שנת 2010 היתה הגרועה ביותר בעשור האחרון מבחינת גיוסי הון, ובמשך השנה האחרונה כלל לא גויס הון, בדומה ל-2003 ו-2009, כך קובעת חברת המחקר ivc-online בדו"ח חדש המתפרסם היום. לטענת ivc, המשבר הפיננסי הגלובלי בסוף 2008 שבו המשקיעים המוסדיים נפגעו בצורה חמורה, היה הגורם העיקרי שעיכב את גיוסי ההון לקרנות חדשות.
בשנת 2009 רק 234 מיליון דולר גויסו על ידי קרנות הון הסיכון הישראליות, כש-200 מיליון דולר מהסכום גויסו על ידי קרן סקויה ישראל. למרות שיפור ניכר בסביבה המקרו כלכלית של ישראל בשנת 2010, קרנות הון הסיכון הישראליות לא הצליחו לגייס הון חדש במשך השנה. מגמת גיוסי קרנות הון הסיכון בישראל תואמת למגמה בארה"ב, כשבשנת 2010 היתה ירידה של כ-50% בסך הגיוסים של קרנות הון סיכון בארה"ב בהשוואה ל-2009.
עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה ב-kpmg סומך חייקין אומר: "בדומה לתעשיית הון הסיכון בעולם, התעשייה בישראל חווה שינוי משמעותי לאחר שהתשואה שראו המשקיעים בקרנות במהלך העשור האחרון היתה שלילית ונמוכה יותר מתשואה של מדדים אחרים בשווקים הפיננסים. עדיין, בראייה של 20 שנה לאחור, התשואה בתחום הינה ללא תחרות. אנחנו מאמינים שבתום תהליך השינוי שתעשיית הון הסיכון בעולם עוברת, ישראל תצא מחוזקת. המגמה בתחום הון הסיכון בעולם היא לבצע יותר השקעות מחוץ לארה"ב מאשר בעבר. אנחנו מאמינים שישראל תזכה לפירות השינוי הזה ובעתיד הקרוב יזרמו לישראל כספים נוספים מקרנות שעד היום פחות השקיעו בישראל".
במבט קדימה, התחזית של ivc לגבי גיוסי הון אופטימית יחסית, לנוכח התחזיות החיוביות לכלכלה המקומית והיוזמה הממשלתית להמריץ את ההשקעות. בתחילת 2011 משרד האוצר הכריז על תוכנית לעידוד השקעות של גופים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות. התוכנית צפויה להגביר את נתח השקעות המוסדיים לכ-220 מיליון דולר בשנים 2011-2012.
עם זאת קובי שימנה, מנכ"ל ivc, מזהיר כי המצב הינו קריטי ביותר. "ללא שיפור ניכר, המצב הנוכחי מאיים על יכולת ההישרדות של חברות היי-טק רבות שלא מצליחות לגייס הון. מלבד זאת קרנות הון סיכון לא יצליחו לממן חברות חדשות, או במקרים מסוימים אף לתמוך בחברות הפורטפוליו שלהן. התוכנית הממשלתית לעידוד השקעות הגופים המוסדיים בקרנות הון סיכון מקומיות אמורה להוביל לעליה גם בגיוסי קרנות חדשות וגם בהשקעות טכנולוגיות". שימנה אף מזהיר כי "למעשה, עיקר ההשפעה של התוכנית הממשלתית תורגש רק בשנת 2012, מכיוון שקרנות הון הסיכון הישראליות חייבות קודם לגייס נתחי הון משמעותיים של 60% מההיקף הכולל של כל קרן, ממשקיעים זרים. המשימה הזאת נראית כרגע מאתגרת ביותר עבור קרנות הון הסיכון הישראליות".
ההערכה היא שבמהלך 2011 תגויס לפחות קרן ייעודית אחת לביוטכנולוגיה שתיכלל בתוכנית ממשלתית לעידוד סקטור מדעי החיים. בנוסף, נראה כי יגויסו לכל הפחות קרן הון סיכון חדשה וקרן ייעודית להשקעות סיד או קרן אנג'לים.
לדברי סלע, "כיום חסרים בתעשיית הון הסיכון בישראל שני שחקנים מאוד משמעותיים הנמצאים בשני הקצוות של מחזור החיים של חברות: קרנות המתמחות בשלב הסיד וקרנות המתמחות בשלב הצמיחה. הנתונים מראים שקרנות ישראליות שהתמחו בתחום צר יותר בתעשייה כגון תוכנה או מכשור רפואי, הראו תשואה גבוהה יותר מקרנות שהיו רב תחומיות. לדוגמה, תחום המוליכים למחצה בישראל הינו תחום שהתמחות בו יכולה להניב תשואה גבוהה יותר לעומת כלל התעשייה. אנחנו מאמינים שכחלק מהשינוי שהתעשייה בארץ עוברת, ייווצרו קרנות קטנות יותר שיבחרו להתמקד בתחומים או שלבים אשר יבדלו אותן משאר התעשייה, ויהוו גורם משלים לקרנות הגדולות".
לפי הערכות ivc, בתחילת 2011 ההון הפנוי להשקעות של קרנות הון הסיכון הישראליות מסתכם ב-1.4 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, ivc מעריכה כי 230 מיליון דולר יוקצו להשקעות ראשונות, בעוד היתר שמור להשקעות המשך. לפי התחזית, יגייסו קרנות הון סיכון ישראליות בשנת 2011 כ-800 מיליון דולר להשקעות בתעשיית ההיי-טק הישראלית.
קרנות הון סיכון בישראל לא גייסו אפילו דולר אחד ב-2010
גיא גרימלנד
8.3.2011 / 11:47