמים ביותר בישראל, ואיש שהתפרסם לא מעט בשכרו הגבוה דווקא, מקדם כיום ביחד עם סגן שר האוצר, איציק כהן, שינוי בחוק. שינוי שנועד לחזק באמת את ההצבעה באסיפות הכלליות - בכך שתינתן לציבור הזכות לעקוף את המוסדיים, ולהצביע ישירות בעצמו.



ההצעה, בפשטות, היא להעביר את האסיפות הכלליות לאינטרנט, ולאפשר לכל בעל מניות להצביע דרך האינטרנט. זה נכון גם לגבי בעלי מניות, המחזיקים ישירות במניות באמצעות חשבון ניירות ערך בבנק, וגם לגבי בעלי מניות, המחזיקים במניות בעקיפין באמצעות החזקה של קופת הגמל/ביטוח המנהלים/קרן הפנסיה שלהם באותן מניות. "לכל אדם יש זכות חוקית להצביע עם המניות שבבעלותו", מסביר איש העסקים המפורסם. "גם אם המניות מוחזקות עבורו באמצעות גוף מוסדי. בסוף, זה הכסף שלו שקנה את המניה, ולכן זכותו להיות מעורב בהצבעה".



ההערכה היא שהעברת ההצבעות לאינטרנט תגביר מאוד את נוכחות הציבור הרחב באסיפות, משתי סיבות. האחת, הציבור הרחב מחזיק לעתים במניות בסכומים נמוכים, ובעבור סכומים כאלה לא כדאי לו כיום להטריח את עצמו לאסיפה כללית, המתנהלת במשרד כלשהו. כאשר ההצבעה תתקיים באינטרנט לא תהיה יותר שאלה של טרחה, ובעלי מניות רבים ישמחו להצביע.



הסיבה השנייה היא שציבור העמיתים בקופות הגמל יוכל להצביע עבור עצמו, שלא באמצעות התיווך של מנהלי הגופים המוסדיים. בכך יישמע באסיפות קולו הישיר של הציבור, ולא קול האינטרסים של מנהלי הגופים המוסדיים - שמרביתם קשורים בקשרים עסקיים שונים (או מקווים לקשור קשרים עסקיים כאלה) עם החברות הציבוריות, ובכל מקרה מרביתם משתכרים בעצמם שכר גבוה ולכן אין להם סיבה להילחם נגד שכר הבכירים. העיוות הנורא של "שאלת הנציג" - המייצג את עצמו, ולא את החוסכים שלו - ייפתר.



ההצעה מעוררת שאלות טכניות וטכנולוגיות, כולן כנראה ניתנות לפיתרון. עם זאת, ההצעה מעוררת שאלה אחת עקרונית, חסרת פיתרון - אם איננו סומכים על הגופים המוסדיים בהצבעה באסיפות הכלליות, בשל החשד כי המוסדיים פועלים מתוך ניגודי עניינים, מדוע אנחנו סומכים עליהם כאשר הם משקיעים את כספי הציבור במניות ובאגרות החוב של החברות השונות? ממילא, ניגוד העניינים בשעת הצבעה באסיפה כללית הוא קטן בהרבה מניגוד הענינים בשעת ההחלטה באיזו חברה משקיעים את הכסף, וגם הנזק של השקעת נכסי הציבור מתוך שיקולים זרים הוא כבד בהרבה.



ההצעה להעביר את האסיפות הכלליות לאינטרנט, לפיכך, היא חשובה ויכולה לקדם את הדמוקרטיה באסיפות הכלליות. אבל, ההצעה אינה מתמודדות עם הבעיה היסודית - חוסר האמון המתמשך בנקיון כפיהם של גופים המוסדיים, במדינה קטנה, צפופה, עמוסת פירמידות עסקיות וטייקונים השולטים בהן.



פיתרון הבעיה באופן יסודי, לפיכך, מחייב התמודדות עם בעית הריכוזיות המשקית בישראל וביזור כוחן של הפירמידות. במקביל, הוא מחייב מתן אפשרות לתבוע את הגופים המוסדיים. לא רק מסלול עוקף מוסדיים אנחנו צריכים, אלא גם מסלול הולם במוסדיים - גם בשל הצבעות הזויות שלהם באסיפות הכלליות, וגם בשל השקעות גרועות שהם עושים עבורינו. מורא הציבור, גם דרך הדמוקרטיה באסיפות הכלליות וגם דרך בית המשפט, הוא כנראה האמצעי היחיד שיכול להבטיח כי המוסדיים במדינת ישראל אכן ישרתו את טובת הציבור - ולא את טובתם שלהם.