>> שאול הדר, תעשיין ותיק, סיים זה עתה ראיון קצר שערך לאבישי, מועמד לעבודה, שאותו הוא עומד לקלוט כאחראי על מחסן החומרים במפעל סטילקוט לציפוי מתכת שבבעלותו. אבישי, בעל מוגבלות נפשית, הוא אחד מעשרה עובדים בעלי מוגבלויות שהדר החליט להעסיק, מתוך 40 העובדים במפעל.
"המפעל מרוויח יפה", אומר הדר. "ואני יכול להרשות לעצמי לקבל לעבודה את כל סוגי האוכלוסייה - בריאים, בעלי מוגבלות, צעירים ומבוגרים". בין היתר מעסיק הדר (68) פגועי ראש, חרשים, אילמים ונכה צה"ל אחד שנפגע ברגליו. לצדם מועסקים עובדים בריאים ושתי הקבוצות מקבלות שכר שווה - 21 שקל בשעה. השכר החודשי, עם זאת, שונה - הבריאים עובדים תשע שעות ביום, לעומת בעלי מוגבלות שעובדים ארבע-חמש שעות. חלקם מקבלים שכר מינימום מותאם.
בישראל חיים כיום כ-745 אלף בעלי מוגבלויות, המהווים 18.7% מהאוכלוסייה בגילאי 20-64 . בקבוצה זו נכללים כל מי שפגוע נפשית וגם פיסית. לא ידוע כמה מהם עובדים אך אלה שעובדים משתכרים בממוצע 20% פחות מאנשים בריאים. שכר המינימום הממוצע לבעלי מוגבלויות הוא 12.5 שקל לשעה, לעומת 20.7 בכלל האוכלוסייה.
כמו בנושא שילוב חרדים בשוק העבודה, גם שילוב בעלי מוגבלויות דורש לעתים התאמה. אחת העובדות של הדר, למשל, סיימה תואר ראשון באדריכלות בטכניון אך כעבור זמן קצר הפכה לפגועת נפש. היא מעדיפה לעבוד בשולחן מבודד הפונה אל הקיר כדי שלא לבוא במגע עם עובדים אחרים. לדברי הדר, עובדת זו היא אחת המסורות במפעל. "כל טעות שלה תגרום לפסילת מוצר, אבל זה כמעט לא קורה", הוא אומר.
אילן קרני, 52, מנכ"ל חברת האוטובוסים מטרופולין, החליט לקלוט בחברה בשנה האחרונה שישה עובדים עם מוגבלויות בעבודות הקשורות בהנפקת כרטיסי רב-קו. השנה תקלוט החברה עוד ארבעה עובדים עם מוגבלויות.
מה אתה עושה כשאתה מגלה שעובד כזה עושה טעות במסגרת תפקידו?
"קיימת בקרה מקצועית מאוד הדוקה על עובדים אלה. בכל מקרה אתייחס ביתר אורך רוח כלפי עובד עם מוגבלות שביצע טעות, אבל האמת היא שכמות הטעויות שלהם אינה עולה על זו של יתר העובדים".
מי שהלהיבה את קרני בנוגע לרעיון היא מאיה וולקון, 27, יועצת ארגונית העובדת בבית אקשטיין, וגם כדורסלנית קבוצת בני יהודה שבליגה הלאומית. וולקון לא במקרה בתחום זה: אמה, מיקי, בעבר מנהלת כלא נווה תרצה, מנהלת כיום הוסטל בהרצליה לאוכלוסייה בעלת קשיי הסתגלות.
"חונכתי בבית לנתינה", אומרת וולקון. "הורי תמיד עודדו אותי לתרום לקהילה כך שההשתלבות שלי בחטיבת ההשמה של בית אקשטיין המסייעת לפגועי נפש וגוף למצוא עבודה - היא טבעית".
הבנקים אומרים לא
וולקון מטפלת באנשים בעלי אחוזי נכות של 20% ומעלה, שאותם מפנה אליה הביטוח לאומי. "מדובר באנשים נורמטיביים שפתאום באמצע החיים קרתה להם תאונה", היא מתארת. "ואין סיבה שיישבו ללא מעש בבית".
העבודה של וולקון מתחילה בסריקת מודעות דרושים בעיתון והאינטרנט והפעלת קשרים אישיים מול מעסיקים. רוב התפקידים אינם דורשים השכלה או ניסיון ובכל זאת מדובר בתהליך לא פשוט. "רוב המעסיקים שאליהם אני פונה ומציעה את המועמדים שלנו מתחמקים בנימוס ממתן תשובה", היא מספרת. "מעטים כמעט טורקים לי את הטלפון. דווקא המגזר הציבורי קשה לפיצוח וגם הבנקים לא רוצים לקלוט עובדים עם מוגבלויות".
מי כן התגייס וקלט עובדים?
"בשירותי בריאות כללית נענו לפניותינו ובעלי מוגבלות עובדים שם בסידור תרופות בבתי המרקחת. זה עוזר לקיצור התורים המפורסמים".
מדובר בחשש מהשונה? דעות קדומות?
"אין עדיין מודעות בקרב מעסיקים לאפשרות, כמו גם לצורך, להרחיב את שוק העבודה ולכדאיות הכלכלית שבהעסקת מוגבלים. מעסיקים שעשו זאת מודים שזה מהלך כדאי מאוד, מכיוון שמדובר בעובדים בעלי מוטיווציה המבקשים להוכיח שהם מתגברים על הקושי בעבודה".
מירי בנימין, מנהלת יחידת ההשמה להעסקת אנשים עם מוגבלויות שליד בית חולים לוינשטיין ברעננה, מזדהה עם דבריה של וולקון. "רבים מהמעסיקים עדיין אינם מוכנים להעסיק אנשים עם מוגבלויות. כשאני מציעה להם לקלוט עובד אחד הם מתחמקים בנימוס" היא מספרת.
היחידה שבראשה עומדת בנימין היא חלק מהמרכז להכשרה ושיקום מקצועי שליד לוינשטיין שקיים כ-20 קורסים שונים לפגועי גוף ונפש עד גיל 55, במטרה להקנות להם שליטה באחד מהמקצועות הנדרשים -מטכנאות שיניים ואופטיקה ועד הנהלת חשבונות.
"התפקיד שלי מתסכל", מודה בנימין. "לעתים קרובות אחרי שמצאתי עבודה לבחור שטופל אצלנו, הוא נפלט כעבור יומיים, ואני חוזרת לנקודת ההתחלה: מנסה למצוא לו עבודה אחרת, ומגייסת לשם כך את כל כושר השכנוע שלי מול המעסיק".
לדבריה, היחידה שבראשה היא עומדת מחויבת ללוות את המטופל בשוק העבודה לתקופה מוגבלת של שנה אחת או לחלופין לאתר לו שלושה מקומות עבודה, אך בפועל הליווי נמשך מעבר לתקופה הרשמית, "כי אין לנו לב להפסיק לסייע למטופל שנותר בלי עבודה, שהיא הדרך לשיקומו. בבעיות הקשות במיוחד נתקלים פגועי הנפש כיון שרקע נפשי הוא בגדר נעלם גדול ולכן גם מרתיע".
מה הפרופיל של המעסיק שאומר לך כן?
"ככל שהמעסיק קטן יותר, כך הוא נוטה יותר להסכים להעסיק בעל מוגבלות. משרדי רואי חשבון ומפעלי אלקטרוניקה קטנים מוכנים לקלוט עובדים כאלה, אבל חברות גדולות - אותן קשה לשכנע. לפעמים אני מגיעה עד רכזת כוח האדם במפעל שגורמת לי להבין שקליטת עובד עם מוגבלות כרוכה בהמון ביורוקרטיה ולכן חבל על המאמץ. מי שעוד מוכנים לקלוט עובדים אלה הם מעסיקים שאחד ממשפחתם או מחוג חבריהם הוא אדם עם מוגבלות".
שיעור ההצלחה של היחידה שבראשותה, לדבריה, הוא 67%. "מעסיק צריך לזכור שזה לא רק נכון לשוק העבודה אלא שווה לו כי הוא מקבל עובד מאוד נאמן", היא אומרת. "הוא לא יעזוב בשביל עוד 100 שקל בחודש".
אל תאבדו תקווה
אשר אסרף, 38 נשוי + 1, הפך נכה ברגלו לפני שש שנים בעקבות תאונת עבודה במפעל הקרמיקה שבו עבד, ובלי קשר גם שמיעתו לקויה. הוא נשלח לטיפול בבית חולים לוינשטיין ולאחר כמה חודשים שובץ בקורס לגרפיקה. לפני שנתיים וחצי אסרף נקלט בעבודה בבית דפוס בכפר סבא, באמצעות יחידת ההשמה שליד ביה"ח.
"שבועיים לאחר מכן, אחד מבעלי בית הדפוס החליט לפרק את השותפות והציע לי להצטרף אליו ולעבוד כשכיר", מספר אסרף. "במרוצת הזמן בית הדפוס גדל, נקלטו עובדים חדשים, ואני הפכתי למנהל. הפציעה שחוויתי לפני שש שנים גרמה לי לטראומה, אבל היום אני יכול לומר שמקצועית זה הדבר הכי טוב שקרה לי. עצתי לעובדים עם מוגבלות: לא להפסיק להאמין ולא לאבד תקווה".
career@themarker.com
-
שכר מינימום מותאם
שכר המינימום לבעלי מוגבלויות נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק. לרוב הסכום הוא 12.50 שקל בשעה. השכר נקבע על פי רמת המוגבלות
תעסוקה בלתי מוגבלת
מאת חיים ביאור
10.3.2011 / 6:55