משחזרים את ימי הזוהר של אם-סיסטמס: דב מורן, בועז איתן ו-4 קרנות יתמכו בחברות שבבים

קרנות הון סיכון הן גופים פרטיים מתחרים. יהיו כאלה שיכנו אותן כגופים שפועלים בקואפטיציה - שיתוף פעולה במקרים מסוימים, למשל בסינדיקציה (השקעות משותפות), לצד תחרות (על יזמים, על דילים וכו'). בצעד יחודי ונדיר בתעשיית הון סיכון הישראלית, התאגדו ארבע קרנות הון סיכון כדי לפתור את אחת מנקודות החולשה של תעשיית ההיי-טק הישראלית: היעדר השקעות, וכתוצאה מכך היעדר יזמויות, בתחום השבבים (מוליכים למחצה).



ל-themarker נודע כי הקרנות מגמה, כרמל, ג'מיני וג'נסיס, חברו יחד להקמת קרן משותפת בשם מיזם סוליד (solid (semiconductor entrepreneur framework. הקרן תעניק ליזמים בתחום מענקים כבר בשלב הרעיון - pre-seed - שלב ראשוני מאוד שבו בדרך כלל קשה לגייס הון. מענקים אלה יאפשרו לחברה לשרוד את השנה הראשונה, ואז, במידה שהחברה מספיק טובה, להגיע לשלב ה-seed. בשלב הזה, הקרנות יוכלו להמיר את המענק ולהפוך אותו להשקעה.







גורמים המעורבים בקרן המשותפת אומרים כי המטרה המרכזית של המיזם היא לחזק את המובילות העולמית של ישראל כמרכז לחדשנות בתחום המוליכים למחצה ולהמשיך את הגל של סיפורי ההצלחה שיצאו מישראל בתחום. בין השאר מדובר בגלילאו, פסעבה, פריים-סנס, אם-סיסטמס, קופרגייט ווינטגרה. לקרנות יש עניין שהרעיונות שיש בארץ בתחום המוליכים למחצה יפותחו ושיהיו חברות טובות שניתן להשקיע בהן בתחום הזה, ולכן הן הקימו את הקרן המשותפת.



מדוע בעצם צריך יוזמה שכזאת? בקרנות זיהו בעיה. תחום המוליכים למחצה הוא תחום מאוד חם בעולם, ויש בארץ יזמים עם רעיונות טובים בתחום הזה - אך מכיוון שהוא תחום עתיר הון והיזמים יודעים שקשה אליו הון, לא קמות מספיק חברות טובות בתחום הזה והיזמים פונים לתחומים אחרים. בחלק מהמקרים הבעיה היא גם בקרנות עצמן. רוב הקרנות בישראל הן בהיקף של כ-150-150 מיליון דולר. קשה להקצות סכומים נכבדים לחברת שבבים אחת כשאפשר להשקיע פחות בחברות תוכנה ואינטרנט.



חברת המחקר ivc-online מציינים כי 13% מהגיוסים של חברות היי-טק בשנת 2010 היו של חברות שפיתחו פיתוחים ממוליכים למחצה לעומת 15% ו-19% בשנים 2008 ו-2007 (קשה להתייחס ל-2009 כשנה "רגילה" בשל המשבר הכלכלי). סקר של דלויט משנת 2010 מצא כי 38% ממשקיעי הון סיכון האמריקאיים אמרו שיגדילו את ההשקעות בשבבים ו-44% אמרו שימשיכו להשקיע באותו היקף, כלומר בארה"ב מבינים משקיעי הון סיכון שזהו תחום חם שכדאי להשקיע בו.







מה בעצם יציע מיזם סוליד? ארבעה דברים עיקריים. ראשית, הרעיון הוא להקים מעין "בית" חדש ליזמי המוליכים למחצה ולהעמיד לרשות היזמים צוות של מומחים. יזמים שכבר עשו את זה בעצמם אשר ייתרמו מזמנם לפגישות, ייעוץ והכוונה. צוות המומחים כולל בין היתר את אייל ולדמן (מלנוקס), בועז איתן (סייפן), דב מורן (אם-סיסטמס), פרופ' ישראל צידון (טכניון), אהרון אהרון (קאמרו).



שנית, מיזם סוליד יציע רשת של קשרים וניסיון של המומחים ושל קרנות ההון סיכון בגישה ללקוחות פוטנציאלים. שלישית, המיזם יציע מימון ראשוני להקמת החברה. רביעית, החברות שיקחו חלק במיזם יקבלו שירותים משמעותיים נוספים ללא תשלום לשנת הפעילות הראשונה, כגון יעוץ משפטי מהפירמות gkh ומיתר ליקוורניק, שירותי ראיית חשבון מארנסט אנד יאנג, ושירותים טכנולוגיים ותוכנה מסינופסיס וקיידנס.



היזמים אשר יצליחו ויגיעו לסבב גיוס משמעותי ראשון בעצם ייהנו מגישה לקרנות (מגמה, כרמל, ג'מיני וג'נסיס) והקרנות מצדן יוכלו לבחור אם להשתתף בסיבוב ולהמיר את המענק הראשוני להשקעה ולהמשיך ולבנות את סיפורי ההצלחה הבאים בתחום.