ירידה בהיקף המסחר בשוק המט"ח בפברואר - הסתכם בכ-111 מיליארד דולר

בבנק ישראל מסקרים את שוק המט"ח המקומי בחודש פברואר ומציינים כי במהלך התקופה התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ-2.4%, ומול האירו בכ-1.4%, וזאת במקביל למגמת היחלשותו של המטבע האמריקאי בעולם מול המטבעות העיקריים.



בנוסף, נרשמה ירידה בתנודתיות בזירת המסחר המקומית במט"ח. סטיית התקן של השינוי בשער החליפין ירדה מ-10.6% בינואר ל-9.5% בחודש החולף. מנגד, עלתה התנודתיות הצפויה המתבטאת בעליית רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר שלא נסחרות בבורסה לניירות ערך מ-9.3% בינואר ל-10.9%.



כמו כן, בבנק מציינים את הירידה ההיקפי המסחר בשוק המט"ח בהשוואה לחודשים האחרונים וקיטון בחלקם היחסי של תושבי חוץ במסחר. כך, נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש פברואר הסתכם בכ-111 מיליארד דולר - נמוך בכ-27.5% לעומת היקף המסחר בינואר ובהשוואה לכ-146 מיליארד דולר בדצמבר. במקביל, נרשמה ירידה של כ-12% בנפח המסחר בעסקות המרה (ספוט ופורוורד), לעומת חודש ינואר, לסך כ-45 מיליארד דולר, כאשר פעילותם של תושבי החוץ בעסקות אלו הסתכמה בכ-19 מיליארד דולר - כ-42% מסך הפעילות במכשירים אלו.



במהלך פברואר רכש בנק ישראל כ-200 מיליון דולר, כלומר קצב יומי של כ-10 מיליון שקל בלבד - היקף נמוך משמעותית מרכישות בתקופה האחרונה אשר הגיעו לקצב רכישות יומי של כ-80 מיליון דולר.



חלקם היחסי של תושבי החוץ בנפח המסחר הכולל היה נמוך יחסית ועמד על כ-51% בהשוואה לכ-60% בינואר וכ-64% בדצמבר 2010 - כתוצאה מעליית רמת הסיכון של מדינות המזרח התיכון על רקע הזעזועים הגיאו-פוליטיים ובעקבות הצעדים המגבילים את זרימת הון זר למשק אשר ננקטו על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר.



בסוף ינואר 2011, פרסם בנק ישראל צעדי מדיניות חדשים בשוק מטבע חוץ ובשוק מכשירי החוב, ביניהן, חובת דיווח חדשה על עסקות במטבע חוץ ובמכשירי חוב וחובת נזילות על עסקות במטבע חוץ. במקביל, הביא משרד האוצר את כוונתו לפעול להשוואת שיעור המס המוטל על תושבי חוץ לזה של תושבי ישראל במכשירי חוב קצרים.