הסנדלר הישראלי הולך יחף

>> האינטרנט הישראלי, כפי שהוא נשקף ממשקפיה של חברת היעוץ מקינזי, נראה ורוד ושמח. חלקה של כלכלת האינטרנט מסך התוצר הישראלי גבוה, שיעור הצמיחה מהיר, וישראל נמצאת על הכביש המהיר שיוביל אותה כבר בשנים הקרובות למקום טוב יותר ויעיל יותר. קל להיסחף בגל האופטימיות של מקינזי ולהאמין כי הכל טוב - אך ניתוח הנתונים מורה כי יש לנו ממה לחשוש.

הנתון העיקרי שעליו נסמכת התזה המרכזית של הדו"ח הוא חלקה של כלכלת האינטרנט מכלל המשק. "הנתון מצביע על כך שהאינטרנט רכש לעצמו דריסת רגל משמעותית בכלכלה הישראלית", נכתב בדו"ח. ואכן, חלקה של כלכלת האינטרנט מכלל התוצר הישראלי גבוה יחסית, ומגיע ל-6.4%. בהשוואה בינלאומית הדבר מציב את ישראל במקום נאה, לא הרחק מבריטניה (7.2%), שנחשבת לאחת המובילות העולמיות בתחום.



עם זאת, בחינת הנתון לעומק מצביעה על תמונה שונה. לפי מקינזי, סך כלכלת האינטרנט בישראל הוא 50 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, יותר מ-40% מהם לא נוגעים בשום דרך במשתמשי האינטרנט הישראלים. 19 מיליארד שקל מכלכלת האינטרנט המקומית הם בכלל פעילות יצוא נטו של חברות היי-טק. בהתאם לכך, חלק מההכנסות של אינטל ישראל ממכירת שבבים המיוצרים בקרית גת נכלל בכלכלת האינטרנט הישראלית. גם ההכנסות של צ'ק פוינט ממכירת תוכנות אבטחה בעולם נכללות בחישוב, וההשקעות שמבצעות חברות אלה נכללות בחישוב. ההערכות הן כי מדובר בסכום של 8 מיליארד שקל נוספים. בבריטניה, לשם השוואה, חלקה של פעילות זו מתוך כלל כלכלת האינטרנט שואף לאפס.



יצוא תעשיית ההיי-טק הוא נכס כלכלי מדהים. אך כיצד יצור השבבים באינטל או המכירות של מרקורי וצ'ק פוינט תורמים לאיכות הגלישה שאנחנו מקבלים מבזק או hot, לאיכות השירותים המקוונים שאנחנו מקבלים משופרסל, או להיצע התוכן האינטרנטי של yes? לצערנו, אין שום קשר בין יצוא ההיי-טק הישראלי לבין רמת פיתוחה של רשת האינטרנט המקומית.



אם ננכה מהנתון של מקינזי את הייחודיות של הכלכלה הישראלית, כלומר את השפעתה של תעשיית ההיי-טק, נגיע לסכום של 20-25 מיליארד שקל בלבד. המשמעות היא כי כלכלת שירותי האינטרנט, שזורמת אלינו דרך המחשב השולחני, האייפון והאייפד, היא פחות מ-4% מהתוצר של ישראל. גם במקינזי הודו כי מדובר בשיעור נמוך בקנה מידה עולמי, ששם את ישראל בתחתית דירוג המדינות המפותחות.



כך קורה שהסנדלר הישראלי הולך יחף. ישראל נמצאת בחזית הפיתוחים בתחום האינטרנט: כאן מפותחים ומיוצרים השבבים המתקדמים שעליהם רוכבת כלכלת האינטרנט העולמית, כאן מפותחות הטכנולוגיות שמאיצות את האינטרנט למהירויות האור, וכאן נכתבות התוכנות שמנהלות את התעבורה ומייעלות אותה. אך בשעה שכל היצירתיות המדהימה הזאת מייצרת משכורות גבוהות ל-120 אלף עובדי היי-טק בני מזל, יתר גולשי האינטרנט הישראלים נאלצים להסתפק בעולם תכנים דל, בקמעונות אינטרנט מפגרת ובקצבי גלישה אטיים.