>> "כילדה גדלתי בבית של חמש בנות וחמישה בנים - האיזון המגדרי היה נוכח כל הזמן", סיפרה גלי רוס, מייסדת ומנכ"ל חברת ההיי-טק ראזוס, בת 32, מאורסת טרייה מתל אביב. "אני לא זוכרת את נושא המגדר קשור אלי עד גילאים מבוגרים - גם לא ביזמות. תמיד הסתכלתי על כנסי נשים כמשהו מיותר, חשבתי שעדיף להתרכז בעשייה.
"כל זה עד שגיליתי שזכות הקניין, למשל, ניתנה לנשים רק לפני 160 שנה. אז כנראה שיש משמעות למגדר, אבל היא השתנתה. עד היום המשמעות היתה שוויון זכויות - קניין, הצבעה, הזכות לקחת גלולה. הכנסים האלה לוקחים אותנו לשלב הבא: משוויון זכויות לשוויון הזדמנויות - שהוא משהו שקשה יותר להשיג.
"ה'לול', אזור הגידול והתמיכה ההדדית, הוא משהו טבעי לגברים - הם שירתו יחד ביחידה והם זוכרים אחד את השני ומתורגלים בדחיפה הקטנה, בעזרה, ב'שמור לי ואשמור לך'. כנשים אנחנו צריכות לתת הזדמנויות. כל אחת שיכולה להיות תומכת, יועצת או להוות דוגמה - צריכה לעשות זאת".
מקבולה נסאר, שדרנית רדיו א-שמס, רווקה בת 36 מחיפה, סיפרה כי התחילה את הקריירה כעובדת סוציאלית. "ב-1995, אחרי הקמת המקלט הראשון לנשים מוכות במגזר הערבי, גילינו כל מיני בעיות במגזר. למשל, שנשים ערביות לא יכולות לפנות לבית הדין לענייני המשפחה. ביליתי חמש שנים בביקורים בכנסת בניסיונות לשכנע חברי כנסת לשנות את המצב. במאבק הזה גילינו שלוקח חמש שנים לשנות סעיף קטן בחוק ושיש צורך להילחם בגופים חזקים כמו ש"ס והמערכת האיסלמית.
"בנוסף גיליתי שמחצית מהנשים הערביות מתחתנות לפני גיל 19 ועשרות לפני גיל 17. אף שיש חוק שאוסר זאת, אין אכיפה. אלה תופעות דומינו: נופל אלמנט ראשון שמבסס את חיי האשה ואחר כך מגיעות תופעות נלוות של אלימות, בעיות בזוגיות ובחינוך ועוד.
"אספתי המון כעס עד שהגעתי לתוכנית הרדיו, אבל כשהתיישבתי מול המיקרופון החלטתי שאני לא רוצה להיות חביבת הקהל או דיפלומטית. אני רוצה לדבר על האג'נדה שלי. אני מגויסת ולא נייטרלית. חשבתי שיזרקו אותי בלחץ המאזינים אבל התברר שלא - למרות שרוב המאזינים שלי הם גברים אני מקבלת המון תמיכה; שמחתי לגלות שהם שומעים את דברי, מוכנים לדבר ולהשתנות".
יוליה גל, מייסדת יוליה ספא אקספרס, בת 29, נשואה ואם לילד מתל אביב, סיפרה: "הגעתי לישראל לפני 11 שנים מאוזבקיסטן ולא הבנתי למה בתחום היופי צריך להזמין תור שלושה שבועות מראש. הקמתי רשת סלוני יופי שמבוססת על הרעיון שהכל מעכשיו לעכשיו.
"אני מאוד מאמינה שמי שלא יודע לחלום לא יכול להצליח. דרושה אמונה עצמית ותעוזה - אסור לפחד. בנוסף, כמובן שצריך גם תזמון טוב ומזל. חשוב להדגיש שהיזמות ופתיחת העסק לא הפריעו לי להקים משפחה, להתחתן ולהביא ילדה לעולם - אפשר לעשות גם וגם".
דריה שועלי, מייסדת ומנכ"לית אתר האופנה sense of fashion.com, בת 38 מתל אביב עם בן זוג וילד בדרך, סיפרה: "כיום אני בעלת חברה שמעסיקה 14 עובדים בשתי יבשות, עם אתר שמעצבים וקונים נכנסים אליו מכל העולם. מדובר בעסק שהתחיל מרעיון על נייר והדרך לא תמיד היתה קלה.
"אני אומרת לכל אשה שהצליחה בתוך המערכת, התקדמה בתוך ארגון וקיבלה שכר שווה לזה של גברים מקבילים לה בתפקיד - אל תקחו את זה אישית, אבל אני מטיפה ליזמות עצמאית. יש לזה חסרונות - זה קשה בצורה בלתי רגילה - אבל כשזה מצליח, זה נותן לנו אופציה לניידות כלכלית.
"איך עושים את זה? אם יש לכן רעיון טוב כדאי למצוא מישהו שאתן סומכות עליו, לספר לו את הרעיון ולבדוק אם הוא נשמע לו הגיוני. בשלב הבא צריך לגייס כסף ולרוב צריך מישהו חיצוני שיעזור מבחינה פיננסית. זה יכול להיות בן משפחה, בנק או קרן. השלב הבא הוא לבנות את העסק ולהכניס שותפים - אין סיבה לעשות שום דבר לבד. חשוב להתחיל לאט, להתקדם בהדרגה ולהיות קשוב לעצמך. אל תמהרו לוותר על הנהלת החברה ולהקשיב לאנשים שאומרים שאתן לא יכולות. אנחנו לא מושלמות אבל אפשר למצוא אנשים שישלימו אותנו.
"לא פחות חשוב - נטוורקינג. אל תהססו ללכת לאירועים, לגשת לאנשים, להציג את עצמכן ולספר על הרעיון שלכן".
מרתון יזמות בועטת
מנחה: טלי חרותי-סובר, עורכת מדורי ניהול, יזמות וקריירה themarker
דריה שועלי, מייסדת ומנכ"ל sense of fashion.com
גלי רוס, מייסדת ומנכ"ל חברת היי-טק רזוס
מקבולה נסאר, שדרנית רדיו א-שמס
יוליה גל, מייסדת יוליה ספא אקספרס
"כנשים, אנחנו צריכות לתת הזדמנויות"
מאת עידו סולומון
9.3.2011 / 7:05