דיסקונט מוכר את החוב של מנהרות הכרמל - שמסתכם במיליארד שקל

>> שלושה חודשים לאחר חנוכתו של פרויקט מנהרות הכרמל בחיפה מנסה גוף ראשון לקצור את פירות השלמתו המהירה. ל-themarker נודע כי בנק דיסקונט מציע למכירה את החוב הפיננסי שהעמיד לטובת יזמי הפרויקט בהיקף של כמיליארד שקל.



בימים האחרונים החל דיסקונט ברוד שואו בקרב הגופים המוסדיים בשוק ההון. זאת, במטרה לגלגל את האשראי שנתן לפרויקט למנהלי חוב ארוך טווח, תוך גביית פרמיה בגין ליווי הפרויקט בתקופת ההקמה.

בנק דיסקונט מחזיק ב-90% מהחוב בפרויקט, שנאמד בהשקעה של כ-1.4 מיליארד שקל. ב-10% מהחוב מחזיקה הראל ביטוח, שהעמידה לפני שנתיים לזכיינית הפרויקט מימון ביניים (מזנין) בסך 120 מיליון שקל - שהוסב בתום תקופת ההקמה לחוב בכיר. ככל הידוע, הראל אינה מצטרפת לדיסקונט ברוד שואו ותשמור לפי שעה על אחזקתה.



המהלך שאליו יצא דיסקונט בוצע כבר בעבר בפרויקטי p.p.p (שיתוף פעולה ציבורי-פרטי) דוגמת מתקן ההתפלה באשקלון (בנק לאומי) וכביש הרוחב 431 (בנק הפועלים). בפרויקטים אלה ניהל הגוף הבנקאי את חוב הפרויקט, נשא במימונו בתקופה המסוכנת יחסית של ההקמה, ולאחר השלמתו מכר את החוב בתשואות של 8%-10% לגופים מוסדיים.



עם זאת, בשנה אחרונה עלתה מעורבות המוסדיים מדרגה, לאחר שהם נכנסו למימון פרויקטי תשתית כבר בשלביו הראשוניים תוך שהם משתתפים בסיכוני ההקמה. כך, למשל, גילגל בנק לאומי לקונסורציום מוסדי חוב של 1.55 מיליארד שקל בעבור הקמתה של תחנת הכוח של החברה לישראל במישור רותם (פרויקט o.p.c), תוך שהוא גובה עמלה של כ-1% בעבור ארגון החוב.



לעומת זאת, בפרויקט תחנת הכוח של דוראד הוביל כלל מימון בעצמו את גיבוש קונסורציום המוסדיים, וגייס מארבעה גופים מוסדיים 1.95 מיליארד שקל כאשראי לתקופת ההקמה.



פרויקט מנהרות הכרמל בחיפה הוקם במשך שלוש שנים בידי הזכיינית כרמלטון, שבבעלות שיכון ובינוי (50%) ואשטרום (50%). מדובר בפרויקט b.o.t שבו תפעיל כרמלטון את המנהרות למשך כ-30 שנה ככביש אגרה. הפרויקט נועד לחבר את הקצה הצפוני של כביש החוף לצומת צ'ק פוסט, במעבר דרך כבישים באורך של 6.5 קילומטרים, מהם 4.7 קילומטרים בתוך שתי מנהרות דו-כיווניות נפרדות.



הפרויקט נפתח לתנועה ב-1 בדצמבר 2010, חמישה חודשים לפני מועד פתיחתו הנדרש לפי הסכם הזיכיון שנחתם מול המדינה. ואולם כרמלטון זכתה במכרז לביצועו כבר לפני 11 שנה. מאז עוכב הפרויקט בעקבות קשיים סטאטוטוריים ופיננסיים. דווקא בנק דיסקונט היה שדחף אז לנסיגה מהפרויקט. ואולם הוא נותר בו, לאחר שהמדינה העמידה בעבור המלווים רשת ביטחון אם הכנסות הזכיינית יהיו נמוכות מהמודל הפיננסי.



דיסקונט מלווה כיום מבחינה פיננסית פרויקט p.p.p נוסף, של שיכון ובינוי: תחזוקת כבישי הצפון של החברה הלאומית לדרכים בהיקף 1.3 מיליארד שקל. בנוסף, נמנה הבנק עם בעלי החוב בפרויקט מתקן ההתפלה בחדרה ובכביש חוצה ישראל.