הזדמנויות ההשקעה בתקופת הביניים של ענף חיפושי הגז והנפט בישראל

>> עם גילויו של מאגר תמר החל עידן חדש בענף חיפושי הנפט והגז בישראל. שחקנים חדשים הבינו כי ייתכנו "אוצרות" במימי הים התיכון ונכנסו לענף. בראייה היסטורית במקומות אחרים בעולם, אנו רואים כי אחרי תגליות בסדר גודל כמו אלה שהתגלו אצלנו - לאחר כמה שנים, שחקנים אסטרטגיים גדולים הם הבעלים העיקריים של בארות הנפט והגז הגדולות והמפיקות.

עם זאת, תקופת הביניים - מהגדרת האזור כמעניין (גילוי תמר ולוויתן אצלנו) ועד להימצאותן של בארות גדולות ומפיקות - מתאפיינת בפעילות ערה של מיזוגים ורכישות על ידי גופים פיננסיים או חצי אסטרטגיים, כלומר גופים בעלי הבנה בענף אבל בלא פעילות גלובלית של בעלות על נכסים בתחום או הון של מיליארדי דולרים. בשנה וחצי האחרונות אנו עדים לפעילות ערה כזו אצלנו. פעילות שמתדלקים אותה כמה מניעים:



1. חלוקת סיכונים - ההשקעה בקידוחים ימיים ובפיתוח רישיונות עד לקידוח (סקרים סיסמיים וכו') היא רבה, וקבוצות מעוניינות להכניס שותפים כדי להקטין סיכונים.



2. רגולציה 1 - הממונה על הנפט במשרד התשתיות הקשיח באחרונה את תנאי קבלת הרישיונות, מה שהביא לכך שיש קבוצות שצריכות להכניס שותפים בעלי יכולת פיננסית (נדרשת הוכחת יכולת פיננסית מזומנית של כ-50 מיליון שקל לקידוח ימי).



3. "החלפות" - קבוצות מעוניינות לחלוק סיכון (מניע 1) ותוך כדי כך לבנות פורטפוליו של רישיונות, וכך נוצרות עסקות של החלפת חלקי רישיונות בין הקבוצות.



4. רגולציה 2 - קבוצות מסוימות (בעיקר החברות בקונסורציום נובל) מחזיקות רישיונות מעל לרף שמתיר הממונה על הנפט וצריכות "להיפטר" מרישיונות או מחלקים של רישיונות.



5. כניסה של שחקנים אסטרטגיים מחו"ל - ידע (בעיקר כמפעילים של קידוחים) והון.



דלק לעסקות



כמה מהמניעים חופפים ויש עסקות שבהן נמצא יותר ממניע אחד לביצוע עסקה. את מניע 1 ניתן למצוא בעיקר ברישיונות הדורשים השקעה בתחזוקה (כדי שלא יילקחו על ידי המדינה), ולכן רצוי לחלוק את ההשקעה עם גופים נוספים בענף. למשל, כניסת הכשרה אנרגיה לרישיון דניאל של ישראמקו. עסקה זו היא גם פועל יוצא של מניע 3 - בעוד הכשרה קיבלה (רכשה עבור עלות) חלק בדניאל, ישראמקו קיבלה אופציה ברישיון שרה.



מניע 2 דן בהכנסת משקיעים או בעלי הון לצורך תמיכה בתקנות החדשות יחסית. תקנות אלה מדברות על הון עצמי מזומני בשיעור ניכר. למשל, חברת שמן גייסה הון ממשקיעים כדי לעמוד בדרישות הרגולטור בעת בקשת העברת הרישיון אליה. יש לשים לב, כמובן, כי גם בלא דרישות הרגולציה החברות והשותפויות היו צריכות לגייס הון לצורך הפעילות ברישיונות - אם כי יש להניח שהון זה היה מגויס בשלבים, ולא בסכומים כה גבוהים כבר בשלב קבלת הרישיון.



במניע 4 נתקלנו באחרונה, כשנודעה החריגה של קבוצת דלק מהאחזקה המותרת בכמה רישיונות (התקנות מדברות על מקסימום 12 רישיונות שבהם מותרת אחזקה של 25% ויותר). בעקבות חריגה זו, הכניסה הקבוצה באחרונה שותפים לכמה רישיונות (רותי, אלון, קרן ואביה).



את המניע ה-5 ניתן להדגים באמצעות עסקות של חברת - atp חברה בגודל בינוני בתחום הקידוחים, שנכנסה לישראל כמפעילה של רישיונות ובעלים של חלקי רישיונות, למשל בשמשון.



אני מעריך כי נהיה עדים בקרוב לכניסה מאסיבית של שחקנים אסטרטגיים לתחום בישראל. שחקנים רבים מהסוג הזה כבר בוחנים עסקות הפעלה ושותפות ברישיונות ואין ספק כי התחום לא יישאר בלא תחרות בעבור נובל, atp ,cdc, קבוצת 555 ואחרים - ונראה עסקות רבות בתחום בשנים הקרובות. השילוב בין הצורך בידע והון לבין האטרקטיביות של התחום בישראל בעיני שחקנים זרים יספק דלק (ונפט וגז...) לעסקות מסוגים שונים.



-



הכותב הוא מנכ"ל דש איפקס מיזוגים ורכישות