>> "באופן עקרוני, מצב כלכלת האינטרנט בישראל טוב, אפילו טוב מאוד", אמר אתמול דניאל עמינצח, שריכז מטעם חברת היעוץ מקינזי מחקר ראשון מסוגו על כלכלת האינטרנט המקומית. הממצא המרכזי של מחקר זה מצביע כי כלכלת האינטרנט, כפי שהגדירה אותה מקינזי, אחראית לכ-6.4% מכלל התוצר המקומי הגולמי, והסתכמה ב-2010 בכ-50 מיליארד שקל. חברת היעוץ הגלובלית ביצעה מחקרים דומים בעולם, והגיעה למסקנה כי הכלכלה הישראלית מדורגת במקום מכובד בין המדינות המפותחות. המחקר בישראל הוזמן ומומן על ידי גוגל.
עם זאת, במקינזי מצביעים מיד על הגורם העיקרי שהקפיץ את ישראל בדירוג. "מגזר טכנולוגיות המידע והתקשורת (ict) אחראי לשני שלישים מערך זה, באמצעות השקעות הון ויצוא. עודף היצוא על היבוא של כלכלת האינטרנט הישראלית מוערך בכ-20 מיליארד שקל בשנה", נכתב במחקר. להערכתם, תחום האינטרנט מספק תעסוקה לכ-120 אלף עובדים בישראל, וקצב העלייה בתעסוקה בתחום כפול מזה של כלל המשק.
כנגד זאת מדגיש המחקר את הפיגור של ישראל בתחום המסחר האלקטרוני. "המסחר האלקטרוני בישראל מוערך בכ-4 מיליארד שקל בשנה, וחלקו בתמ"ג מפגר בצורה משמעותית אחרי מדינות מפותחות אחרות. אפילו במגזר התיירות, הנחשב לאטרקטיבי במיוחד לביצוע עסקות מקוונות, 5% בלבד מהעסקות מתבצעים באופן מקוון. זאת ועוד, פחות מ-2% מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל ערוכים לקבלת תשלום בצורה מקוונת".
במקינזי אופטימיים לגבי פוטנציאל הצמיחה של התחום. "פוטנציאל התרומה של האינטרנט לכלכלת ישראל טרם מוצה", נכתב. להערכתם, עד 2015 צפויה כלכלת האינטרנט לצמוח בקצב ממוצע של כ-9% בשנה, יותר מכפול מקצב הצמיחה הכולל של המשק. להערכתם, היקף פעילות האינטרנט יגיע בשנה זו ל-85 מיליארד שקל, שיהיו כ-8.5% מהתוצר.
"מבחינת הפעילות המקומית המצב לא טוב"
"כלכלת האינטרנט צפויה לתרום יותר מ-10% מהצמיחה הצפויה בתמ"ג בשנים הקרובות", נכתב בדו"ח. "עם זאת, על מנת להמשיך ולמצות את הפוטנציאל יש למצוא פתרון לכמה בעיות המאטות את המשך צמיחת כלכלת האינטרנט בישראל. קצב הכשרת העובדים המיומנים למקצועות הדרושים במגזר זה עלול להפוך למכשול מרכזי בהשגת צמיחה זו. על מנת למנוע את הפיכת קצב הכשרת העובדים המיומנים לחסם צמיחה, יש לשקול דרכים להכשרת עובדים נוספים - דוגמת הגדלת שיעור ההשתתפות של חרדים וערבים במגזר טכנולוגיות המידע והתקשורת", נכתב בדו"ח.
"אם מנקים מהמספרים את נתוני היצוא, כלומר שירותים שלא נשארים בישראל, ומשאירים רק את הפעילות המקומית בכלכלת האינטרנט, המצב של ישראל לא טוב ביחס לעולם", כך אמר ל-themarker דניאל עמינצח, עורך המחקר. "מצבנו מאוד לא טוב, כמעט בכל המגזרים. בתיירות, רק 5% מהעסקות בישראל נעשות באמצעות האינטרנט, לעומת 20% במקומות אחרים בעולם. 5% מהעסקות בתחום הביטוח נעשות ברשת, לעומת 25% בבריטניה. בבריטניה היקף הרכישות בקמעונות מזון הוא 25% מהקניות בענף, ואצלנו - פחות מ-0.5%.
"יש בישראל היבטים שהם חסמים לצמיחת כלכלת האינטרנט: תרבות הצריכה הישראלית, שרשרת אספקה לקויה ומחירים והיצע בעייתיים. כל זה בר שינוי", אמר עמינצח. "אנחנו מתחילים לראות תזוזה מסוימת. יש צריכה הולכת וגדלה של מוצרים ברשת בישראל, כמו תוכן דיגיטלי, בידור וקופונים. אנשים רואים שיותר נוח דרך האינטרנט, והמודעות של הצרכנים לקניות ברשת הולכת וגדלה", הוסיף.
"הישראלי אוהב את הקשר עם המוכר"
לפני כמה חודשים התראיין מנכ"ל מקינזי העולמית, דומיניק ברטון, ל-markerweek. בראיון הוא הסביר שעבודתה של מקינזי מול לקוחותיה לא פשוטה, בעיקר כשמדובר בגופים החזקים במדינה, לעתים קרטלים או מונופולים. "התפקיד שלנו במקינזי הוא 'to tell truth to power', להגיד לבעלי השררה את האמת. אנחנו אומרים הכל בישירות, ולפעמים זה מסבך אותנו. לפעמים לקוחות מתרגזים, אבל אנחנו מתעקשים לומר את הדברים כפי שהם, בלי לייפות את המציאות", אמר אז מנכ"ל מקינזי העולמית.
אך מקינזי ישראל - שפרט לגוגל, שעבורה ובמימונה כתבה את הדו"ח, מספקת שירותי יעוץ לכמה מהגופים הגדולים והחזקים במשק - מייפה את מציאות כלכלת האינטרנט המקומית (ראו מסגרת). עמינצח, מצדו, סבור כי "לתלות את האשם בפעילות הקמעונות הדיגיטלית הנמוכה בהיעדר תחרות במשק הישראלי זה צר מדי ולא נכון. יש מגזרים שיש בהם בעיית תחרות - בנקאות, למשל, היא תחום יציב מבחינת חלוקה של נתחי שוק - ועדיין גם הם משקיעים משאבים גדולים מאוד בדיגיטל".
לדברי עמינצח, "נכון שיש בין ישראל והעולם פער אדיר, אבל זאת לא בעיה אסטרטגית של המשק הישראלי. המשק כאן מתפתח מאוד יפה למרות פעילות מסחר דיגיטלי נמוכה".
עם זאת, כשעמינצח נשאל על גופים כמו שופרסל, רבוע כחול, סופר פארם, סטימצקי ושחקנים נוספים שמעכבים את התפתחות הקמעונות הדיגיטלית בישראל, הוא מבקש שלא להתייחס לאף אחד מהם באופן ספציפי, וגם לא לדבר על תחרות או היעדר תחרות בזירה האינטרנטית בחלוקה לפי תחומים. להערכת עמינצח, ישראל תלך ותדביק את הפער מול העולם בתחום המסחר האלקטרוני, אך לא תסגור אותו לחלוטין. "אנחנו לא נהיה בריטניה", הוא אומר, ומסביר כי הצרכן הישראלי אוהב את האינטראקציה עם המוכר, שמשמשת לבניית אמון ואף פותחת את האפשרות לעמידה על המקח.
גורמים נוספים שצוינו במחקר כחסמים להתפתחות המסחר האלקטרוני הם המחיר וההיצע. "המחירים נתפסים, ובמרבית המקרים בצדק, כגבוהים באינטרנט בהשוואה לחנות או למחיר ברכישה דרך הטלפון. היעדר אמון בתשתית ההזמנה והאספקה בישראל משחק גם הוא תפקיד מרכזי בהיקף המסחר האלקטרוני הנמוך בישראל", מסביר עמינצח.
לדבריו, "אנו מאמינים כי טיפול נכון בחסמים אלה עשוי לשפר את חדירת המסחר האלקטרוני בישראל. גם עליית התחרות בכמה תחומים צרכניים בישראל עשויה לסייע בהתמודדות עם חלק מחסמים אלה. עם זאת, למרות פוטנציאל הצמיחה, איננו צופים שישראל תגיע בעתיד הקרוב לרמות המסחר האלקטרוני של ארה"ב או בריטניה".
מקינזי: המסחר האלקטרוני בישראל מפגר - אך עתיד לצמוח
מאת אמיר טייג ואיילה צורף
10.3.2011 / 6:55