>> אין צורך להכביר מלים על תרומתה של פייסבוק למהפכה במצרים או לאירועים בשאר מדינות ערב. די להיזכר שאחד הכינויים למהומות הוא "מהפכת פייסבוק". אבל לא רק פייסבוק תרמה למהפכה - המהפכה תרמה כמובן גם לפייסבוק: היא חיזקה את מעמדה של הרשת החברתית ככלי משמעותי ומשפיע. ואולם מה שקרה ביום חמישי האחרון חורג אפילו מכך.
ביום חמישי הודיע ראש ממשלת מצרים, אחמד שפיק, שהוא נכנע לדרישות תנועות המהפכה ומתפטר. ההתפטרות עצמה אינה מענייננו כאן. מה שמעניין הוא הדרך שבה בחר שפיק להודיע על כך לעם המצרי - הוא לא עשה זאת באמצעות הטלוויזיה הממלכתית או הרדיו - הוא עשה זאת דרך פייסבוק. תנועות המהפכה הגיבו גם הן להודעה דרך פייסבוק. בכך, לראשונה אולי בהיסטוריה, פייסבוק לא הצטרפה לאמצעי תקשורת ההמונים המסורתיים, אלא החליפה אותם לחלוטין.
כוחה של פייסבוק באינטרנט ידוע: היא האתר הצומח ביותר ברשת, האתר שבו מבלים הגולשים את הזמן הארוך ביותר, והשבוע דווח כי היא תעבור את יאהו בהכנסות ממודעות באנר (היא עדיין מכניסה הרבה פחות מגוגל, שמתפרנסת ממודעות חיפוש). פייסבוק היא למעשה אינטרנט בתוך אינטרנט, היא המציאה אותו מחדש.
אבל איננו מדברים כאן על פייסבוק כשירות אינטרנט, אלא על פייסבוק כאמצעי תקשורת. עד כה, חשבנו על פייסבוק כאמצעי תקשורת בין-אישית - שיחות אחד על אחד או תקשורת בינינו לבין החברים שלנו. ההודעה של ראש ממשלת מצרים מלמדת אותנו שצריך להתייחס לפייסבוק גם כאמצעי תקשורת המונים לכל דבר - שבו מסר עובר מנקודה אחת להמוני אנשים. זוהי סביבה שלה היתה מלכה אחת בלתי מעורערת ב-60 השנים האחרונות - הטלוויזיה. האם פייסבוק היא מדורת השבט החדשה? בהרבה מובנים כן. היא המקום שבו נמצאים כולם. הם גם נמצאים שם הכי הרבה זמן. לכן, אם ברצונכם להעביר מסר בתפוצה רחבה ככל שניתן, לעשות זאת בפייסבוק הוא היקש לוגי מתבקש.
האיום על ערוצי הטלוויזיה אינו מיידי. ראשית, פייסבוק עדיין עסוקה בהשתלטות על האינטרנט. שנית, היא אינה יצרנית של תכנים ולא נראה שתהיה כזו בעתיד הנראה לעין. עם זאת, ערוצי הטלוויזיה שולטים הן בתכנים והן בפלטפורמה. פייסבוק נהפכת לפלטפורמה חלופית - כל מי שמשתמש בה כרגע כאמצעי הפצה צריך לזכור שבטווח הארוך ייתכן שהוא מאכיל את המפלצת שתטרוף אותו.
בין פייסבוק לטלוויזיה יש הרבה מאוד הבדלים, אבל אחד מהם חשוב לציין כאן: בניגוד לטלוויזיה, פייסבוק היא פלטפורמה שבה אין לאיש מהצדדים יתרון על הצד השני. בעולם הישן, ראש ממשלת מצרים היה נואם בטלוויזיה בזמן ובמקום הנוחים לו. בפייסבוק, הממשלה ותנועות המהפכה שווים זה לזה. השאלה היא רק למי יש יותר חברים.
מדוע פייסבוק מאיימת על הטלוויזיה
גדי להב
8.3.2011 / 6:49