גלי רוס: "כיזמת אני צריכה לייצר לעצמי הזדמנויות וזו הדרך הטובה ביותר לתרגל שוויון"

פאנל יזמות בועטות בהנחיית טלי חרותי-סובר, עורכת מדורי ניהול, יזמות וקריירה themarker, הביא לבמה 4 נשים, יזמות, שדרך סיפורן האישי ביקשו לתת טיפים לנשים בתחילת דרכן שרוצות לפרוץ לעולם העסקים.



גלי רוס: "כל אחת שיכולה להיות תומכת, יועצת או להוות דוגמא – צריכה לעשות זאת זה ולסייע לאחרות"



"כילדה גדלתי בבית של 5 בנות וחמישה בנים - האיזון המגדרי היה נוכח כל הזמן", סיפרה גלי רוס, 32, מאורסת טרייה מת"א, מייסדת ומנכ"ל חברת הייטק ראזוס. "אני לא זוכרת שפינינו יותר כלים, שבישלנו יותר או היינו אחראיות יותר על תפקידים "נשיים" בבית. אני לא זוכרת את נושא המגדר קשור אלי עד גילאים מבוגרים - גם לא ביזמות. תמיד הסתכלתי על כנסי נשים כמשהו מיותר, חשבתי שעדיף להתרכז בעשייה.



עד שגליתי שזכות הקניין למשל, ניתנה לנשים לפני 160 שנה. אז כנראה שיש משמעות אבל היא השתנתה. עד היום המשמעות היתה שיוויון זכויות - קניין, הצבעה, הזכות לקחת גלולה. הכנסים האלה לוקחים אותנו לשלב הבא. משיוויון זכויות לשיוויון הזדמנויות שהוא משהו שיותר קשה להשגה.



הנושא של מה בא קודם היכולת או ההזדמנות מאבד מהמשמעות שלו כיזמת, כי ביזמות אתה כל הזמן במאבק. מהרגע שהחלטת לעשות משהו חדש שלא היה קודם אתה במאבק וזה נכון לכולם גברים ונשים כאחד. כיזמת אני צריכה לייצר לעצמי הזדמנויות וזו הדרך הטובה ביותר לתרגל שוויון.



ועדיין, מה אפשר לעשות? לא יכול להיות שאין דרך לעזור. אף אחד לא מגיע לפסגה לבד. כולם מגיעים עם שותפים והרבה עזרה מהסביבה: יועצים, משפחה, התיכון שאתה הולך אליו, האוניברסיטה - מי שמחנך ומגדל אותך והיועצים שנותנים לך תחושה שאתה יכול לטעות - כאן יש הבדל מגדרי.



ה"לול", אזור הגידול והתמיכה ההדדית הוא משהו טבעי לגברים - הם שירתו יחד ביחידה והם זוכרים אחד את השני ומתורגלים בדחיפה הקטנה, בעזרה, בשמור לי ואשמור לך.



כנשים אנחנו צריכות לתת להזדמנויות. כל אחת שיכולה להיות תומכת, יועצת או להוות דוגמא - צריכה לעשות זאת זה ולסייע לאחרות.



מקבולה נסאר, רווקה, 36, מחיפה, שדרנית רדיו א-שמס



נאסר סיפרה כי החלה את הקריירה כעובדת סוציאלית עם "מודעות משובשת לגבי הזהות הפוליטית והמגדרית".



"ב-95 אחרי הקמת המקלט הראשון לנשים מוכות במגזר הערבי גילינו כל מיני בעיות במגזר, למשל, שנשים ערביות לא יכולות לפנות לבית הדין לענייני המשפחה. לקחתי על עצמי להיות לובי וביליתי 5 שנים בביקורים בכנסת בניסיונות לשכנע חברי כנסת לשנות את המצב. במאבק הזה גילינו שלוקח 5 שנים לשנות סעיף קטן בחוק ושיש צורך להילחם בגופים חזקים כמו ש"ס ובמערכת האיסלמית.



בנוסף גיליתי שמחצית מהנשים הערביות מתחתנות מתחת מתחת לגיל 19 ועשרות מתחתנות מתחת לגיל 17 למרות שיש חוק שאוסר זאת, אין אכיפה. אלו תופעות דומינו. נופל אלמנט ראשון שמבסס את חיי האישה ואחר כך יגיעו תופעות נלוות של אלימות, בעיות בזוגיות חינוך וכו'.



אספתי המון כעס עד שהגעתי לתוכנית הרדיו אבל כשהתיישבתי מול המיקרופון החלטתי שאני לא רוצה להיות חביבת הקהל או דיפלומטית. אני רוצה לדבר על האג'נדה שלי. אני מגוייסת ולא נייטרלית. חשבתי שאחזיק מעמד עד שיזרקו אותי בלחץ המאזינים אבל התברר שלא - למרות שרוב המאזינים שלי הם גברים אני מקבלת המון תמיכה; שמחתי לגלות שהם שומעים מוכנים לדבר ולהשתנות".



יוליה גל, 29, נשואה ואם לילד מת"א, מייסדת יוליה ספא אקספרס



"הגעתי לישראל לפני 11 שנים מאוזבקיסטן ולא הבנתי למה בתחום היופי צריך להזמין תור 3 שבועות מראש. כדי להילחם בזה הקמתי רשת סלוני יופי שמבוססת על הרעיון שהכל 'מעכשיו לעכשיו'. הסניף הראשון נוסד לפני 9 שנים והקונספט היה להוציא את המניקור והפדיקור ממאחורי הקלעים ולהעביר אותו לחלון הראווה. לדעתי הכי חשוב בשביל להצליח זה לייצר חווית איכות, זמינות, מקצוענות, שירות - וכל הזמן להמציא את הגלגל. כך למשל ייסדנו לאחרונה שירות במסגרתו אנחנו מתחייבים לקבל כל לקוח תוך 25 דקות גם אם זה אומר להסיע אותו על חשבוננו במונית לסניף אחר.



אני מאוד מאמינה שמי שלא יודע לחלום לא יכול להצליח. דרושה אמונה עצמית. תעוזה, לא לפחד. בנוסף, כמובן שצריך גם טיימינג ומזל. חשוב להדגיש שהיזמות ופתיחת העסק לא הפריעו לי להקים משפחה, להתחתן ולהביא ילדה - אפשר לעשות גם וגם".



דריה שועלי, 38, בן זוג וילד בדרך, גרה בת"א, מייסדת ומנכ"ל sense of fashion.com



"היום אני בעלת חברה שמעסיקה 14 עובדים בשתי יבשות ושמעצבים וקונים נכנסים אליו מכל העולם. מדובר על עסק שהתחיל מרעיון על נייר והדרך לא תמיד היתה קלה.



אני אומרת לכל אישה שהצליחה בתוך המערכת, התקדמה בתוך ארגון וקיבלה שכר שווה לזה של גברים מקבילים לה בתפקיד - אל תקחו את זה אישית אבל אני מטיפה ליזמות עצמאית. יש לזה חסרונות - זה קשה בצורה בלתי רגילה אבל כשזה מצליח זה נותן לנו אופציה לנייידות כלכלית.
איך עושים את זה? אם יש לכם רעיון טוב כדאי למצוא מישהו שאתם סומכים עליו לספר לו את הרעיון ולבדוק אם הוא נשמע הגיוני. בשלב הבא כדי להמשיך צריך לגייס כסף ולרוב צריך מישהו חיצוני שיעזור פיננסית. זה יכול להיות בן משפחה, בנק או קרן.



השלב הבא הוא לבנות את העסק ולהכניס שותפים - אין סיבה לעשות שום דבר לבד. חשוב להתחיל לאט, להתקדם בהדרגה ולהיות קשוב לעצמך. אל תמהרו לוותר על הנהלת החברה ולהקשיב לאנשים שאומרים שאתן לא יכולות. אנחנו לא מושלמות אבל אפשר למצוא אנשים שישלימו אתכן.



לא פחות חשוב - נטוורקינג – אל תהססו ללכת לאירועים, כנסים, קבוצות, לגשת לאנשים ולהגיד נעים מאוד, להציג את עצמכם, לספר על הרעיון שלכם.



בסופו של דבר כשאת כבר בעלת עסק - אין דבר יותר מספק מזה בעולם. אני מאחלת את זה לכולכן.