וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עבדים היינו, עבדים סוציאליים נשאר

אפרים דוידי

10.3.2011 / 9:20

איך הגיע מצב שבו לא כל העובדים הסוציאליים זכאים לאותם תנאים? אפרים דוידי בוחן לעומק את העולם המופרט של העבודה הסוציאלית בישראל, אותה הוא מעדיף לכנות עבדות סוציאלית

המו"מ הנערך בין האוצר לבין איגוד העובדים הסוציאליים, בטרם פרצה השביתה בתחילת השבוע ובמשך כל הימים האחרונים, הגיע, שוב, למבוי סתום. זאת, כל העת שנציגי העובדים דורשים "צו הרחבה" להסכם הקיבוצי לכלל עמיתיהם. במילים אחרות: הם דורשים להחיל את ההסכם הקיבוצי לא רק על העובדים הסוציאליים בשירות הציבורי, אלא גם לעמיתיהם בשירותי הרווחה שבמגזר השלישי ובשירותי הרווחה המופרטים.

הפגנת ענק של העובדים הסוציאליים מול משרד האוצר בירושלים, מרץ 2011. עומר מירון
הפגנת ענק של העובדים הסוציאליים מול משרד האוצר בירושלים, מרץ 2011/עומר מירון

מספרם של המועסקים בעמותות ובחברות עסקיות הפועלות בתחום הרווחה מוערך ביותר משליש (כ-6 אלף) מכלל העובדים הסוציאליים. מספרם המדויק אינו ידוע כיוון שרובם אינם מאורגנים במסגרת אגוד העובדים הסוציאליים. חלקם, עובדים בשירותי רווחה שהופרטו ומועסקים ישירות על ידי העמותות וחברות עסקיות וחלקם עובדים ברשויות המדינה או ברשויות המקומיות אך מועסקים באופן עקיף על ידי עמותות שמתפקדות כחברות כח אדם לכל דבר ועניין.

בסקר שנערך בקרב בוגרי תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון על ידי ד"ר רוני קאופמן נמצא ששלושה רבעים (75%), מבין המשיבים, מצאו תעסוקה בעמותות ובחברות עסקיות.

סקר קודם שנערך בקרב העובדים סוציאליים המועסקים בעמותות מצא ש-38% מעובדי העמותות לא קיבלו קרן השתלמות, 37% לא קיבלו ימי הבראה, 58% לא קיבלו ימי השתלמות. בנוסף, רובם לא מקבלים זכויות המוגדרות בהסכם הקיבוצי של עובדים סוציאליים כמו ימי השתלמות (70%), שעות לצורך לימודים (69%) מסלול נמרץ (59%) וחברות בארגון מקצועי (81%).

רובם של המשיבים עובדים במקומות עבודה קטנים (79%) ואינם זוכים להגנת ועד עובדים. רק מחציתם חברים באגוד העובדים הסוציאליים. בראיונות שנערכו, רבים מהעובדים דווחו על כך שהם חוששים לסנגר על עצמם פן יפוטרו לאלתר

מופרטים ושקופים

כך לדוגמא, תיארה את מצבה עובדת סוציאלית המועסקת בהעסקה עקיפה על ידי עמותת כוח אדם : "נכנסתי לעבודה עם קולגות שמקבלים שכר ותנאים הרבה יותר גבוהים ועושים את אותה עבודה כשלי... הסכם השכר של העובדים הסוציאליים אינו רלוונטי עבורי. לא קופות גמל, לא ימי הבראה, מחצית מימי החופשה שמקבלים הקולגות שלי. לא קיבלתי הטבות שקיבלו עמיתי שיושבים איתי באותו משרד. מלווה אותי הרגשה של בדידות, חוסר כתובת, חוסר וודאות - אין לי גב! חוסר הקביעות לא נותן להתמקצע, להכיר כראוי את הפונים".

אין זה מקרה שבאחת הכרזות שנשאו העובדים הסוציאליים בהפגנות שנערכו מאז תחילת השביתה נכתב "אנו עבדים סוציאליים". עובדים סוציאליים אלה מוגדרים כ"מופרטים ושקופים".

לדעת ד"ר קאופמן "שני תהליכים מקבילים הובילו לצמיחתה של בעיית 'המופרטים והשקופים': צמצום והקפאת תקנים ברשויות והפרטת מרבית שרותי הרווחה. באמצע שנות השמונים התחיל תהליך של צמצום והקפאת התקנים ברשויות המדינה והרשויות המקומיות שנועד לצמצם את מספר עובדי הציבור. ממשלות ישראל העדיפו לספק שירותים באמצעות העברת תקציבים ל'פרויקטים'. פרויקטים אלו יצרו חלופה להגדלת התקנים לעו"סים ברשויות הארציות והמקומיות".

עובדים סוציאליים הפכו מעובדי מדינה או עירייה לעובדי קבלן המועסקים בצורה עקיפה באמצעות עמותות הפועלות כחברות כוח אדם לכל דבר. כך למשל, מאות עובדים במשרד הרווחה וכ-30% מהעובדים הסוציאליים בעיריית באר שבע, מועסקים באופן עקיף על ידי עמותות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

רווחה בהפרטה

במקביל להעסקה עקיפה של עובדים סוציאליים ברשויות התחילה מהפכת ההפרטה החלקית של מרבית שרותי הרווחה של המדינה והרשויות המקומיות. מהפכה זו תפסה תאוצה בשנות ה-2000. ההפרטה הובילה לשינוי דרמטי בדפוסי ההעסקה של עובדים סוציאליים רבים שהפכו למועסקים על ידי עמותות וחברות עסקיות על כל המשתמע מכך.

להתפתחות התופעה תרמו שני חוקים עיקריים שחוקקו בשנות התשעים של המאה שעברה. הראשון, חוק חובת המכרזים (שחוקק ב-1992 ונכנס לתוקף ב-1994) החוק עודד הפרטת שירותים והוביל במהלך הזמן לתחרות בין העמותות והחברות למתן הצעות זולות שיאפשרו זכייה במכרזים. ההצעות הזולות הובילו לפגיעה ושחיקה מתמדת בתנאים השכר של העובדים. השני, חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א, 1996, שאפשר העסקה עקיפה בתנאים ירודים ועקיפת חוקי עבודה וההסכמים הקיבוציים.

הניסיון המצטבר בארץ ובעולם מצביע על כך שהפרטת שירותים חברתיים פוגעת בזכויות עובדיהם, בכוחם להתאגד כדי לקדם את זכויותיהם ובאיכות השירות הניתן. כיצד קרה שהתהליך הדרמטי ששנה את פני העבודה הסוציאלית בישראל לא עמד לדיון מקצועי וציבורי ראוי? בכל מקרה, ועד לתחילת השבוע עם פרוץ השביתה, העובדים המופרטים והפונים אל השירותים שהופרטו הפכו לשקופים וקולם לא נשמע.


* ד"ר אפרים דוידי, המכללה חברתית-כלכלית www.sea.org.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully