קארן טל: "אם נגרש 400 ילדים לא נוכל להסתכל לעצמנו בעיניים"

“גירוש של 400 הילדים הזרים יביא אותנו למציאות שבה לא נוכל להתבונן לא בעיני עצמנו ולא בעיני העולם. הגברים והנשים סביב שולחן הממשלה צריכים אומץ לקבל החלטה שלא תהיה על גבם של הילדים" אמרה קארן טל מנהלת קמפוס ביאליק-רוגוזין תל אביב בכנס הנשים של themarker.



טל גם התייחסה לסרט הדוקומנטרי המספר את סיפורו של בית הספר שזכה בפרס האוסקר לאחרונה: “אבק הכוכבים שוקע מהר מאוד. לצד החווייה המדהימה של הזכייה שמראה פנים של חמלה לילד, מצאנו את עצמנו מתמודדים עם סוגיית הגירוש ומעמדם של כוכבי הסרט לא מוסדר. אני פונה בקריאה נרגשת לא לגרש את הילדים. הם חלק מקבוצה של 1,200 ילדים בעלי זהות ישראלית, דוברי שפה שרוצים להתגייס לצבא".



טל תיארה את התהליך שעבר בית הספר בשש השנים האחרונות: "בית הספר ידע בעבר סכנת סגירה, עם הישגי בגרות וגיוס לצה"ל נמוכים מאוד. הורים וילדים לא הביעו בו אמון. כאשר נכנסתי לתפקיד הצבתי חזון לבית הספר: לצד העשייה הפדגוגית, להפוך למוסד לעלייה לרגל שמכבד את כל באי שעריו. עשינו זאת קודם כל בעזרת צות המורים שגילו ניצוץ של חמלה כלפי הילדים. את זה אי אפשר ללמד".



“היינו צריכים למצוא את האיזון בין ישראליות ורב תרבותיות שכן מדובר באוכלוסיה שמשמשת כחצר האחורית של העיר עם 60% ומעלה חד משפחות הוריות, מצב כלכלי קשה, ודור ראשון ללמידה. בעבר 28% היו זכאים לבגרות וכיום 72%, שיפרנו את אחוז הגיוס לצה"ל. ילד שמתגייס לצבא או שירות לאומי אומר אני לא חש מנוכר כלפי המקום הזה.



אחד העקרונות שיישמה טל היה הרצף הטיפולי לפיו שערי בית הספר פתוחים לרווחת הילדים מבוקר עד ליל כולל ארוחות, מורים שנותנים שיעורים פרטיים, וחבירה של חברות היי טק שנותנות שיעורים טכנולוגיים: “הילדים לא נשלחים הביתה אחרי שעות הלימודים אלא משאירים אותם במסגרת שנותנת משמעות עבורם. אם לוקחים אחריות על הצרכים הלימודיים הרגשיים והחברתיים ונותנים מעטפת של מענים צפופה אפשר להגיע לשיפור. גם אם לא כהרף עין".



בנוסף, הילדים מקבלים מספר ארוחות ביום ונהנים מפיתוח אישי: “ילד לא יהיה רעב אלא יישב סביב שולחן במקום שמכבד אותו וחווה פיתוח של דיאלוג. לשאול את הילדים מה הם רוצים כדי להתפתח, אם זה ריקוד או מחשבים. לימדנו אותם לא להתבייש בזהות שלהם, אלא לספר וללמד אותנו על התרבות שלהם. זה יוצר תחושה של משפחתיות".



גורם נוסף החיוני להצלחת בית הספר הוא התייחסות גם להורי התלמידים: “אותם הורים שבדרך כלל רואים אותם מנקים בתים או במטבח של המסעדה. בדקנו מה הצרכים שלהם - הם בעיקר רוצים ללמוד עברית ושהילדים יקבלו השכלה".



טל הצביעה על המורים כגורם חשוב: מדובר באנשים מצוינים ומחוייבים. צריך לאתגר אותם ולתת להם אופק". טל ציינה כי חלק ממורי בית הספר הפכו למנהלים בבתי ספר ברחבי העיר תל אביב.



"המרכיב החשוב הוא שיתוף הפעולה, אי אפשר לעשות את הדברים הללו לבד. שיתוף הפעולה מחייב להציב חזון ולהתבונן נכוחה. יש שותפות אמיצה של העירייה, בית ספר כמו רוגוזין לא יכול היה להתקיים במקום אחר בארץ, וזאת בזכות עיריית תל אביב והעומד בראשה. קיימת שותפות אמיצה גם עם משרד החינך שעושים מעל ומעבר וזאת בזכות דגל היזמות של בית הספר. קיימת גם התגייסות יוצאת דופן של המגזר השלישי של המתנדבים, של עמותות - שממוקדים בקידום הילדים והקהילה שלהם. האנשים הללו מביאים מהכישורים שלהם ומתחייבים לתת לילדים. ביחד אנחנו אומרים לילדים שמותר להם לחלום".