>> מצבה של כלכלת האינטרנט בישראל בכי רע. את זה רואים היטב בדו"ח הרחב שהוציאה חברת המחקר והיעוץ מקינזי אתמול, בעקבות מחקר יקר וארוך שמימנה גוגל. מנהלי המחקר, שמוצג כגדול והמקיף ביותר שנעשה בשנים האחרונות על כלכלת האינטרנט בישראל, מסבירים ש"הסתייעו במגוון רחב של מקורות מידע ויותר מ-40 ראיונות עם מומחים, מהם אנשי למ"ס, בנק ישראל, מכון היצוא ועוד".
מהדו"ח ניתן לקבל את הרושם שבמקינזי מאמינים שהצרכן הישראלי באמת ובתמים לא רוצה שתהיה כאן קמעונות דיגיטלית מתקדמת, ובוחר להישאר בפיגור לעומת העולם. הנה מגוון ציטוטים מתוך הדו"ח, וההסברים שאנחנו מציעים על מצבו של עולם האינטרנט הישראלי.
מתוך הדו"ח של מקינזי: "הצרכן הישראלי אוהב את האינטראקציה עם המוכר", ולכן מעדיף את הרכישה הפיזית על פני הדיגיטלית
המציאות: לצרכן הישראלי אין אפשרות אחרת מלבד אינטראקציה עם המוכר, בין אם פיזית או טלפונית. כאשר ניתנת לו האפשרות לקנות מוצרים באתרים אמינים, בעלי ממשקי משתמש באיכות גבוהה ובמחירים משתלמים, הוא בוחר בהם על פני האינטראקציה עם המוכר. הדוגמא הטובה ביותר לכך בישראל היא דומינו'ס פיצה המקומית, שמדווחת על גידול קבוע מדי חודש במכירות ברשת, וזניחת הטלפון, מאז שהשיקה את האתר החדש שלה.
מקינזי: "לצרכן הישראלי יש שאיפה לראות את המוצר ולגעת בו לפני הרכישה"
המציאות: כיום אין בישראל קמעונות מזון דיגיטלית מתקדמת, שבה כל המוצרים הנשלחים לבית הצרכן הם באיכות הגבוהה ביותר שיש: חלב בתאריך התפוגה הרחוק ביותר, לחם טרי וירקות ופירות מובחרים במחירים משתלמים. לו היתה כזו, הצרכן הישראלי היה לומד שכדאי לו לעשות קניות ברשת, וייתכן שהיה מוותר על התענוג המפוקפק של עמידה בתור שעה ארוכה בקופה, העמסת המצרכים לרכב ביום חמסין וסחיבת השקיות הביתה.
מקינזי: "יש בישראל אי אמון בתשתית ההזמנה והאספקה, המשחק תפקיד מרכזי בהיקף המסחר הנמוך"
המציאות: היעדר האמון מוצדק. תשתית ההזמנה והאספקה של מוצרי צריכה באינטרנט הישראלי ירודות לעומת הנעשה בחו"ל. זאת משום שהחברות בוחרות שלא להשקיע תקציבים בתשתיות אלה ולשפר אותן, וכתוצאה מכך לייצר תחרות בקמעונות באינטרנט.
מקינזי: "לצרכן הישראלי יש ביטחון נמוך בשימוש בכרטיסי אשראי ברשת"
המציאות: זו מסקנה בעייתית, בעיקר על רקע השימוש הגובר של ישראלים באמזון, אי-ביי, אפ-סטור וחנויות מקוונות נוספות - שדורשות כולן שימוש בכרטיסי אשראי.
מקינזי: "מזג האוויר בישראל נעים במרבית חודשי השנה, כך שהוא אינו תירוץ לצרכנים להישאר בביתם ולקנות באופן מקוון - כפי שקורה במדינות בעלות מזג אוויר פחות נוח"
המציאות: בישראל יש אחוזי לחות גבוהים ומזג אוויר חם במידה בלתי נסבלת במשך מרבית חודשי השנה. האם ייתכן שהישראלים בוחרים לצאת בחמסין, לנסוע ברכב הלוהט - או ללכת ברגל ולהזיע - רק כדי לקנות ספר שהם צריכים, במקום לקבל אותו הביתה בתוך 24-48 שעות באותו המחיר? ותהייה נוספת: האם אמזון מוכרת פחות בפלורידה, שבה מזג האוויר נוח, מאשר ממוצע המכירות שלה בארה"ב?
מקינזי: "הצרכן הישראלי אימץ את הגישה לפיה הוא בודק תחילה את המוצר באינטרנט, אך בוחר לרכוש אותו לאחר מכן בחנות... 75% מהצרכנים נוהגים לבצע מחקר מוקדם באינטרנט לפני רכישת מוצרים"
המציאות: הצרכן הישראלי אכן אוהב לאסוף מידע ברשת על המוצרים שהוא שוקל לרכוש. אבל מאחורי האמירה שהוא בוחר "לרכוש אותו לאחר מכן בחנות" עומדת ההנחה שיש לו אפשרות נוספת של רכישה מקוונת. בפועל, במרבית השווקים בישראל - מזון, ספרים, פארמה, ביטוח, אופנה ועוד - לא עומדת בפניו האפשרות הזו, ואם היא קיימת היא מסורבלת, לא נוחה ולא משתלמת. ייתכן כי זו הסיבה לכך שהוא בוחר להמשיך את הרכישה בחנות.
ועוד משפט קצר מופיע בקצה הניתוח של מקינזי: "עליית התחרות בכמה תחומים צרכניים בישראל עשויה לסייע בהתמודדות עם חלק מהחסמים האלה". מבחינתנו, זאת המציאות.
במקינזי מתעלמים מהבעיות של האינטרנט הישראלי
איילה צורף
10.3.2011 / 6:55