אלופת השיערוך מחדש

>> האינטרס של מנהלים לכוון את הרווחים החשבונאיים לתוצאות הרצויות, הן מבחינת הציפיות מהם והן מבחינת הבונוסים, מוביל לתופעה מוכרת של ניהול רווחים - המתרחשת לרוב בתחום הלגיטימי, אך עלולה גם לגלוש ממנו.



ניהול רווחים לגיטימי נפוץ בדו"חות הכספיים באמצעות ביצוע פעולות ריאליות מכוונות דו"חות. למשל, חברות פרויקטליות שמבצעות עבודות לפי הזמנה, מנהלות לעתים רווחים על ידי האצה של ביצוע פרויקטים רווחיים לקראת תום תקופת הדיווח, כפי שנטען בעבר לגבי העמידה המדוייקת בתחזיות של אמדוקס.

מצנצנת עוגיות ועד לאמבט הגדול



בדומה, בנקים משתמשים באופן לגיטימי במודל החשבונאי של נכסים פיננסיים זמינים למכירה, כדי לתזמן את הרווחיות באמצעות מימוש ניירות ערך שנצברו בגינם רווחים בקרן הונית - מימוש שמוביל לשחרורה לדו"ח רווח והפסד.



לעתים קרובות אף אין צורך לנקוט פעולה ריאלית כלשהי, אלא לאמץ באופן מתוחכם מדיניות חשבונאית. לדוגמה, האימוץ המוקדם של תפישת המימוש הרעיוני בבזק שאיפשר לה להכיר בשנה שעברה ברווח של כ-1.5 מיליארד שקל בגין yes.



החשש הגדול הוא מניהול רווחים לא לגיטימי, כמו זה המתבצע באמצעות הפרשות שנתונות לשיקול דעתן של ההנהלות ושחרורן בעתיד, לעתים אף במחשכים, לאור היעדר גילוי נפרד ומלא. מניפולציה כזו יכולה להתבצע הן בתקופות גרועות (כשיש במילא הפסדים), בכדי ליצור מנוף להשגת תוצאות משופרות בעתיד - "האמבט הגדול" (big bath); והן בתקופות טובות, בכדי לשמור מחסנית רווחים לעתיד - "צנצנת עוגיות" (cookie jar).



התקווה היא שההצגה מחדש (restatement), שעליה דיווחה השבוע כלל פיננסים בעקבות דרישת רשות ניירות ערך, שנוגעת כולה להפרשות, אינה שייכת לקטגוריה זו. כלל פיננסים תיקנה את דו"חות הרבעון השלישי בגין שתי הפרשות, באופן שמעביר את הרווח המיוחס לבעלי המניות מכ-1.7 מיליון שקל להפסד של כ-1.8 מיליון שקל.



ההפרשה הראשונה, בסך כ-2.2 מיליון שקל בגין אי-ודאות על גובה המס, הוכרה ברבעון השלישי של 2009 ובוטלה ברבעון השלישי של 2010, אף שלא חלו שינויים בנסיבות שעליהן התבסס האומדן המקורי ו/או לא התקבל מידע חדש. הסיבה לכך היא שהערכה מחודשת למידע שכבר היה קיים במקור, אינה בגדר שינוי אומדן - אלא תיקון טעות.



ההפרשה השנייה, בסך כ-1.3 מיליון שקל בגין מס בולים, הוכרה לפני כמה שנים ובוטלה ברבעון השלישי של 2010, אף שהצורך בביטולה עלה כבר בעת עריכת הדו"חות לרבעון השני. עמדת הרשות היא שמאחר ולא חל כל שינוי בנסיבות הנוגעות לביטול ברבעון השלישי, נכון היה לבצעו כבר ברבעון השני.



למרות שמדובר, לכאורה, בסכומים קטנים יחסית, הרי שהם בהחלט מהותיים - הן ברמה הרבעונית והן ברמה האיכותית - מעצם כך שהעבירו הפסד לרווח, וזאת עוד לאחר שני רבעונים שבהם עיקר הרווח נבע ממימושים חד-פעמיים. כידוע, הצגה מחדש נדרשת רק בגין טעויות מהותיות.



ברקע הדברים, לא ניתן להתעלם מכך שכלל פיננסים מתהדרת בתואר המפוקפק של אלופת ה-restatement, לאחר שביצעה לא פחות מחמש תיקוני דו"חות בשנותיה הספורות כחברה ציבורית.



הצגה מחדש, גם כשאינה נובעת ממניפולציה אלא מרשלנות גרידא, מעידה על בקרה פנימית לקויה על הדיווח הכספי שלא מנעה את הטעות. בדו"חות הכספיים ל-2010, שמתפרסמים החודש, אמורים להתרחש שני מהלכים חשובים שאמורים לחזק את איכות הדו"חות הכספיים כמצגי ההנהלה: האחד, ועדה דירקטוריונית לבחינת הדו"חות שנדרשת לדון בין היתר בהערכות, אומדנים ובמדיניות החשבונאית שאומצה; השני, יישום ה-isox, שבמסגרתו תצורף לדו"חותחוות דעת של רואי החשבון על הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי, שאמורה לזהות חולשות מהותיות בה.



המבחן הגדול הוא עד כמה מהלכים אלה יובילו באמת לזיהוי כשלים מראש ולשיפור תהליכים, כפי שמתרחש בארה"ב, ולא רק לדיווח בדיעבד, כפי שקרה בחברות ישראליות שהחלו זה מכבר ליישם הוראות דומות - כמו חברת החשמל שמתקנת דו"חות באופן סדרתי.



דוגמה מייצגת היא כאל, שבדו"חותיה ל-2009 נכללה חוות דעת שלילית על הבקרה הפנימית, בעקבות הצגה מחדש שנחשפה, שזיהתה לראשונה חולשות מהותיות שאף הוסרו בדו"חות 2010. נדמה כי בסופו של יום, מעבר לדו"ח נוסף, רק הכניסה של הדירקטורים ל"עובי הקורה" החשבונאית יכולה למנוע את הטעויות וההטעיות.



-



הכותב הוא יועץ ifrs וסגן דקאן (חשבונאות) בבית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה