מומחי נדל"ן: תוכניתו של נתניהו תגרום להרס

ראשי רשויות ומומחים לתחום התכנון ובנייה אומרים כי הוועדה החדשה של נתניהו נראית כמו עוד ניסיון של הממשלה ליצור פתרון למצוקת הדיור ולפרסם אותו לציבור עוד לפני שהבשיל. לדבריהם, מטרתה של הוועדה היא לעקוף את הבירוקרטיה של ועדות התכנון - ועדיין לא ברור באילו ועדות מדובר. מה שבטוח הוא שהוועדות המקומיות והמחוזיות לא ישמחו על ההתערבות הבוטה בעבודתם.

"מרוב ועדות ודיבורים לא עושים כלום. כל הזמן מקימים ועדות. סתם להפריח סיסמאות, עם סיסמאות לא פותרים שום דבר", מוחה מוטי ששון, ראש העיר חולון. "לא צריך להקים עכשיו עוד ועדה. נתניהו יכול במקום זאת להאציל יותר סמכויות לרשויות המקומיות ולחזק את הוועדות הקיימות. הוועדה הזו תבוא במקום מי ומה? במקום ועדה מקומית, הוועדה המחוזית? אם נתניהו רוצה לדאוג לזוגות הצעירים, שילמד מיצחק רבין, שהעמיד קרקעות מדינה לזכאי משרד השיכון עם הנחות של 91% מערך הקרקע, ואז החברות הכלכליות של הרשויות בנו אותו. זה הוציא אלפי יחידות לשוק".

מאחר שרב הלא ידוע על מה שברור בוועדה החדשה שמקים נתניהו, נזכרים גורמים בשוק ב-ול"לים שהוקמו בשנות ה-90 - ועדות שנועדו להזריק לשוק אלפי דירות נוכח גלי העלייה מברה"מ שהתפרקה. מנכ"ל התאחדות הקבלנים, מוטי כידור, ציין בתגובה לתוכנית ראש הממשלה, כי הוא מברך את נתניהו על היוזמה, ובהתאחדות קוראים זה כמה חודשים להחזיר את ה-ול"לים כדי להאיץ את קצב אישור התוכניות והבנייה - מהלך שאכן הוכיח את עצמו ואיפשר בניית עשרות אלפי יח"ד בשנה".

עם זאת, לא כל הקבלנים תמימי דעים בקשר להצלחת ה-ול"לים. מנכ"ל חברת אשדר, ארנון פרידמן, אומר כי לוועדות שעליהן מדבר נתניהו יש סיכוי לקצר הליכי אישור תוכניות, אך יש לזכור מה אירע בשנות ה-90, כשהוקמו ועדות דומות להן. היה לכך פן חיובי וגם פן שלילי. "ה-ול"לים של שנות ה-90 קיצרו את הזמן לאישור תוכניות, בכך שהממשלה הקציבה לוח זמנים קצר להגשת תגובות לתוכניות. התוצאה היתה חיובית, כי תוכניות אושרו ויצאו לפועל תוך זמן קצר. מצד שני, כשלא הוגשו תגובות והתנגדויות לתוכנית מפאת הזמן הקצר שהוקצב לכך, אושרו תוכניות לא מושלמות".

סוגיה בעייתית נוספת שאליה מתייחס פרידמן נוגעת להרכב חברי הוועדה שתקום. "אם הוועדות שיקומו יחליפו את הוועדות המקומיות ללא נציג מקומי, תקום צעקה בקרב הרשויות המקומיות, ואחר כך יישאר סימן שאלה גדולה אודות שיתוף הפעולה של הרשויות עם התוכניות שאושרו ואם הם יספקו להן היתרי בנייה".

פרידמן סבור כי הפתרון הנכון יותר לבעיה הוא תגבור הוועדות הקיימות בכוח אדם הולם, ולא בהקמת ועדות חדשות. "הביורוקרטיה היא לא רק תוצאה של אנשים שלא עושים את העבודה שלהם, אלא גם תוצאה של מערכת עמוסה. לא בטוח שוועדה אחת שתקום תהיה הפתרון לבעיות. במקום להקים עוד ועדה, צריך לוודא שבוועדות הקיימות יהיה תגבור הולם של כוח אדם, לעבור על אותם גורמים שמעורבים באישורי תוכנית ולתגבר כל אחד מהם".

דבריו של פרידמן מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שבחודשים האחרונים עדיין לא מונה מחליף למנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, שמאי אסיף, ובמחוז מרכז חסר מנהל, לאחר שד"ר שוקי אמרני מונה למנכ"ל בפועל של משרד הפנים.

בחברה להגנת הטבע ובמטה לתכנון אחראי קיבלו את יוזמת נתניהו באכזבה: "במקום לממש את 200 אלף יחידות הדיור המאושרות שעליהן הצביעו דו"חות משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל, שמימושן יוביל להקלה מיידית על מצוקת הדיור, נתניהו מבקש להקים עוד ועדה מיותרת שתוביל לפגיעה בזכויות הציבור ובשטחים הפתוחים. את תוצאותיהן ההרסניות של הוועדות לדיור לאומי משנות ה-90 עדיין ניתן לראות בשטח, ואת השלכותיהן חלק מתושבי ישראל מרגישים על בשרם מדי יום".

עו"ד נעמי וייל, שמתמחה בתכנון ובנייה וידועה כמי שבדרך כלל מייצגת את הצדדים המתנגדים לתוכנית בנייה, אמרה כי "התוצאה של ה-ול"לים היתה שחלק מהתוכניות שאושרו על ידיהן היו גרועות ביותר וחפוזות, ומוסדות התכנון אפילו עשו שימוש במסגרת של הול"ל לפרויקטים שכלל לא היו רלוונטיים לאותן מטרות, כמו הקמת מרכזים מסחריים. הממשלה לא ממציאה את הגלגל כעת. לפי אותה שיטה, ועדות התכנון ידלגו על הוועדה המקומית, ומי שיאשר את התוכניות תהיה הוועדה המחוזית בלבד, עם ייצוג למהנדס הוועדה המקומית בלבד.

"כל הגישה הזו אינה מתיישבת עם מבנה הרפורמה לחוק התכנון והבנייה. כנראה קל מאד לשלוף רצפט שכבר נמצא במגירה ולמחזר את כל המתכונת הזו. המגמה הזו לא נכונה. הדבר היחיד שיש לעשות זה לתגבר את הכוח המקצועי והחרוץ לצורך זה. התפקוד של הוועדות האלה, נכון להיום, הוא לקוי. אין מספיק כוח אדם, הישיבות מתקיימות פעם בשבוע או במקרה הפחות טוב פעם בשבועיים או שלושה, והן לעולם לא מתחילות בזמן. כל חקיקה חדשה בסופו של דבר מייצרת המון הליכים, ולכן יותר נכון להשקיע במאמצים לתגבור המערכות הקיימות".

מתנגדת נוספת לוועדה החדשה היא פרופ' רחל אלתרמן, היועצת של ועדות הכנסת לענייני הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. "החלטת הממשלה לא תואיל בהרבה, ועשויה אף לגרום לנזקים. אני חקרתי בשנות ה-90 את ה-ול"לים, ומצאתי שהם אכן החישו את מהירות התכנון, אך רק לזמן קצר בלבד של שנה עד שנה וחצי. זה לא יקרה עכשיו, כי המשבר שקיים בדיור שונה באופן מהותי מהמשבר שהיה אז. קבלת ההחלטות בזמנו נבעה מחשש לקריסת מערכות כללית של המדינה, היות שאז אוכלוסיית ישראל מנתה 4.5 מיליון נפש והיתה ציפייה לכניסה של עד 3 מיליון איש תוך שלוש שנים - דבר ששום מדינה לא התמודדה אתו. זה לא מה שקורה כעת, ולכן החלטת הממשלה עשויה לגרום להרס סביבתי, למתחים עצומים ואף למשבר כלכלי ממש.

"החלטת הממשלה ל-ול"דים היא אנלוגית ל-ול"לים - הם חושבים שזה יפתור את הבעיות, אך יש הבדל עצום: אין כיום משבר ואין קריסה. האוכלוסייה והוועדות המקומיות חזקות הרבה יותר, ואם ההחלטה תשפיע, זה יהיה רק באזורי פריפריה - שם הוועדות המקומיות חלשות יותר ועשויות להיכנע לדרישות הממשלה. בפריפריה אנחנו עשויים לראות הקמת מגדלים - דבר שיוביל לאסון גדול".